- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חברון עיר ערבית?
היו רבים בחוגי השמאל שרצו לנצל את אירוע גולדשטיין במערת-המכפלה בפורים, לגירוש יהודי חברון.
השמאל והערבים מבקשים להחריב את היישוב היהודי בחברון פעם נוספת. בפעם הראשונה הערבים החריבו את חברון לפני שישים וחמש שנים, בשנת ה'תרפ"ט, ועכשיו הם רוצים לעשות זאת בשנית, ומצטרפים אליהם אנשי שמאל יהודים. הם טוענים שזו עיר ערבית ואין מקום ליהודים בה. ומדוע זו עיר ערבית? ולמה באמת חברון אינה עיר יהודית? כי לפני שישים וחמש שנה הערבים החריבו את הקהילה היהודית של חברון, הרגו, שחטו, אנסו, בזזו והחריבו, ועתה הם טוענים שהיא עיר ערבית. אילולא כן, היתה מתפתחת שם התיישבות יהודית, כמו שהתפתחה בירושלים וביפו אשר ברבות הימים נהפכו לערים יהודיות גדולות ותוססות. כמובן, הם לא מעלים בדעתם, שאם אין מקום ליהודים בעיר ערבית, הרי, לפי כלל זה, גם אין מקום לערבים בעיר יהודית, ואם כן, צריך לפנות את ערביי יפו ולהעבירם לאזור ערבי, וכך גם את ערביי חיפה, כי במה שונה הדבר?
ונחזור לחברון: אילולא הטבח שעשו ערביי חברון ביישוב היהודי, לפני שישים וחמש שנים, היתה פורחת בחברון קהילה יהודית גדולה והיא היתה לעיר ואם בישראל. לאחר מלחמת ששת-הימים וכיבוש העיר חברון, נוצרה האפשרות לתקן את העוול הנורא ולחדש את היישוב היהודי בחברון, וערביי חברון, אשר מעולם לא הביעו חרטה על הטבח שעשו אז ולא גינו אותו, - לא המתונים שבהם וכל שכן לא האחרים, - המשיכו בשלהם, וכאשר הוקם היישוב היהודי בחברון, הם החלו להתנכל לו, לרצוח, לפצוע, להציק ולהתפרע.
מחדשי היישוב היהודי בחברון עומדים שנים רבות בלחץ של עויינות ערבית, וממשיכים להכות שורשים, מתוך תחושה של שליחות עליונה, מתוך תחושה של מחוייבות לאבות האומה, שחיו בעיר האבות ובית-חייהם במערת-המכפלה. אנשי חברון, ותל-רומידה, הם היום חלוצי החלוצים של האומה. אין מה לדבר על הגליית התושבים ועל החרבת היישוב היהודי בחברון. היֹה לא תהיה! אנשי חברון יצוקים מחומר מיוחד, שאי-אפשר לפגוע בו. כל הנסיונות יתנפצו אל מול חומת הפלדה החזקה של חלוצי חברון וכל אוהדיהם הרבים, אלה שיודעים את ערכה של מערת-המכפלה, של עיר האבות, ואלה שמתרפקים באהבה על קבריהם ועל זכרונם ושמתפללים בכל יום ומזכירים חסדי אבות.
עצוב לשמוע, שישנם יהודים, שרוצים לעקור את היישוב היהודי בחברון. מצד שני, טוב שמושמעת הצעה כזאת מפי השמאל והערבים, כדי שיווכחו הכל, שאין אפשרות להפריד בין עם ישראל לארץ חמדתו, בין עם ישראל לערי מולדתו, בין עם ישראל לעיר האבות חברון, תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן.
ונחזור לחברון: אילולא הטבח שעשו ערביי חברון ביישוב היהודי, לפני שישים וחמש שנים, היתה פורחת בחברון קהילה יהודית גדולה והיא היתה לעיר ואם בישראל. לאחר מלחמת ששת-הימים וכיבוש העיר חברון, נוצרה האפשרות לתקן את העוול הנורא ולחדש את היישוב היהודי בחברון, וערביי חברון, אשר מעולם לא הביעו חרטה על הטבח שעשו אז ולא גינו אותו, - לא המתונים שבהם וכל שכן לא האחרים, - המשיכו בשלהם, וכאשר הוקם היישוב היהודי בחברון, הם החלו להתנכל לו, לרצוח, לפצוע, להציק ולהתפרע.
מחדשי היישוב היהודי בחברון עומדים שנים רבות בלחץ של עויינות ערבית, וממשיכים להכות שורשים, מתוך תחושה של שליחות עליונה, מתוך תחושה של מחוייבות לאבות האומה, שחיו בעיר האבות ובית-חייהם במערת-המכפלה. אנשי חברון, ותל-רומידה, הם היום חלוצי החלוצים של האומה. אין מה לדבר על הגליית התושבים ועל החרבת היישוב היהודי בחברון. היֹה לא תהיה! אנשי חברון יצוקים מחומר מיוחד, שאי-אפשר לפגוע בו. כל הנסיונות יתנפצו אל מול חומת הפלדה החזקה של חלוצי חברון וכל אוהדיהם הרבים, אלה שיודעים את ערכה של מערת-המכפלה, של עיר האבות, ואלה שמתרפקים באהבה על קבריהם ועל זכרונם ושמתפללים בכל יום ומזכירים חסדי אבות.
עצוב לשמוע, שישנם יהודים, שרוצים לעקור את היישוב היהודי בחברון. מצד שני, טוב שמושמעת הצעה כזאת מפי השמאל והערבים, כדי שיווכחו הכל, שאין אפשרות להפריד בין עם ישראל לארץ חמדתו, בין עם ישראל לערי מולדתו, בין עם ישראל לעיר האבות חברון, תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן.
קדושת הר הבית בזמן הזה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תמוז תשס"א
המצוקה המוסרית של השמאל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח' באייר ה'תשנ"ה
השתיקה הרועמת
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' בטבת ה'תשנ"ו
התישבות ביש"ע בשעת סכנה (מאמר מקוצר)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | יד כסלו תשס"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק י'
שיעור מס' 98
כ"ה סיון תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (2)
שיעור מס' 96
כ"ג סיון תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (11)
שיעור מס' 75
כ' אייר תשפ"ג
הסיבות לחורבן ותיקון
ה' אב תשפ"ג
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
איך נהנים כשעובדים קשה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
קילוף פירות וירקות בשבת