לדף מיוחד לכבוד חנוכה

הלכות הדלקת נרות חנוכה

החובה לשמוע את הברכות, באילו נרות מדליקים, כמה זמן הנר צריך לדלוק, הדלקה עושה מצווה מה עדיף שמן זית או 'נר שעווה'

גודל טקסט

המצווה בהדלקה

shutterstock_119287345.jpg
צילום: shutterstock

הדלקת הנרות היא המצווה, וכן תקנו חכמים בנוסח הברכה: "אשר קדשנובמצוותיו וצוונו להדליק נר שלחנוכה". ולכן אם הדליק נרות שיכולים לדלוק חצי שעה, ומישהו הפילם בטעות וכבולפני שהספיקו לדלוק חצי שעה, אינו חייב לחזור להדליקם, הואיל וכבר קיים את המצווהבעת ההדלקה. ואפילו אם הדליק נרות מסוג גרוע, שיש חשש מסוים שמא יכבו, כיוון שבדרךכלל הם דולקים חצי שעה, יצא ידי חובה. אבל פסקו האחרונים שבכל אופן אם הנרות כבולפני שהספיקו לדלוק חצי שעה, ראוי להחמיר ולהדליקם, כדי שידלקו כשיעור חצי שעהשתקנו חכמים (שו"ע תרעג, ב; מ"ב כז).


ואם הדליקם במקום שלא יוכלו לדלוק חצי שעה, כגון במקום שהרוח נושבת, ואכןהרוח באה וכיבתה את הנרות לפני שהספיקו לדלוק חצי שעה, לא יצא ידי חובה, מפני שכברכשהדליקם לא היו ראויים לדלוק חצי שעה. לדעת רוב הפוסקים עליו לחזור להדליקםבברכה, אולם למעשה יחזור וידליקם בלא ברכה, מפני שיש בזה ספק, וכלל הוא: ספק ברכותלהקל.[1]

כאמור, הדלקת הנרות היא המצווה ולא הנחתם במקומם, לפיכך, אם היה נר דולקמבעוד יום במקום הכשר לנר חנוכה, כיוון שהנר לא הודלק לשם מצווה, אין יוצאים בו ידיחובה. ואף אם יגביהנו בעודו דולק ויניחנו שוב במקומו לשם מצווה - לא יצא. אלא עליולכבותו ולהדליקו לשם מצווה, ואין צורך להגביה את החנוכיה ולהניחה לשם מצווה (שבתכג, א; שו"ע תרעה, א).

וצריך להדליק את הנרות במקום הנחתם, ואפילו אם בעל הבית חולה ואינו יכוללקום ממיטתו, אין מביאים לו את הנרות כדי שידליקם ליד מיטתו ויעבירום אח"כלמקומם, אלא בעל הבית יברך ואדם אחר ידליק עבורו את הנרות במקום הראוי להם(בא"ח וישב ו). ואם הניח את הנרות על אדן החלון אבל שכח לקרבם לחלון לפניההדלקה, רשאי לקרבם מעט אחר ההדלקה, כדי שיראו יותר טוב לעוברים ושבים ברחוב.[2] 

איסורהנאה מהנרות

אסור להשתמש לאור נרות חנוכה, בין תשמיש של חול, כגון לספור מעות לאורם,ובין תשמיש של קודש, כגון ללמוד בספר לאורם. מפני שהנרות מקודשים למצוות נר חנוכה,וכשם שאסור ליהנות מהנרות שבמנורת המקדש כך אסור ליהנות מנרות חנוכה שנתקנו כזכרלנס שהיה במנורת המקדש. ועוד, שהנרות נועדו לפרסום הנס, ואם ישתמש לאורם, יראה כמישהדליקם כדי להאיר (שו"ע תרעג, א).[3]

אסור להשתמש בנותר מן השמן או הנרות שהודלקו לשם נרות חנוכה ולא נתכלו,מפני שבעת הדלקתם הוקצו למצווה. אם יוכל להשתמש בהם לצורך נרות חנוכה בימים הבאיםמה טוב, ואם אינם ראויים לשימוש או שנותרו �אחר הלילה השמיני, יעשה להם מדורהוישרפם (שו"ע תרעז, ד; מ"ב יח). או שישפוך את השמן הנותר בכיור, ואתהפתילות שנותרו יניח בפח. והנרות שנותרו בחבילה, והשמן שנותר בבקבוק מותרים לכלשימוש.

