על הרב צבי קפלן

לקראת יום יח' בכסלו בו נפטר הרב צבי קפלן ויט' בכסלו בו נפטר הרב משה צבי נריה, הרב הראל כהן בראיון עם הרב קפלן.

גודל טקסט


MishnatHarav_zk.jpg
צילום: אתר ישיבה

י"ט בכסלו הוא תאריך מפורסם בעולם היהודי. זהו יום פטירתו של מפיץ החסידות הגדול המגיד ממזריץ, תלמידו של הבעש"ט ורבם של רובו של הדור השלישי לחסידות. זהו "ר"ה של החסידות", "חג הגאולה" של האדמו"ר בעל התניא שהשתחרר מכלא הצאר הרוסי לאחר שנעצר בשל עלילה והיה בסכנת חיים.
מו"ר הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל הרבה לדבר עמנו התלמידים בישיבה בכפר הרואה אודות אירועים אלו. הרב נרי'ה היה ממפיציה המרכזיים, אולי המרכזי ביותר, של תורת החסידות בתוך דור הכיפות הסרוגות, אהבתה לארץ, לתורה ולעם ישראל. נשמתו עלתה לגנזי מרומים בי"ט כסלו לפני 18 שנה.
לפני שנה, בי"ט בכסלו, הובא למנוחות בירושלים הרב צֶבי קפלן ז"ל. שמו מוכר לרבים כמחבר שיר "הישיבה" הנודע יותר בשם "בראשית היתה מחשבה":
בראשית היתה מחשבה / אידיאל נשא ומרומם / התאספו חברים בני מצוה / והחליטו לתקן את העולם. / כה נקים את מפעלנו / ישיבת בני עקיבא תקום / איתן יעמוד ביתנו / יגביה עד שמי רום.
שיר זה שהושר כבר בידי מחזוריה הראשונים של ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה, היה לרפרטואר קבוע בכל ההופעות של להקות בני עקיבא.
את הרב צֶבי (צֶבי בסֶגול, כך היה מכונה) פגשתי לראשונה בשנת תשנ"ב. מישהו נתן לי עצה מבריקה להזמינו בין המכובדים המוזמנים לאירוע מיוחד שהתקיים בקרית הישיבה בבית אל, עם הופעתו המחודשת של הספר משנת הרב, ספר שחיבר הרב נרי'ה בתוך שנת האבל לפטירת רבו מרן הראי"ה קוק זצוק"ל.
הרב צֶבי, מהוגי הדעות המייסדים של דור הכיפות הסרוגות, סיפר במשך 10 דקות מלאות חן מזיכרונותיו על הימים הראשונים של בני עקיבא, של הקמת ישיבת בני עקיבא, על ההערצה שהיתה לצעירים ל"נרי'ה" כפי שהיה מכונה אז.
הרב צבי קפלן, דמות ייחודית בנוף הירושלמי, צנוע-לכת ומלא-שמחה על פניו, עלה ארצה עם אמו בהיותו בן 5 בשנת ה'תרפ"ז. הרב צבי התייתם מאביו 3 שנים קודם לכן. אביו, הגאון הרב אברהם אליהו קפלן זצ"ל מחבר הספר החשוב "בעקבות היראה", "העלוי מראקוב", חבר קרוב לר' חיים מבריסק ולחפץ חיים, שימש כראש בית המדרש בברלין, וכר"מ הראשי לתלמוד, לאחר פטירתו של הרב דוד צבי הופמן זצ"ל, מגדולי רבני גרמניה בין שתי מלחמות העולם.
"אבי נהג לומר כי נולד בברלין "בטעות" כי איננו "יקה". שהרי בית גידולו הרוחני היה ליטא בישיבות טלז' וסלבודקא ובבית המדרש קלם", מספר בנו של הרב צבי, הרב אלי קפלן, ראש המכינה הקדם צבאית במעלה אדומים.
"סבא-רבה נפטר באופן פיתאומי בגיל 34 כשאשתו היתה בהריון עם בנו ובנו נקרא בשמו, ואכן הלך בדרכיו בגאונותו בתורה ובכתיבה של שירה וספרות, שילוב יוצא דופן, במיוחד באותם ימים".
"בשנת תרפ"ד, בהיותו בשיא פריחתו הרוחנית, נפטר גם בנו רבי אברהם אליהו באופן פיתאומי באותו גיל בו נפטר אביו. פטירתו הכתה בהלם את כל יודעיו ומוקיריו".
"סבתי, אסתר, אם אבי הייתה בת למשפחת רבנים ידועה מגדולי בעלי המוסר. סבה רבי אריה לייב ברודיא היה אחיו של הסבא מקלם".
הרב אברהם אליהו קפלן, איש ההלכה והרוח שאף והשתוקק לעלות לארץ ישראל ואלמנתו הצעירה החליטה להגשים את המשאלה מעט אחרי פטירתו.

