בית המדרש

  • מדורים
  • הרה"ג דב ליאור
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

דרישת המקדש

בדורות הקודמים, כשהיינו בעומק הגלות, כל נושאי המקדש היו משאלות לב, טרם הגיע הזמן ליישום הדברים בשטח. אולם אנו,דורנו דור של גאולה הוא. ה'חפץ חיים' לפני כמאה שנה, חש שהולכים ומתרחשים מאורעות חשובים, וכי יש להכין את הכוהנים לשרת במקום הקדוש, ולכן חיבר ליקוטי הלכות על סדר קדשים.

undefined

הרה"ג דוב ליאור

אב תשס"ט
2 דק' קריאה
בפרשתנו, משה רבנו ממשיך לצוות את הדור הנכנס לארץ, בהדרכות שעליו לפעול תיכף בכניסתם, וכך פותח: "ראה נתתי לפניכם היום ברכה וקללה" ומסביר הספורנו שהשגחת השם על כלל ישראל אינה בדרך הבינונית אלא בדרך המוחלטת: הברכה, אם עושים את רצונו של מקום, ואם חלילה נופלים אזי קללה, ומטלה זו, על עם ישראל לקבל, תיכף ביום הכניסה לארץ, בהתייצבות בהר גריזים ובהר עיבל.
לאחר קבלת העול, מרחיבה התורה בחיוב ביעור העבודה זרה ממרחבי ארצנו. והשלב הבא, משה רבנו מדגיש באריכות את קביעות בית הבחירה, ועוד כחמש עשרה מצוות בפרשתנו שמתמקדות סביב לנושא המקדש, במטרה שישמש מרכז רוחני, בכל המובנים, לעם ישראל. מלבד נושא הקורבנות ועליה לרגל, בא גם הציווי "לשכנו תידרשו..." ומפרש הנצי"ב שהכוונה היא 'דרישה' במובן של תפילה, שכל ישראל פונים אל מקום המקדש מכל רחבי תבל, נמצא שבזמן התפילה עיני כל ישראל נשואות למקום מקדשנו, שהוא מרכז חיינו.
המקדש שימש בעבר מקום מרכזי לעם ישראל כולו, וחורבנו פגע קשות בלב האומה, כפי שכותב הכוזרי. לכן, השאיפה לבניינו של המקדש, היא נקודה עיקרית בשאיפתנו לגאולה שלמה, עד שאמרו חז"ל שכל דור שלא נבנה המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו. בדורות הקודמים כשהיינו בעומק הגלות כל הנושאים האלה היו משאלות לב, טרם הגיע הזמן ליישום הדברים בשטח. אולם אנו, דורנו הוא דור של גאולה. ה'חפץ חיים' לפני כמאה שנה חש שהולכים ומתרחשים מאורעות חשובים, וכי יש להכין את הכוהנים לשרת במקום הקדוש, ולכן חיבר ליקוטי הלכות על סדר קדשים, מה שלא עשו הרי"ף והרא"ש, שבדורם לא היה עדיין שייך. בדורנו אנו, שזכינו בחסדי השם לשחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, המקום אמור היה לחזור לבעלות עם ישראל, אולם לצערנו, כתוצאה מחולשת הדור לא זכינו לכך.
אין ספק שאחת הסיבות העיקריות שאין לנו שלום ובטחון, הוא בגלל הזנחת הטיפול בהר הבית. אנו צריכים לגאול את המקום ולהשיבו לריבונות ממשלת ישראל ולא כפי שהמצב היום שעם ישראל נמצא בשפל והווקף הערבי שולט בו. צריכים אנו להתכונן כמו דוד המלך, שלמרות שהוא בעצמו היה מנוע מלבנות את המקדש, הוא עשה את כל ההכנות הנדרשות: כסף, חומרי בניין וכל ההוצאות הנלוות, כך שבהגיע העיתוי המתאים יתחילו במרץ בבניינו ללא עיכובים.
אנו בדורנו יכולים וצריכים לעשות כל מה שטעון להשבת מקום מקדשנו לרשות עם ישראל.העלייה להר ופקידת המקום, בהתאם לדרישת ההלכה לטהרת האדם והקפדה על מקום הכניסה הינו שלב חשוב בנוכחות ישראל על ההר. ואם כולם ירצו יתקיים מאמר הכוזרי: "שירושלים אומנם תיבנה כשייכספו לה ישראל תכלית הכוסף" (סוף מאמר חמישי).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il