התחיל להדליק את הנרות וכבה השמש, לא ידליק את השמש מנר מצווה, מפני שהשמשהוא נר של חול, ואין להדליק נר של חול מנר של מצווה. ואם אזלו לו הגפרורים, ואם לאידליק את השמש מנר חנוכה לא יוכל להמשיך להדליק את שאר הנרות, ידליק את השמש מנרחנוכה.[4]

מעיקר הדין צריך להדליק את הנרות למשך חצי שעה בלבד, ואם המשיכו לדלוק אחרחצי שעה, מותר ליהנות מהם. אולם נהגו להחמיר שלא ליהנות מהנרות גם אחר חצי שעה,מפני שגם אז עדיין יש פרסום נס, ואם יהנה מהם, יראה כמי שמבזה את המצווה. ועוד,שהואיל והתקין את הנרות לצורך מצווה, ולא חשב ליהנות מהם אחר חצי שעה, יש אומריםשכל הנר נתקדש למצווה, ואסור להשתמש בו לצורך חול.[5]

החנוכיהוהשמש

ראוי להדר ולהדליק את הנרות בחנוכיה נאה, כל אדם לפי יכולתו. ויש שנהגולהדר לקנות חנוכיה מכסף או זהב. ומי שאין לו חנוכיה יכול להדביק את נרות השעווה עלמשטח ישר ולהדליקם, וכן יכול ליקח כוסיות ולהניח בהם שמן ופתילה ולהדליקם. ובכליםבזויים, כדוגמת כלי חרס מפויחים, אין להדליק את הנרות (שו"ע תרעג, ג;מ"ב כח; כה"ח ס-סב).

יש להקפיד שיהיה רווח בין הנרות, כדי שכל נר יראה לבדו ויתפרסם הנס. בנוסףלכך, יש לחוש שאם יהיו קרובים מידי, שלהבתם של שתי נרות תתאחד ואזי לא יצא בהם ידיחובה, כי יראו כמדורה ולא כנר. בנרות שעווה מצטרף חשש נוסף, שאם יהיו קרובים מידיימיסו זה את זה ולא יוכלו לדלוק כשיעור חצי שעה (שו"ע תרעא, ד, והמפרשיםסביבו).

מצד הדין, גם אם לא הניח את הנרות בגובה שווה ובשורה שווה, כל זמן שהנרותמופרדים זה מזה, והעומד לידם יכול לסופרם שהם כנגד ימי החנוכה, מקיימים בהם אתהמצווה. וכן אם הניח פמוטות בעיגול, כיוון שכל נר עומד לעצמו, קיים בהם את המצווה.אבל לכתחילה יש להעמיד את הנרות בשורה שווה, כדי שכל הרואים יוכלו לראות את הנרותביחד, ולהבחין במספרם שהוא מכוון כנגד הנס (רמ"א תרעא, ד, באו"הד"ה 'ומותר').

כדי שלא יבוא אדם לידי איסור של שימוש לאור הנרות, נהגו להדליק נר נוסףלשמש, שאם יצטרכו באותו מקום לאור, ישתמשו לאור השמש. ובחדר שיש בו תאורת חשמל,מעיקר הדין אין צורך בשמש, ואע"פ כן רבים נהגו להדליק שמש, כדי להבליט אתההבדל שבין נרות המצווה שאסור לנו להשתמש לאורם לנר השמש שמותר לנו להשתמש לאורו.[6]

אולם כדי שלא נטעה במספר הנרות, מניחים את השמש בגובה שונה או במרחק מןהנרות, כדי שיהיה ניכר לכל הרואים, מי הם הנרות ומי הוא השמש. ונהגו להניחו גבוהיותר, כדי שאם יצטרכו שם לאור יהיה ניכר שמשתמשים לאורו ולא לאור שאר הנרות(שו"ע ורמ"א תרעג, א, מ"ב כ).

