האם לאחר ששוטפים ירקות עלים רגילים בטלים החרקים?

הרב חגי בר גיורא מראה מה קורה אחרי שטיפה בסבון של ירקות עלים רגילים, האם החרקים באמת יורדים?!

גודל טקסט

ידועה ההלכה שאיסורים בטלים מהתורה ברוב או בשישים אבל מרבנן בריה שלמה כגון חרק לא בטלה אף באלף. מכאן נדון מה דין חרקים שנמצאים בירקות עלים האם הם בטלים מהתורה ואיסורם רק מרבנן משום שאוכלים אותם עם הירק. הדיון מתבקש לגבי שני סוגי חרקים: חלק מהחרקים רואים אותם על העלים עצמם וחלקם רואים אותם רק על בד סינון אחר שטיפת הירק במים וסבון.
chgebar_1_76.jpg
צילום: אתר ישיבה

נפסק בשולחן ערוך(יורה דעה צ"ח, ד'):" איסור שנתבשל עם היתר אפילו מכירו והוא שלם וזרקו – צריך ששים כנגד כל האיסור מפני שאין אנו יודעים כמה יצא ממנו...הגה...וכל איסור שמבטלים בששים אם מכירו צריך להסירו משם אף על גב שכבר נתבטל טעמו בששים. ולכן אם נפל חלב לתוך התבשיל ונתבטל טעמו בששים צריך ליתן שם מים צוננים וטבע החלב להקפיא ולצוף למעלה על מים ויסרנו משם דמאחר שאפשר להסירו הוי כאילו מכירו וצריך להסירו משם.... ".

מכאן פסק ערוך השולחן(צ"ח, נ"ד):" ...דאף כשיש ששים מכל מקום אם האיסור ניכר חייב להסירו משם אע"ג דכבר נתבטל טעמו בששים, דביטול איסור בהיתר אינו אלא כשהאיסור אינו ניכר שנימוח בההיתר או שהן חתיכות דקות כמו קמח שאין ביכולת לברור האיסור אבל כשהאיסור בפני עצמו לא שייך בו ביטול...אבל כשהאיסור ניכר לא שייך ביטול שהרי אנו רואים אותו ".

מכאן שערוך השולחן מבין בפשטות שכאשר רואים את החרק על הירק הוא לא בטל.

אולם ערוך השולחן(שם, נ"ה) מבין שפסיקת הרמ"א(הובא לעיל) שצריך להציף את החלב  דמאחר שאפשר להסירו הוי כאילו מכירו וצריך להסירו משם – היא משום אותו טעם כשהאיסור ניכר לא שייך ביטול. 

אם כן גם חרקים שרואים אותם רק אחר שטיפת הירקות וסינון המים בבד סינון – נחשבים כמכירו ולא בטלים.

היות ובירקות עלים רגלים גם אחר 3 שטיפות עם סבון נשארים חרקים שלמים ברור שיש איסור  לאוכלם. ולפי הבנת ערוך השולחן האיסור מהתורה כי הם לא בטלים.