בית המדרש

  • מדורים
  • שו"ת "במראה הבזק"
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שמחה בת חנה

(מתוך ח"ז)

שינוי מיקום תפילה במטרה לגרום להגדלת מספר המתפללים

undefined

רבנים שונים

מרחשוון, תשס"ז
6 דק' קריאה

אמריקה הדרומית South America
שאלה

אני משמש כרב קהילה בדרום אמריקה. מצב היהדות בעיר הוא קשה ומסובך, כפי שידוע לכולם. ההתבוללות כאן ממש גדולה, ואנו משתדלים לעשות כפי יכולתנו לשמירת היהדות ולחיזוקה.

בשכונתנו ישנם שני בתי כנסת מרכזיים. הראשון ממוקם בתוך בית הספר היהודי דתי. בית הכנסת עומד על תלו כ-70 שנה, וכיום הוא משמש בית תפילה בעיקר לזוגות צעירים. הרמה הדתית באופן כללי היא טובה. בית הכנסת ממוקם ברחוב צדדי ו"לא ידידותי למשתמש" – קשה למצוא חניה בסמוך לבית הכנסת, ורבים נמנעים בשל כך מלבוא לבית הכנסת.

בית הכנסת השני ממוקם בתוך מועדון יהודי גדול ופעיל, שנמצא ברחוב מרכזי וגדול במרחק של עשר דקות הליכה מבית הכנסת הראשון. המועדון הוא אחד הגדולים ביותר (הפעילים!) כיום בריו דה ז'נרו. המועדון הוא אמנם יהודי, אך חברים ומבקרים בו הרבה מאוד משפחות וצעירים, חלקם אינם שומרי מצוות, ויש גם כאלה שאינם יהודים. המועדון משמש בעיקר כמקום מפגש לאנשים, נשים וחבר'ה צעירים. הפעילות במועדון היא בעלת אופי של "בילוי": משחקי כדור, בריכה, חדר כושר, אולם למסיבות וכו'. האוכל במסעדה שבמועדון אינו כשר כלל, ומקומות הבילוי במועדון פועלים בשבת. כמו כן ישנו בית כנסת במועדון. בית הכנסת הוא ישן מאוד, וכיום מאוכלס בעיקר באנשים זקנים, אולם מתקיימות בו שלוש תפילות במניין כל יום (מובן שהמניין הוא מצומצם, 10-12 אנשים). חשוב לציין שבמועדון יש חניה פרטית – דבר שמושך אנשים שיכולים לבוא ולא צריכים לדאוג לשמירה על הרכב שלהם.

העליתי רעיון, שלדעתי יחזק את היהדות כאן וירים את קרנה: לאחד את בתי הכנסת למקום אחד, מרכזי וגדול – היינו, להעביר את קהילת המתפללים בבית הכנסת הראשון אל בית הכנסת הממוקם במועדון. נעשה סדרת שיפוצים רצינית בבית הכנסת, נבנה מטבח גדול ומהודר, חדרי לימוד וכו', ונהפוך את בית הכנסת למקום חדש, נעים ומושך אנשים. כך ניצור מרכז יהדות אחד גדול. יהודים רבים ירצו לבוא למקום חדש וקורץ, וממילא יתקרבו בחזרה לחיק היהדות.

רוב המניין והבניין של היהודים בשני בתי הכנסת מעוניינים מאוד בחיבור, וכפי שטען נשיא הקהילה: 50+50=250 ולא 100! – מספר המשתתפים יוכפל וישולש, וכולם ישמחו וירצו להיות שייכים.

ישנן שלוש משפחות בבית הכנסת הראשון שמתנגדות למהלך. הן טוענות כי שם במועדון ישנם גויים רבים, וילדיהם עלולים להיות מושפעים לרעה, כשיגיעו להתפלל ויראו ילדים ומבוגרים יוצאים מהבריכה או מהמגרש, אנשים ונשים בלבוש לא צנוע, ובכלל – אווירה שאינה תורנית.
הצענו להם לפתור את הבעיה על-ידי בניית קיר חוצץ בין בית הכנסת והמועדון, או בכלל כניסה נפרדת לבית הכנסת – ללא מעבר דרך חדרי הבילוי הפעילים בשבת, ובכך לשמור על המרחק מחילול השבת.

עוד הם טוענים כי כיום עומד בראש המועדון נשיא יהודי אשר מעוניין בחיבור ורוצה להטות כתף למען היהדות. אך מה יהיה בעוד שנתיים, כשיהיו בחירות ואולי ייבחר נשיא רפורמי? ומה אם הוא יחליט שהכול בטל ומבוטל והוא מזמין רב רפורמי לבית הכנסת? הוא יחליט מי עולה לתורה ואיזה אוכל מותר להביא לבית הכנסת?