סדרהעמדת הנרות והדלקתם

הבא לסדר את החנוכיה עומד בפני התלבטות: היכן עדיף שיקבע את הנר ביוםהראשון, והיכן יקבע את הנר השני ביום השני, ומאיזה נר עדיף להתחיל להדליק. ואףשבכל דרך שינהג יקיים את המצווה כ"מהדרין מן המהדרין", המנהג המובחרביותר הוא שיקבע את הנר ביום הראשון בצד ימין של החנוכיה, מפני שיש להעדיף תמיד אתצד ימין על שמאל. וביום השני יוסיף עוד נר לשמאלו, ואחר שיברך ידליק תחילה את הנרהנוסף ואחריו את הנר שלימינו. ושני טעמים לכך: א) מפני שעדיף להתחיל בנר הנוסףשמבטא את התגדלות הנס. ב) אחר שידליק את הנר השמאלי יצא שיפנה לצד ימין כדי להדליקאת הנר שלימינו, וכפי שאמרו חכמים (יומא טו, ב) שבכל פניות שאדם פונה עדיף לפנותדרך צד ימין. וכך בכל יום יוסיף עוד נר לצד שמאל, וידליק אותו ראשון ואח"כיפנה לצד ימינו וידליק את שאר הנרות. וראוי לעמוד בעת הברכות לצד שמאל החנוכיה,כדי שהנר הקרוב אליו יהיה הנר שהוא עומד להדליק ראשון, וכך לא יחשב כמי שמדלג עלשאר הנרות כדי להדליקו (שו"ע תרעו, ה, מ"ב יא).[7]

לקראתההדלקה

אסור להתחיל לאכול חצי שעה לפני זמן הדלקת הנרות שהוא בצאת הכוכבים (כמבוארבהמשך יג, ד). ואפילו ארוחה קלה אסור להתחיל, שמא יימשך בסעודתו וישכח להדליקנרות. וכן אסור לשתות משקה משכר. אבל מותר לאכול פירות וירקות. ואפילו לחם אומזונות, עד שיעור כביצה (כ- 56 גרם) מותר לאכול. וכן אסור להתחיל באותה חצי שעהבעבודה שעלולה להימשך זמן רב. וכן לא ילך לישון באותו הזמן. ואם יבקש מחברו שיזכירלו להדליק נרות בזמן, רשאי להתחיל באותה חצי שעה לאכול ולעבוד או לישון. ובכלאופן, גם אם התחיל בכל הדברים הללו בהיתר, היינו יותר מחצי שעה לפני זמן הדלקתהנרות, כיוון שיגיע זמן צאת הכוכבים צריך להפסיק ולהדליק נרות, כדי שלא יפסיד אתזמן ההדלקה שתקנו חכמים (מ"ב תרעב, י, שעה"צ שם, פניני הלכה תפילה כה, ט).

מי שהוא באמצע עבודתו ואינו יכול לשוב לביתו להדלקת נרות בצאת הכוכבים,רשאי להמשיך בעבודתו עד שיסיים, אבל יזהר שלא לאכול עד שיקיים את המצווה (ועייןלהלן יג, ו, ויג, ט).

גם ללמוד תורה אסור משעה שיגיע זמן הדלקת נרות, אבל אם מתקיים באותו הזמןשיעור קבוע, ואם יבטלוהו יתקשו לקיימו במועד אחר, עדיף לקיים את השיעור, ובסוףהשיעור יזכירו לכולם להדליק נרות (עיין להלן יג, 12).

הדלקהבבית כנסת

נהגו להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת, ומברכים על הדלקתם את כל הברכותשמברכים בבית. ואף שלפי תקנת חכמים צריך להדליק נרות בבית בלבד, נהגו להדליק גםבבית הכנסת כדי לפרסם את הנס יותר. ונוהגים להניח את הנרות בכותל הדרומי של ביתהכנסת, בדומה למקומה של המנורה במקדש. ואין אדם יוצא ידי חובתו בהדלקה שמדליקיםבבית הכנסת. ואפילו מי שהדליק את הנרות בבית הכנסת בברכה לא יצא ידי חובתו, ועליולחזור ולהדליק לאחר מכן בביתו את נרות החנוכה בברכה (שו"ע תרעא, ז).[8]

נוהגים להדליק את הנרות בין מנחה לערבית, מפני שאז מירב האנשים נמצאים בביתהכנסת ויתפרסם הנס יותר, אבל אחר תפילת ערבית האנשים כבר מזדרזים לחזור לבתיהםלהדלקת נרות. ובמקום שמאחרים להתפלל ערבית, כגון בשעה שמונה, ידליקו את הנרות לפניתפילת ערבית.

בערב שבת, במקום שנוהגים להתפלל מנחה סמוך לשקיעה, מדליקים נרות לפני מנחה,ובמקום שמקדימים להתפלל מנחה כעשרים וחמש דקות לפני השקיעה, ידליקו נרות אחר תפילתמנחה, ויקפידו לסיים את ההדלקה כמה דקות לפני השקיעה, כדי שיוכלו לקבל את השבתלפני השקיעה, ויקיימו את המצווה להוסיף מהחול על הקודש (מ"ב תרעא, מז).במוצאי שבת, מדליקים לאחר ערבית, מפני שלפני התפילה עדיין לא יצאו מהשבת.