משחזר הנכד הרב אלי קפלן: "בשנת ה'תרפ"ז בהיותו בן חמש, עלה אבי עם אימו לארץ ישראל והתיישבו בשכונת זכרון משה בירושלים. אבי למד בתלמוד תורה "מזרחי" כי אימו רצתה שילמד גם לימודי חול. במהלך לימודיו בת"ת מזרחי, בגיל 13, פגש אבי את בנימין שחור והרמ"צ נרי'ה שהשפיעו עליו להצטרף לבני עקיבא".
באותה הופעה נלהבת בישיבה בבית אל סיפר הרב צבי: "קראנו לו לרב נריה 'האדמו"ר של בני עקיבא', הרבי שלנו".
"לאחר סיום בית הספר היסודי עבר אבי ללמוד בישיבות", ממשיך הבן הרב אלי קפלן. "בתחילה בישיבת לומז'ה בפ"ת ולאחר מכן במשך מספר שנים בישיבת חברון בירושלים (תרצ"ז-תש"א) שהיא המשכה של ישיבת סלבודקא, בה גדל אביו,רבי אברהם אליהו. בראש הישיבה עמד רבי יחזקאל סרנא שהיה חבר קרוב לסבא בישיבת סלבודקא והיה לו רצון מיוחד לקרב ולסייע לאבא בהתפתחותו הרוחנית".
"במקביל ללימודיו בישיבה המשיך אבי להיות פעיל בבני עקיבא. בתחילה היה הדבר למורת-רוח לראשי הישיבה, אולם בהמשך, כאשר הם הבינו שפעילותו בבני עקיבא הינה בעלת משמעות חינוכית-תורנית - העריכו פעילות זו".
התפוח לא נופל רחוק מהעץ. הרב צבי מתברך אף הוא בעט סופרים. במלאת 10 שנים לבני עקיבא החל להופיע ביטאון התנועה "זרעים" בעריכת הרב נרי'ה ובגליון השני והשלישי שלו פרסם מאמר ארוך בשם "מעט חשבון נפש" ובו קרא להגברת החינוך התורני בתנועה. בסיומו של המאמר הציע שכל חניך בתנועה יקבל על עצמו ללמוד שנה אחת בישיבה, אחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי".
הרב אלי קפלן: "היה בהצעה זו חידוש גדול כי הדבר כלל לא היה מקובל. קריאה זו הייתה למעשה הדחיפה הראשונה להקמת ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה, כשנה לאחר מכן".
וכאן מגיע האישור לסיפור המיתולוגי שעומד מאחורי כתיבת "שיר הישיבה": "אבי ריכז והדריך את מחנה ההקמה של הישיבה בחודש אב תרצ"ט. כשהגיע ראש חודש אלול הוא היה צריך לחזור לירושלים לתחילת שנת הלימודים בישיבת חברון. החניכים בקשו ממנו לחבר המנון למחנה, כפי שהיה מקובל אז. לאחר שסירב, העלימו לו את המזוודה ובלית ברירה הוא ישב וכתב את שיר הישיבה. "בראשית הייתה המחשבה".
לאחר לימודיו בישיבת חברון, ממשיך הרב צבי למכללת ליפשיץ, בה קיבל תעודת הוראה ולאחר מכן למד תואר ראשון באוניברסיטה בתלמוד.
עם הקמת המדינה, הקים הרב מאיר (ברלין) בר אילן את "ועדת התחוקה" שמטרתה הייתה להציע חוקה למדינת ישראל על פי התורה. בראש הוועדה עמד הרב הרצוג והיו שותפים בה רבנים חשובים ואברכים צעירים וחשובים בעלי שמות מפתיעים ובתוכם הרב אברהם שפירא,הרב אלישיב, הרב ז'ולטי ועוד.
"אבי היה מזכיר הוועדה ובעזבונו מצויים פרוטוקולים ועבודות מרתקות של המשתתפים".
בשנת תשט"ז נישא לרחל בת למשפחה חבדי"ת שורשית שגדלה במוסקבה אך שמרה על גחלת היהדות תחת שלטונו של סטלין.
"גם חתונה זו ביטאה חיבור של עולמות שונים. עולם החסידות עם ישיבות ליטא ותנועת המוסר, יחד עם החיבור לאנשי בני עקיבא. אבי נהג לומר שאמנם איננו חסיד חב"ד אבל הוא 'אוהד חב"ד'".

