לדף מיוחד לכבוד פורים

פרשת זכור

השבת נקרא כולנו את קריאת 'זכור', הקריאה שבה אנחנו זוכרים את מעשה עמלק שבא להילחם עם ישראל במדבר. כיצד מקיימים את המצווה, חובת נשים במצווה, מדוע קוראים דווקא לפני פורים ועוד. לקט מרבני האתר.

גודל טקסט

השבת נקרא כולנו את קריאת 'זכור', הקריאה שבה אנחנו זוכרים את מעשה עמלק שבא להילחם עם ישראל במדבר. הפוסקים כתבו שיש מצווה מהתורה לזכור את מעשה עמלק ואת החובה למחות אותו, ולא רק מצוות עשה שנלמדת מהפסוק: "זכור את אשר עשה לך עמלק", אלא יש גם לא תעשה שלא לשכוח, והוא נלמד מהמשך הפרשייה - "לא תשכח". בגלל תוספת הלאו לא מספיק לזכור בלב את הדברים, אלא יש לומר אותם בפה ממש.
כמה אכפת לי מפרשת השבוע
צילום: shutterstock


חז"ל קבעו שאת המצווה נקיים על ידי קריאה מספר תורה כשר, הקורא יתכוון להוציא את הציבור כולו ידי חובה, השומעים כולם יקשיבו ויתכוונו במיוחד לצאת ידי חובה, וכך כולם יקיימו את המצווה. מכיוון שלא קוראים בספר תורה ללא מניין יהודים, נקבע לקרוא את הפרשה ברוב עם, בשבת. אדם שלא יכול להגיע לבית הכנסת צריך לקרוא את פרשת זכור מתוך החומש לעצמו, ובחודש אלול כשיגיעו לקריאה הזאת בפרשת 'כי תצא', שיבקש מבעל הקורא שיכוון להוציא אותו ידי חובת המצווה.

בנוגע לחובת שמיעת פרשת זכור לנשים, הרב מרדכי אליהו כתב שיש בכך דעות שונות בין הפוסקים, ולכן טוב שאשה תבוא לבית הכנסת לשמוע את קריאת פרשת זכור, ואם היא לא יכולה לבוא לבית הכנסת שתקרא מתוך החומש. בכל מקרה, כדאי שהיא תתנה מראש שהיא לא מקבלת עליה כנדר להגיע ולשמוע, כדי שהיא לא תתחייב מדין נדר. כך כתב גם הרב אליעזר מלמד, והוסיף שניתן להוציא ספר תורה כדי לקרוא עבורן את פרשת זכור.

בקהילות רבות נהגו לחזור ולקרוא את פרשת זכור בנוסחים השונים - אשכנזי, ספרדי, תימני ועוד. יש כאלה שנהגו שהעולה לתורה מברך וקורא בנוסח שלו, לאחר מכן קוראים בנוסחים השונים, ולבסוף העולה מברך את הברכה שבסוף, ויש כאלה שנהגו שהעולה מברך לאחר קריאה אחת בלבד, והמעוניינים להוסיף נוסחים אחרים עושים זאת לאחר מכן. הרב אליעזר מלמד כתב שראוי לכתחילה לכל אחד לצאת בנוסח שלו, אך הדבר אינו מעכב וניתן לצאת מבכל אחד מהנוסחים המקובלים. לעומתו, הרב עזריה אריאל כתב שאין לקרוא בנוסחים שונים אלא פעם אחת בלבד, אך גם הוא כתב שאם רב הקהילה פסק אחרת יש להקשיב לו כמובן, וכן אין לעשות מחלוקת על הנקודה הזאת.

בפינה ממדור 'יש שואלים' מבאר הרב זלמן מלמד למה במלחמה מול עמלק לא היה נס גלוי, ועם ישראל היה צריך להילחם בצורה רגילה:



קריאת פרשת זכור תתבצע תמיד בשבת שלפני פורים, והגמרא במגילה נותנת את הטעם לכך ואומרת שבפורים עסקנו במלחמה עם עמלק בדמותו של המן, ולכן ראוי להקדים את הזכירה (פרשת זכור) לעשייה (פורים). הרב דוד חי הכהן כתב ביאור נוסף לסמיכות המיוחדת בין שבת זכור לפורים, שכל סיפור פורים התרחש בעקבות כך ששאול המלך לא הרג את כל העמלקים כשהוא הצטווה על כך, ובעקבות הרחמים על אגג מלך עמלק נולד בסופו של דבר המן, שהיה נינו. משמעות הדברים היא שאיום ההשמדה הנוראי של עם ישראל כולו בפורים התגלגל בעקבות הרחמים ששאול גילה על עמלק - ומכיוון שכך תיקנו חז"ל שלדורות יקראו את פרשת זכור לפני פורים, לומר שעם ישראל שב מחטאו וכעת אם נגיע למצב שנצטרך למחות את עמלק, נעשה זאת כראוי.