מלגת אברך – תרומה או משכורת

האם אברך יכול לתבוע את הכולל שבו לומד על התקופה שלא קיבלו הלומדים מילגה מחוסר תקציב?

גודל טקסט

הסכמים וחיובים הדדים לא נעצרים בעולם הכלכלי או העסקי בלבד, אלא אף בבית המדרש, כפי שנווכח השבוע.
  
רבות נכתב על מסלול זה שבמסגרתו אברכים יושבים בבתי המדרשות ולנים בעומקה של הלכה רוב זמנם, ומשום שאינם פנויים לכלכל את משפחתם, הם נתמכים באופנים שונים כך שיתאפשר להם לשקוד על לימוד התורה. יש שצידדו בדרך זו ויש ששללו אותה, ויש שראו בה עוגן הצלה וכורח המציאות.
 
ניתן לחלק את סוגי הכוללים לשניים מבחינת אופי המילגה שמקבל הלומד, חלוקה שיש לה השלכה משמעותית לדינא כפי שנראה. יש מקומות שהתמיכה הינה תרומה שמקבל הלומד, ואינו נדרש לשום מחויבות מצידו מעבר לכך שלומד. ויש מקומות שהלומד מחויב לנוהל מסוים על פי תנאי המקום. 
 
בגיליון זה נדון בדיון שהגיע לבי"ד - אברך תבע את הכולל שבו למד על התקופה שלא קיבלו הלומדים מילגה מחוסר תקציב. 
 
בית הדין לא ראה בעין יפה את התביעה, שכן תחת הכרת הטוב של הלומד כלפי ראש הכולל המכתת רגליו להשיג תמיכה בלומדים, הוא תובע אותו לדין  על התקופה שבה לא הצליח לגייס את הסכום הדרוש ומעמיד אותו תחת איום. עם זאת, בדיון התברר לבית הדין כי בעת שהתקבל הלומד לכולל הוא נדרש לעמוד במשימות ובדרישות מסוימות, כך שראה בכך הסכם ממוני לכל דבר. 
 
בגליון זה נבחן בתחילה את מעמדם של הלומדים, אם הינם שכירים, וממילא אם התמיכה המובטחת מוגדרת כשכר. ונבחן את הדברים לפי אופי הכולל שבו למד האברך.
shutterstock_211222834.jpg
צילום: shutterstock_

למעבר לגליון



תגיות: דיני ממונות