טעם הדלקת הנרות בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס, לפיכך צריכים להיות נוכחיםבעת ההדלקה בבית הכנסת עשרה בני אדם לפחות. ואם עוד לא התקבצו שם עשרה אנשים, ואיאפשר לדחות את ההדלקה, כגון בערב שבת, שיש חשש שאם יתעכבו לא יספיקו לסיים אתתפילת המנחה לפני השקיעה. יש אומרים שהואיל ואח"כ יתקבצו שם עשרה אנשים שיראואת הנרות, אפשר להדליק את הנרות בברכה למרות שאת הברכות לא ישמעו עשרה (מ"א,מ"ב תרעא, מז, ובאו"ה שם). ויש אומרים שידליקו נרות בלי ברכה (מורוקציעה, כה"ח תרעא, עב).[9]

הדלקתנרות במקומות ציבוריים

רבים נוהגים להדר בפרסום הנס ולהדליק חנוכיה בכל מקום שמתאספים בו אנשים,כגון בחתונה, בר מצווה, בת מצווה, וכן כאשר מתאספים למסיבת חנוכה או לשמיעת הרצאה.השאלה האם מותר לברך על הדלקת הנרות באירועים אלו.

לדעת רבים מרבני דורנו אין לברך על הדלקת נרות במסיבות אלו, מפני שרק בביתהכנסת נהגו להדליק נרות בברכה, אבל אין בידינו כוח לחדש מנהגים במקומות אחרים,והמברך על ההדלקה במקומות אחרים מברך ברכה לבטלה. ויתכן שטעם המנהג להדליק בביתהכנסת מפני שהוא מקדש מעט, ולכן נהגו להדליק בו נרות זכר למנורה שהדליקו במקדש,אבל במקומות אחרים אין מקום להדליק בברכה.

אולם לדעת כמה פוסקים מותר להדליק נרות בברכה בכל מקום של התאספות ציבורית,מפני שטעם המנהג להדליק בבית הכנסת הוא כדי לפרסם את הנס, ועל כן על פי אותו המנהגיש להדליק נרות בברכה בכל מקום שיש בו התאספות ציבורית. ויותר טוב שישתדלו להתפללשם מנחה ומעריב, או אפילו רק מעריב, ואז אותו מקום יחשב כבית כנסת, וממילא יוכלולהדליק בו בברכה כמנהג.

למעשה, הרוצה לסמוך על הסוברים שאפשר להדליק בברכה רשאי. ואם יש באותההתאספות גם אנשים חילונים שאולי לא הדליקו נרות בביתם, ישנה חשיבות מרובה להדליקשם נרות בברכה, מפני שרק אם ידליקו נרות בברכה, יעמדו כולם לשמיעת הברכות ויתפרסםהנס לעיניהם וילמדו כיצד לקיים את המצווה. ואם אפשר, עדיף לכבד אדם שאינו רגילבמצוות, שיברך וידליק, ועל ידי כך יתקשר לאמונה, לתורה ולמצוות.[10]




[1]. עיין בבירור הלכה שבת כא, ב, ותורת המועדים ו, כד-כט. ואין מברכיםמפני שאולי יוצאים בהדלקה של פחות מחצי שעה, כמובא בהערה 7. ועוד שלפעמים נדמהשהנרות בוודאי יכבו ובאמת אין בזה וודאות, ע' שעה"צ תרעג, ל. וגם אם כיבםבמזיד, חוזר ומדליקם בלא ברכה, כי אולי כבר יצא. ועוד, שלא ברור שהכיבוי ביטל אתההדלקה שהיתה כהלכה. כתב בהר צבי או"ח ב, קיד, שאם הדליק במקום שמסיבהחיצונית אינם יכולים לדלוק חצי שעה ובכל זאת דלקו חצי שעה, יצא ידי חובה, ולכןהמדליקים בארגז זכוכית ורק אחר ההדלקה סגרו את הפתח, יוצאים, כי בפועל הנרותדולקים חצי שעה.