הצענו להם, הצעת נשיא הקהילה – אדם חשוב וחזק בקהילה, לעגן את הדברים בחוזה, היינו שבית הכנסת שבמועדון מקבל בלעדיות, ורק הנהלת בית הכנסת, המורכבת מאנשים יראי שמים, היא המחליטה על הנעשה בבית הכנסת: מי מתפלל, מי עולה לתורה, מה אוכלים וכו'. ההסכם יהיה מול הנהלת המועדון בחוזה ל-25-30 שנה, חתום על-ידי כל הנהלת המועדון ועל-ידי עורכי דין, דבר שבעצם ייכנס לתקנון המועדון ולא יהיה ניתן לשינוי.

רק על-ידי חיבור כל היהדות השמורה לנו מדורי דורות למקום אחד נוכל לעמוד בפרץ כנגד רוחות חזקות המנשבות מכיוונים שונים, המפתות ומושכות את לבות אחינו למקומות זרים אשר אין דעת חכמים נוחה מהם.

ועל כן נפשי בשאלתי, מה עלינו לעשות? האם לחבר את בתי הכנסת או להתחשב בדעות של המתנגדים? האם אנו כביכול סוגרים בית הכנסת, או שעל זה נאמר "עת לעשות לה'" וביטולה הוא קיומה?


תשובה
השאלה שהעלית בפנינו הנה שאלה חינוכית מורכבת וכבדת משקל.

מענה על שאלה זו תלוי בהיכרות מדוקדקת של המציאות בשטח: הבנת מציאות זו, ניתוח גורמי ההתבוללות במקום, הכרת המארג החינוכי והחברתי ובירור הכלים התורניים המוצעים למשפחות שחשובה להן בכל מחיר הזהות היהודית הדתית שלהם.

לפי המציאות שתוארה בשאלתך, נשתדל לענות על שאלתך.
א. היוזמה לאיחוד בתי הכנסת לצורך העצמת הרוח הקהילתית במקום, נראית כרעיון מבורך בעל פוטנציאל ממשי. יסוד רוחני גדול הוא "ברוב עם הדרת מלך" (משלי יד, כח), ויש לו משמעויות הלכתיות קונקרטיות.

ב. חשוב מאוד לשתף את אנשי הקהילה בבית הכנסת שבבית הספר, ולחזק את תודעת השליחות שבאת עמה. כל זה מתוך הבנה שהקב"ה לא נטע אתכם כאן במקרה, ואנו תקווה שתנצלו את מעמדכם במקום כדי להאהיב שם שמים על כל הבריות. אם הם יהיו שותפים לתחושת השליחות והאחריות הקהילתית (שאותה עליך לבנות בצורה חכמה וכנה – וייתכן שדבר זה יארך זמן), יהיה להם קל לקבל החלטה אמיצה לאיחוד בתי הכנסת.


ג. ראוי להעיר שלפעמים דווקא חיים במקום הטרוגני ופתוח יותר מאפשרים לחנך את הילדים לדרך טובה ביתר קלות מכמה בחינות: א. ההבדלים בין מי ש"לא הולך בדרך שלנו" מחודדים יותר, ומסייעם לילדים להבין לאלו ערכים הם משתייכים; ב. כאשר נבנית בקרב המשפחות תחושת שליחות אמיתית, המעמד של "משפיעים" מקנה מחויבות עצמית יתרה גם לעוצמה פנימית, ג. ישנה סייעתא דשמיא לכל מי שפועל לשם שמים. אנו מתפללים שכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם, וכן ראינו משליחי חב"ד, שמוסרים את נפשם במקומות נדחים ושוממים מתורה ובאים לשם עם ילדיהם, והם ראויים לכל שבח.

ד. לגבי החשש שהעלו המתנגדים, שילדיהם יושפעו מהפעילויות של המועדון, נראה שהרעיונות לייחוד כניסה נפרדת ושמרטפייה בשעת התפילה מצוינים. כדאי להוסיף מסגרת תורנית מיוחדת, שעליה תהיה אחראי, כרב המקומי, שתהיה מיועדת לילדים החפצים בתגבור. בכך תגביר את האמון של המשפחות המתנגדות בכך שאתה מבין את הסכנות. יש להשתמש באיחוד בתי הכנסת כמנוף לא רק למניעת נפילה רוחנית (בבחינת "סור מרע"), אלא להתקדמות ועלייה ("עשה טוב") שלא חשבו עליה קודם 1 .


