שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • מחצית השקל

מחצית השקל לאחר שעבר חודש אדר

undefined

הרב עזריה אריאל

ה ניסן תשע"ו
שאלה
לא נתתי מחצית השקל בחודש אדר ונזכרתי כרגע בחודש ניסן. האם עלי לתת ?
תשובה
לשואל, שלום וברכה! זמן מחצית השקל לכתחילה הוא בחודש אדר, אך גם כשעבר החודש מסתבר שיש לתת את המחצית. הרחבה: אם האדם אמר שיתן את המחצית, אלא שאחר כך שכח וכדומה, ברור שעליו לתת את המחצית, כדין נדרי צדקה, אלא אם כן אמר במפורש "בלי נדר". יתירה מזו: יש אומרים שאפילו מחשבת הלב לתת צדקה מחייבת כמו נדר, כאשר המחשבה הייתה מוחלטת אצל האדם. בשולחן ערוך (חו"מ סי' ריב ס"ח) הביא שתי דעות בעניין זה, והרמ"א (שם וביו"ד סי' רנח סי"ג) הכריע כשיטה שהמחשבה מחייבת, וכן במשנה ברורה (סי' תרצד סק"ו). מה שיש מקום להתלבט בו הוא לגבי מי שבחודש אדר לא קבע בדעתו לתת את הכסף ונזכר כעת, ואין עליו חיוב מצד נדרו האישי, האם תוקפו של מנהג זה מחייב גם כשעבר החודש. כאשר מצוות מחצית השקל הייתה מתקיימת מדאורייתא, הכסף היה נאסף לא רק בחודש אדר אלא לאורך כל השנה, וכל הכסף שנאסף, למשל, החל מאדר תשע"ו ועד סוכות תשע"ז, או אפילו לאחר מכן עד אדר תשע"ז, נכלל בתקציב שנה זו לקניית קרבנות הציבור (עיין תוספות בקידושין נד ע"א ד"ה מועלין). יתירה מזו: גם מי שלא נתן כסף כלל בשנה מסוימת, צריך לפרוע את חובו בשנה שלאחריה. לשם כך הייתה קופה מיוחדת שמיועדת ל'תקלין עתיקין': "מי שלא שקל אשתקד - שוקל לשנה הבאה" (שקלים פ"ו מ"ה ורמב"ם הלכות שקלים פ"ב הל' א-ב). שקלים אלו משנים קודמות לא שימשו לקרבנות הציבור, אלא ל"שיירי הלשכה", ששימשו לצרכים אחרים במקדש ובירושלים (תוספתא שקלים פ"ג ה"א). כאשר לא מדובר על המצווה דאורייתא של מחצית השקל אלא על המנהג של זכר למחצית השקל, יש מקום להתלבט האם הרחיבו את המנהג עד כדי לחייב גם את מי ששכח ולא נתן בחודש אדר. בפוסקים יש לכך התייחסויות מעטות, ואלו שדנו בכך נטו לחייב: ככל הידוע לי, המקור הקדום ביותר שדן בכך הוא הספר 'מאורי אור' (לרבי אהרן וירמש, רבה של מץ בצרפת לפני כמאתיים שנה, חלק בן-נון, דף קעה ע"א). לדעתו מסתבר שהשוכח יתן גם בשנה שאחריה, כפי שנאמר במשנה על מחצית השקל של תורה, ודבריו הובאו גם בארחות חיים (לרב נחמן כהנא מספינקא) סי' תרצד סק"ב. ובדורנו, כך סבר גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל (מובא ב'מקראי קודש - פורים' מאת הרב הררי, פ"ב הערה מג) וכן כתב בשו"ת אבני ישפה (או"ח סי' קלג; אלא שהגביל זאת עד ר"ח ניסן הבא, ולא הבנתי טעמו, שהרי אם נדמה את המנהג למחצית השקל דאורייתא הרי החיוב נגרר גם משנה לשנה). מצד אחר לענ"ד יש מקום רב לתת את המחצית גם כעת. לדעת אבי מורי הרב ישראל אריאל שליט"א, ראש מכון המקדש (גילוי נאות: מקום עבודתי), מצוות מחצית השקל חלה בימינו מן התורה. והטעם לכך פשוט: מחצית השקל שימשה לא רק לקרבנות הציבור, אלא מתחילתה ניתנה לאדני המשכן. מכאן שגם בטרם הקמת מקדש, אם יש אפשרות מעשית להקימו חלה על כל יהודי המצווה לתת את חלקו. ומה שאמרו חז"ל ש"השקלים אינם אלא בפני הבית" פירושו שכאשר חרב הבית, והקמתו מחדש אינה עומדת כאפשרות ריאלית, בגלל השלטון הזר, אין מצוות שקלים, מה שאין כן בימינו, כשהר הבית בשלטון ישראל וכולנו מחוייבים בבניין המקדש. כמובן, לשיטה זו יעד התרומה צריך להיות עבור ארגונים המקדמים את בניין בית המקדש הלכה למעשה. כיוצא בזה כתב החפץ חיים, שהיעד המתאים ביותר למחצית השקל בימינו הוא החזקת תלמידי חכמים העוסקים בבירור הלכות המקדש ('כל כתבי החפץ חיים השלם', חלק ה: מכתבים ומאמרים, סימן י; הדברים היו אמורים להשתלב בביאור הלכה בסי' תרצד, ומסיבה כלשהי לא נדפסו לבסוף, ושמא החפץ חיים חשש מלזות שפתיים, מאחר שהוא הקים כולל ללימוד קדשים). [הערה בעניין הספר 'מאורי אור' מאת הרב אהרן וירמש הנ"ל: בעשרות השנים האחרונות קמו מערערים על אישיותו של המחבר וכשרות חיבוריו, אבל הוברר לחלוטין שהביקורת לא מבוססת ומקורה בשמיעת חצאי דברים שהוצאו מהקשרם מכלי שני ושלישי. על כך ראו בילקוט יוסף או"ח סי' קלא הערה כ בשם הרב עובדיה זצ"ל, שכתב על ספר שביקר קשות את ר"א ווירמש: "המחבר העלים עיניו מלראות במקורן של דברים וכתב דברי נאצה על גאון בישראל". בהרחבה רבה טיפל בסוגיה זו פרופ' יעקב שמואל שפיגל ('ירושתנו' ג' עמ' רסט-שד: 'על היחס לחיבוריו של ר' אהרן וירמש') והזים "באותות ובמופתים" את כל טענות המבקרים.]
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il