כשנפטר הרב נרי'ה זכרתי את אותה הופעה לבבית וחמה של הרב צבי קפלן בבית אל, ואת החמימות שבלטה ביחסים בינו לבין חברו ומדריכו הנערץ הרב נרי'ה, ובתוכנית שערכנו והגשנו לזכרו של הרב נרי'ה, ראיינו את הרב צבי.
מאז חתונתו של הרב צבי ועד לשנותיו האחרונות התמסר הרב צבי ללימוד, לכתיבה ולעריכה במקצועות התורה השונים, בסגנונו הייחודי לו בהלכה, באגדה, במחשבת ישראל ובמקרא.
"אבא כתב ערכים רבים באנציקלופדיה העברית בנושאי יהדות, השתתף בעריכה באנציקלופדיה התלמודית ובמפעלים ספרותיים שונים. בשנים אלו אף כתב מאות מאמרים וערך עשרות ספרים, במיוחד התגאה בהוצאת הכתבים של סבו "העילוי מראקוב", ספר הבנוי על הערות שכתב בשולי כרך אחד שנותר לנו מכרכי הש"ס שהיו ברשותו. להערות אלו נלוו ביאורים עמוקים של אבי".
מעזבונו של אביו הוציא הרב צבי שני ספרים:
"בעקבת היראה" - מאמרים בענייני מחשבה והשקפה יחד עם שירים ודברי הערכה עליו. על ספר זה אמר הרב נרי'ה באותה מסיבה בישיבת בית אל כי מי שעדיין לא רכש את הספר הזה, ילך וירכוש לו. וכן את הספר "דברי תלמוד" בו רוכזו מאמריו בענייני הלכה ובראשם מאמרו היסודי בדבר הצורך ב"עריכת פירוש חדש לתלמוד" שאותו תכנן אביו של הרב צבי לכתוב.
"בשיפולי גלימתו", שהופיע לאחרונה מחדש. זהו קובץ מאמרים שכתב הרב צבי קפלן על מרן הראי"ה קוק זצ"ל.
"למרות שלא הכיר את אביו, אלא מפי השמועה ומתוך כתביו, האמין אבי זכרונו לברכה כי הוא הולך בדרכיו. דרך של חיבור בין עולמות: בין עולם התורה לעולם המדע, בין תנועת המוסר לחסידות, בין עולם התורה לציונות המתחדשת בארץ ישראל ובין העולם החרדי לעולם הציוני-דתי".
"אבא היה חבר של כל מי שהכיר, של גדולי התורה שהכיר אותם "בנעלי בית" כפי שהיה רגיל לומר, את גדולתם העריך על פי היושרה פנימית, שכל ישר ומידות טובות, שהיו בעיניו חשובות יותר מאשר חריפות וידע תורני. אבא היה חבר של אנשים מן השורה, של אנשי רוח בעלי דעות שונות ובמיוחד של אנשים גלמודים שמזלם לא שפר עליהם שראו בביתם של אבא ואימא - בית חם ואוהב. אבא ואמא ידעו להתייחס אליהם כחברים אמיתיים ולא כמי שבאים לעזור להם. ולכן הם ראו בביתנו את הבית השני שלהם".
כשנתיים לפני מותו, הוציא אבא, בעזרתה של בתו ורדה וקס, חוברת בשם "פרקי זכרונות" בה העלה חלק מזיכרונותיו, מתוכה משתקפים חייו ודרך מחשבתו.
לפני שנה בח"י בכסליו תשע"ג, החזיר הרב צבי זצ"ל את נשמתו לבוראה בשיבה טובה, ונקבר באדמתה של ירושלים בי"ט בכסליו, בדיוק בתאריך בו נפטר מדריכו וחברו הרמ"צ נרי'ה זצ"ל. הותיר אחריו נכדים ונינים ההולכים בדרכי אבות.