בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • חודש אדר
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

אדר

undefined

הרב דב בערל וויין

אדר תש"ע
2 דק' קריאה
בחיים היהודיים חודש אדר מתאפיין כחודש של שמחה וחגיגות. זאת, כמובן, בזכות חג הפורים הניסי שחל באמצע החודש. פורים איננו חג במובן שפסח, למשל, הוא חג, אך אין ספק שהוא חג בכל מובן אחר. עם שסובל כל הזמן מרדיפות ומאיומים בהשמדה צריך לקבל תזכורת קבועה, לפחות פעם בשנה, לכך שבסופו של דבר הוא יוסיף להתקיים ורודפיו ואויביו ינחלו תבוסה.
במובן זה, חודש אדר תמיד מסמל התחלת תקופה של רגיעה וביטחון ביהדות, בעם היהודי ובהשגחה העליונה שמרחפת ממעל ושומרת עלינו. זה חודש של חיוניות מחודשת, של אמונה ותחושת תכלית. בחיים היהודיים השמחה תמיד מלווה בטקסים ופולחנים ובחיזוק ערכי היהדות ואמונותיה. על אף שחג הפורים עצמו נמשך רק יומיים, אווירתו ושמחתו שורות על חודש אדר כולו. לכן אמרו חז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה", מראש חודש אדר אנחנו כבר מצווים להגביר את תחושת השמחה, האמונה והאופטימיות. אירוע שמח משפיע על האווירה לפני וגם אחרי היום המסוים שבו הוא חל. חודש אדר כולו נחשב, לפיכך, כיחידה אחת של זמן של בשורות טובות ואירועים משמחים. החודש כולו מקבל את הצביון השמח של ימי החג שחלים בו.
אדר הוא גם החודש האחרון של החורף. לכן הוא מבשר על בואו של מזג האוויר נעים יותר, על בואו של האביב באקלימה של ארץ-ישראל. הגם שעל אירופה ואמריקה עובר השנה חורף קר מאוד, מושלג ועתיר רוחות, כאן, בישראל, חווינו חורף מתון שפזורים בו מדי פעם בפעם ימים מבורכים של גשם נותן חיים. במובן הזה, חודש אדר עוזר לנו לשאת עיניים בתקווה לימים טובים יותר מבחינת מזג האוויר. אדר הוא האור שבקצה המנהרה של החורף הקר והקשה עם ימיו הקודרים.
אין ספק שבני אדם מושפעים מהאקלים במקום מגוריהם. החשכה ששוררת בחורף בחלקים הצפוניים של כדור הארץ תורמת לשיעורים גבוהים יותר של דיכאון, התאבדויות, שתיינות והתנהגויות שליליות אחרות. לבני אדם טוב באור השמש ובחום יותר מאשר בחושך ובשלג ובקור שחודר לעצמות. השינוי הגדול והמתמשך של מעבר האוכלוסייה בארצות הברית, למשל, לאזורי המערב והדרום החמים יותר מעיד על עובדה זו. בואו של חודש אדר, מעבר לחג הפורים שחל בו, הוא כשלעצמו עניין שמעורר תקווה ואופטימיות. מעתה השמש תזרח יותר שעות וביתר שאת.
כפי שאתם מבינים, שום דבר במאמר המבריק שלי שאתם קוראים עכשיו לא חל על אלה שגרים מדרום לקו המשווה, אך מאחר שארץ-ישראל נמצאת במרכז העולם והיא ביתנו, כל מה שנכתב כאן תקף ונכון.
אדר הוא גם החודש היחיד שההלכה היהודית בחרה לעבר בו את השנה. בכל מחזור ירחי-שמשי שנמשך 19 שנים, יש שבע שנים שבהן מוסיפים ללוח השנה היהודי חודש ירחי. החודש המעובר הוא תמיד חודש אדר. כולנו צריכים עוד מנה של אדר מדי פעם בפעם. העולם המציאותי והקשה שהיהודים חיים בו זקוק לפעמים למנה נוספת של שמחה ואופטימיות שתכניס בו קצת קלילות. אנשים שמחים לקבל את הרעיון של שני אדרים, אבל הם לא היו שמחים על הכפלה של כל חודש אחר בשנה. התלמוד מציע סיבות מעשיות והגיוניות לכך שדווקא אדר נבחר להיות החודש המעובר בשנה. כל הסיבות האלה, כמובן, תקפות ומקובלות כשלעצמן: עונת גשמים מאוחרת, יבול שעוד לא הבשיל ועוד.
חז"ל מנעו מהמלך חזקיה לעבר את חודש ניסן במקום חודש אדר. אך יש לחודש אדר ערך נוסף שאין לשום חודש אחר בלוח השנה היהודי: הרעיון של השמחה על הצלתנו וקיומנו ועל נפילתם של הרשעים, בסופו של דבר, ותקווה לעתיד טוב יותר במונחים גשמיים, רוחניים ולאומיים. מסיבה זו אין לחודש אדר תחליף בחודשים האחרים בלוח השנה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il