דעת הרש"ל והט"ז (מ"ב כו), שאםבערב שבת הנרות כבו בשגגה, חייבים לחזור להדליקם, כי עדיין לא דלקו אחר שקיעה.ודעת רוה"פ שאין בזה חובה, אבל ראוי מאוד להדליקם. ואחר שנכנסה שבת או שקיבלעל עצמו את השבת, לכו"ע אסור להדליקם.

[2]. העבירם מבפנים לחוץ או להפך אחר ההדלקה - לא יצא, שהרואה יחשובשהדליקם לצורך עצמו (שו"ע תרעה, א). וצ"ע שכיום שאין משתמשים בנרותלאורה לכאורה חשש זה בטל. ומ"מ אין להזיז ממקום למקום בתוך ביתו (מ"בו). אבל מעט כאשר ברור שהוא כדי לפרסם הנס, נראה שמותר, וע' שעה"צ תרעד, ד;ימי החנוכה ו, לג; הלח"ב ט, 26.

[3]. לדעת הרז"ה והעיטור, מותר להשתמש לאורם תשמיש של קדושה. ולדעתהרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ש ועוד - אסור, וכך הלכה. ולדעתהרא"ש תשמיש ארעי של חול שאין בו גנאי מותר, כגון למנות מעות מרחוק.ולרוה"פ אסור, וכ"כ בב"י ושו"ע תרעג, א. ובבאו"הד"ה 'ויש' כתב שתשמיש קדושה דרך ארעי, כגון ללמוד מעט לאורן, אפשר דמותר.ללכת לאור נר חנוכה שלא יכשל מותר, ואינו חייב לעצום עיניו, כי אין זה נחשב תשמיש(שעה"צ יא). וע' בבירור הלכה שבת כא, ב; מ"ב ח; הלח"ב ט, א-ג, תורתהמועדים ו, מג-מה.

[4]. ע' שבת כב, א, בירור הלכה שם, שו"ע תרעד, א, ויש בסוגיה זודעות ופרטים רבים. אבל המנהג שלא להדליק אפילו נר מצווה מנר מצווה כמבוארברמ"א ומ"ב, וכ"כ בכה"ח ח. ובשעת הדחק יכול לסמוך על דעותהמקלים. וע' בתורת המועדים ו, לט.

[5]. שו"ע תרעב, ב, מ"ב ז-ח. ומתחשבים בדעת הרש"ל שחוששלרואים שיחשבו שנהנה באיסור, ובדעת הב"ח שמתיר בהנאה רק אם התנה שלא תחולהקדושה על הנותר אחר חצי שעה. ועיין להלן יג, ד, שכיום יש הידור מצווה שהנרותידלקו יותר מחצי שעה. ועפ"י סברות אלו כתבתי בסתם ששמן הנותר אסור, בלא לחלקאם כבר דלק חצי שעה. אמנם אם התכוון לכבות את הנר אחר חצי שעה ולהשתמש בנותר לצורךחול - מותר, כמבואר במ"ב תרעז, יח. וע' תורת המועדים ו, לג; הלח"ב ט, ד,ימי החנוכה ה, יא-יב.

[6]. עיין בשבת כא, ב, ובירור הלכה שם. שו"ע תרעא, ה, באו"הד"ה 'וצריך', שיש עניין להבחין בין נרות המצווה לנר רשות. וע' בתורת המועדיםו, מט.

לדעת השו"ע ורמ"א תרעג, א, ורובהפוסקים, נר שמש אחד מתיר את השימוש לאור כלל הנרות. אמנם י"א שאם בא לעייןממש אסור, כי נהנה מתוספת האור של נרות המצווה. והפר"ח סובר שרק אם צריך לאוררב אסור. ולמ"ב תרעג, טו, עפ"י מ"א, לכתחילה אין להשתמש לאור הנרותוהשמש, כי הרואה יאמר שלצורכו הדליקם. ועיין עוד במ"ב כד, ובבאו"ה שםד"ה 'שאם', ו'יהיה', וכה"ח לט, ותורת המועדים ו, נג, הלח"ב ט, ז.