ה. לעובדה שרוב רובם של אנשי שתי הקהילות לפי דבריך הם בעד איחוד בתי הכנסת, ורק מיעוט של כשלוש משפחות מתנגד, יש השפעה גם מבחינה הלכתית 2 .

ו. מעבר לכך יש לקחת בחשבון לא רק את סמכות הרוב להחליט ולגבור בוויכוח על המיעוט, אלא גם את ההשפעה של הבאת רוח היהדות אל הציבור הרחב (כולל זה שמעבר לאנשי הקהילה הקבועים).

במקומות רבים במרחבי ההלכה אנו רואים את הדרכות התורה ותקנות חכמים שפונות אל תיקון הכלל והשלמתו, אף שייתכן שבמקומות מסוימים, אדם פרטי זה או אחר ישלם על כך מחיר גשמי או רוחני 3 .


בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,

הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן





^ 1.כפי שמסביר הגר"א על הפסוק במשלי: "אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה" (משלי טו, כד) – שבכל דבר שקשור בנפש האדם, אם לא עולים – אז בהכרח יורדים, וכפי שמפרש רש"י על הפסוק: "וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" (בראשית לז, כד) – "והבור רק אין בו מים – ממשמע שנאמר והבור רק, איני יודע שאין בו מים, מה תלמוד לומר אין בו מים? מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו".
^ 2.כבר כתב הרא"ש בתשובותיו (כלל ו סי' ה): "דע, כי על עסק של רבים אמרה תורה: אחרי רבים להטות. ועל כל עניין שהקהל מסכימים הולכים אחר הרוב, והיחידים צריכים לקיים כל מה שיסכימו עליהם הרבים. דאם לא כן, לעולם לא יסכימו הקהל על שום דבר, אם יהיה כח ביחידים לבטל הסכמתם; לכן אמרה תורה, בכל דבר הסכמה של רבים: אחרי רבים להטות".
יש ראשונים החלוקים בעוצמת הסמכות של הרבים כלפי המיעוט בהחלטות ותקנות (להרחבה עיין עוד באנציקלופדיה תלמודית, ערך בני העיר) אך המחבר והרמ"א פסקו כמו הרא"ש והרשב"א בתשובותיהם, בהסתייגויות הנצרכות. הרמ"א (חו"מ סי' קסג סע' א) כותב: "כל צרכי צבור שאינן יכולין להשוות עצמו, יש להושיב כל בעלי בתים הנותנים מס ויקבלו עליהם שכל אחד יאמר דעתו לשם שמים, וילכו אחר הרוב. ואם המעוט ימאנו – הרוב יכולין לכוף אותן".
^ 3.לשם דוגמא נזכיר את המשנה בגיטין (מה ע"א) האומרת ש"אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהן", כאשר לפי אחד הנימוקים בגמרא שם תקנה זו היא משום דוחק הציבור, ולדעת חלק מהפוסקים דין זה תקף אפילו במקום סכנת נפשות! עוד מצינו בתוספות (שבת ד ע"א) שדן בגדרי "אין אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חברך", ומביא את הגמרא (גיטין לח ע"ב) שמספרת על מעשה בר' אליעזר שנכנס בבית הכנסת ולא מצא עשרה, ושחרר עבדו והשלימו לעשרה משום דמצווה שאני, ומסבירים התוספות שהכוונה דווקא למצוות הרבים. וכן מנו בגמרא שבכוחם ובסמכותם של בני העיר לכפות ולתקן דברים רבים שאי אפשר שלא יוכל להיגרם מהם נזק או מניעת רווח לאדם פרטי כזה או אחר, בתחומים של תנאים על מדות ושערים, פועלים צדקה ועוד (בבא בתרא ח ע"ב). גם מהנושא של "מלך שפורץ לו גדר ואין ממחין בידו" (בבא קמא סב ובעוד מקומות) עולה היסוד הזה, בייחוד לשיטות הראשונים שמסבירות את תוקפו של "דינא דמלכותא" מדין קבלת הציבור.
ועיין בהקשר זה בדבריו המרתקים של הראי"ה קוק (מאמרי הראי"ה עמ' 446 447, בסוף אגדות רבה בר חנה) שם הוא מסביר על-פי הרמח"ל ב"אדיר במרום" שכאשר אדם פועל להשלמת הכלל, שלמות הכלל תוסיף ותבנה את שלמותו הפרטית. עוד עיינו בדברי הראי"ה בעניין קדושה מחרבת וקדושה בונה ב"אורות הקודש" (ב).

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il