בית המדרש

  • קדיש
לחץ להקדשת שיעור זה

עניית אמן

undefined

הרב דוד חי הכהן

חשוון, תשס"א
4 דק' קריאה
הקדיש שענינו דוקא בציבור, בעשרה, מורכב משני סוגי משתתפים: אומר הקדיש ועוני הקדיש. לכאורה האומר הוא העיקר והעונים הם רק מסכימים בצורה פסיבית. אולם כאשר מתבוננים בדברי חז"ל רואים שההיפך הוא הנכון.

ראשית, אמרו 1 : "גדול העונה יותר מן המברך", כי עונה האמן מעיד שדברי המברך הם אמיתיים, ובזכות אישורו זה הם נאמנים יותר מאשר בזכות אמירת האומר לבד. עוד נאמר במסכת שבת 2 : "כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו אפילו גזר דין של שבעים שנה לרעה שהיה עליו, נקרע בכח אותו אמן". ובזוהר נאמר 3 שבכח עניית הקדיש לשבור שלשלאות של ברזל ולבטל כל מיני גזירות קשות ורעות.

עולם הבא נבנה באמונה
אבל לא רק תיקון גדול של עולמנו יש בקדיש, אלא יש בו גם אחרית ותקוה לעולם הנצח. למדונו חז"ל 4 שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ונשאלה שאלה ממתי יש חלק לעולם הבא? כלומר, אם ח"ו נפטר ילד, מאיזה גיל יש לו זכות להגיע לעולם הבא? אמרו חז"ל מהרגע שהילד יודע לענות ועונה אמן. למדו זאת מדברי הנביא ישעיה 5 : "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים", ואמרו 6 : "אל תקרי שומר אמונים אלא שאומר אמן". אם כן, יש בכח אמירת אמן להביא לחיי העולם הבא.

יש להבין, מדוע כח האמן גדול? ואיך שינו חז"ל את המילים "שומר אמונים" למילים אחרות- שאומרים אמנים? הסבר זה זכיתי ללמוד מדברי מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. נאמר במשנה 7 : "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", ונאמר בהמשך: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא: האומר אין תורה מן השמים, והאפיקורוס, והכופר בתחיית המתים". ההסבר שנתן הרב צבי יהודה הוא פשוט מאוד. נאמר כמה פעמים שהשם ברא כמה עולמות, למשל בישעיה 8 : "בי-ה ה' צור עולמים", ובתהילים נאמר 9 : "מלכותך מלכות כל עולמים".

אם כן יש עולם של חומר, עולם המושג על ידי חושי הגוף, וישנו עולם עליון רוחני שניתן להשיג את מציאותו דרך השכל הרואה כיצד ישנן השפעות ממנו לעולמנו זה, שכן שניהם קשורים יחד. כדברי המשנה באבות 10 : "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא", ובתוך הפרוזדור אפשר להתבשם מאור הטרקלין השופע גם אל הפרוזדור. אדם שכל מה שיש לו בעולמו הוא רק החומר והקשור אליו, כיצד יוכל להגיע לעולם שהוא מעל החומר? מי שנמצא בעולם החומר, אך הוא קשור במחשבותיו וגם במעשיו עם ערכים רוחניים, יש אפשרות שיגיע אל העולם הרוחני, הוא עולם הבא. הכופר בתורה מן השמים ורואה את יסודה באדם, ואת האדם הוא מעריך לפי צרכיו החומריים, הוא מנותק מהעולם הבא ולא יוכל להגיע אליו. אם כן המנותק הוא הכופר והמקושר הוא המאמין.

יסוד הקשר לעל-חומרי, אל הרוחני, הוא בנין האמונה בנפש האדם. ביטוי האמונה מגיע בברכות במילה אמן. זאת היא המילה בה אנו מכריזים שכל מה שנאמר בברכה על הקב"ה, שהוא מלך העולם וממנו באות המצוות ואליו מגיעות התפילות, הוא אמת, ויש להאמין בה ולחיות דרך אמונה זו. זהו פירוש המילה אמן. המאמין הגדול מאמין גם כאשר כלפי חוץ נראה שלא משתלם להאמין, ובכל זאת הוא מאמין. והוא לא רק מאמין אלא יותר מזה, הוא שומר אמונים. הוא אותו שומר שעליו אומר הנביא 11 : "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים".

ישנה עוד משמעות במילה "שומר", והיא: מצפה ומחכה מתי יתקיים הדבר, מתי יוכל כבר לראות זאת בעיניו. כמו שנאמר אצל יעקב אבינו בקשר לחלומות יוסף: "ואביו שמר את הדבר" 12 . אם כן שומר אמונים הוא המצפה ומשתדל לקראת הרגע שבו יוכל להראות את אמונתו. רגע זה של הצהרת אמונים של אדם מישראל המאמין באמונה שלימה, הוא רגע אמירת האמן. עכשיו ברור מדוע מי שאומר אמן הוא בן העולם הבא, ומדוע הביטוי שומר אמונים איננו שונה במשמעות הפנימית מדברי חז"ל, שאומרים אמנים. רגע עניית אמן הוא אם כן רגע גדול ביותר.

אמן ציבורי
אבל גם בזה יש מדרגה גבוהה ממדרגה. יש אמן שהוא תשובה לברכה הנאמרת על ידי אדם יהודי פרטי, ויש אמן הנאמר רק לתפילה ציבורית, וממילא הוא אמן גבוה יותר, אמן ציבורי. זהו אמן של הקדיש הנאמר אך ורק בציבור, שלא כמו כל הברכות שניתן לאומרם ביחיד. לפי זה, אמן של קדיש הוא מדרגת האמונה המכשירה אל חיי העולם הבא. מכאן ברור למה יש כח עצום לאמן של קדיש לשבור רתוקות ברזל ולנפץ מסגרות פלדה.

האמונה, שבכוחה עבר עם ישראל את ים הגלות ושבר את כל המכשולים שעצרו אותו מלבוא אל חוף מבטחים, וסוף סוף נאחז והגיע אל החוף, אמונה זו עומדת במבחן כל העת האם יצליח להתמיד באחיזתו בפסגת תקוותיו, או ח"ו אחרי שהגיע הוא עוד עלול למעוד ולהדרדר אחורה. נסיון זה וההצלחה לעבור אותו תלויים אך ורק בכח המאמינים המתמידים וממשיכים ללא הרף באמירת הקדיש ובענייתו בבתי הכנסת. ובימינו, כל בית נוסף, כל עץ נטוע, כל המשך עבודה עם אמונה שלמה, הם אמירת קדיש בידים וברגלים המצטרף אל הקדיש בפה ובמחשבה.


^ 1 מסכת ברכות דף נג ע"ב.
^ 2 דף קיט ע"ב.
^ 3 שמות קכט ע"ב.
^ 4 מסכת סנהדרין דף קי ע"ב.
^ 5 ישעיה כו, ב.
^ 6 מסכת סנהדרין דף ח ע"ב..
^ 7 מסכת סנהדרין פרק יא, משנה א.
^ 8 כו, ד.
^ 9 קמה, יג.
^ 10 מסכת אבות פרק ד, משנה טז.
^ 11 ישעיה כו, ב.
^ 12 בראשית לז, יא (ועיין רש"י שם).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il