[7]. מנהג זה מבואר בשו"ע תרעו, ה, דרכי משה ב, האר"י בשערהכוונות, כה"ח לא. והעמידה קרוב לנר החדש השמאלי מבוארת בח"א קנד, כג,ומ"ב יא, ונראה להוסיף, שעל ידי שיעמוד בצד השמאלי של הנרות, בבואו להדליק אתהנר הראשון בשמאל, לא יחשב כמי שפונה לשמאל, אלא כמדליק את הנר הקרוב אליו ומשםפונה לצד ימין. ויש עוד שני מנהגים: מהרש"ל והגר"א סוברים שתמיד ישלהדליק תחילה את הנר הראשון, כי הוא עיקר המצווה והשאר למהדרין, וזה יותר חשובמלהדליק משמאל לימין. ושיטת הט"ז הפוכה מהשיטה המקובלת, מפני שסובר שהפנייהלצד ימין, פרושה שיתחיל להדליק את הימני ומשם ימשיך לשמאל. ושיטות אלו נתבארובמ"ב ובאו"ה שם, וכתב שבכל הדרכים יוצא ידי חובה. וע"ע בתורתהמועדים ו, לה, וימי החנוכה ו, יט.

[8]. הטעם העיקרי שנזכר בראשונים - משום פרסום הנס. וכ"כ המאירישבת כג, ב, המנהיג, הכלבו, ועוד רבים. והריב"ש קי"א כתב שהואיל והתחילולהדליק בפנים הנהיגו להדליק בביה"כ לפרסם הנס ברבים. ועוד טעם כתב המנהיג,שהואיל והנס היה במקדש רצו לפרסמו בביהכ"נ שהוא מקדש מעט. ולטעמים אלו איןיוצאים בהדלקה זו. ובכלבו ואו"ח כתבו שהמנהג נועד גם כדי להוציא את מי שאינובקיא או שאינו זריז במצווה. וי"א שהוא להוציא האורחים שאין להם בית. ולטעמיםאלו משמע שאפשר בשעת הדחק לצאת בהדלקה שבביה"כ. ולשיטת רש"י, רמב"םומרדכי, שהובאה בהערה 5, גם מי שיצא ידי חובת הדלקת נרות בהדלקה שהדליקו בביתו לאיצא ידי חובת הודאה, ויכול לצאת בשמיעת "שעשה נסים" בהדלקהשבביהכ"נ.

ומ"מ עיקר המגמה בהדלקה להלכה שנהגולהדליק בביהכ"נ כדי לפרסם הנס, והמדליק בביהכ"נ לא יצא ידי חובתו, כיהחיוב להדליק בבית. וכשהוא מדליק גם עבור אשתו או בני ביתו, פשוט שבביתו יחזורלברך את כל הברכות. אולם כשהוא מתגורר לבדו, ביום הראשון יברך בביתו רק שתי ברכות,מפני שי"א שברכת "שהחיינו" היא על עיצומו של יום וכבר יצא בה (ע'ב"י תרעו, ג, שעה"צ ג), ק"ו כשברך אותה על הדלקה שהדליקבביה"כ. וכ"כ במ"ב תרעא, מה, כה"ח עד. (וביחו"ד ב, עז,כתב שגם "שעשה ניסים" לא יחזור לברך, ובאג"מ או"ח א, קצ,כתב  שגם "שהחיינו" יחזור לברך).

[9]. כתב בשו"ת רב פעלים או"ח ב, סב, שאם יש שם עשרה בצירוףנשים שבעזרת נשים, גם למצריכים עשרה אפשר לברך. ובתורת המועדים ז, ח, הביא דעותשאפשר לצרף קטנים, וכתב שאם מצרפים קטן טוב שהוא יברך.

[10]. המחמירים בזה הם: מנח"י ו, סה, ציץ אליעזר טו, ל, דברי יציבאו"ח רפו, שבט הלוי ד, סה, הרב אלישיב והרב אוירבאך. לעומת זאת הרב אליהוהתיר בתנאי שיתפללו שם ערבית. והרב ישראלי התיר להדליק גם אם לא יתפללו ערבית(מקראי קודש הררי י, הערה כד). וכ"כ ביבי"א ח"ז, נז, ו, והביאשכ"כ משנת יעקב להגר"י רוזנטל. ובאז נדברו ה, לז, ו, עה, הורה לברך כאשרההדלקה נעשית באספה שמתקיימת בחוץ. ומה שכתבתי להעדיף את שאינו רגיל במצוות, כי גםאם הלכה כמחמירים, אפשר להחשיב את אמירת הברכה שלו כלימוד וחינוך, וכעין מהשמתרגלים קטנים באמירת ברכות (ע' שו"ע או"ח רטו, ג, ומ"ב יד,שעה"צ יד, ונראה שאמירת ברכות תוך כדי קריאה בגמרא חמורה מחילוני שמתרגללברך).