בית המדרש

  • מדורים
  • תורה בכותרות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

עמידה בעשרת הדברות

undefined

הרב יואל ליברמן

סיון תשע"א
4 דק' קריאה
1.האם צריך בכלל לעמוד בזמן קריאת התורה?
שולחן ערוך אורח חיים סימן קמו סעיף ד
א"צ לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה,
דעת הרמ"א שם: ויש מחמירין ועומדין וכן עשה מהר"ם)

משנה ברורה סימן קמו ס"ק יח
בעת שקורין בתורה - ובשעת אמירת ברכו וענית ברוך ה' לכולי עלמא צריכין לעמוד דהוא דבר שבקדושה: ויש מחמירין ועומדין - 1. כתב הפר"ח והגר"א דהעיקר כסברא הראשונה [כלומר כדעת השולחן ערוך] וכן נהגו.
2. והב"ח בסימן קמ"א כתב דגם המהר"ם מודה דמדינא שרי [=מותר] אלא דס"ל דראוי להדר ולעמוד מפני שצריך האדם להעלות בדעתו כששומע הקריאה מפי הקורא כאלו קבלה אותה שעה מהר סיני ובהר סיני היו כל ישראל עומדין כדכתיב אנכי עומד בין ה' וביניכם וגו'.
3.ומי שהוא איש חלש וקשה לו לעמוד ועל ידי זה אין דעתו מיושבת לכוין היטב לקול הקורא יש לו לישב [ש"א]:
יוצא ,אפוא, שלמנהג הספרדים אין צורך לעמוד כלל בקריאת התורה ולמנהג אשכנז מותר לשבת ויש מחמירים שעומדים

2. למה בכלל השאלה אם לאסור את העמידה בעת אמירת עשרת הדברות?
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יב עמוד א
אמר רב יהודה אמר שמואל: אף בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין.

רש"י מסכת ברכות דף יב עמוד א
בקשו - לקבוע עשרת הדברות בקריאת שמע. מפני תרעומת המינין - שלא יאמרו לעמי הארץ: אין שאר תורה אמת, ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקדוש - ברוך - הוא ושמעו מפיו בסיני. המינין - עכו"ם [/השמטת הצנזורה/: תלמידי ישו].
כלומר בקשו לומר עשרת הדברות בקריאת שמע כמו בבית המקדש אלא שבטלו את המנהג שלא יאמרו לעמי הארץ: אין שאר התורה אמת
3. מי הם המתירים לעמוד?
דעת המתירים, שאין להשוות חשש זה לעמידה בעשרת הדברות
שו"ת טוב עין לחיד"א סימן יא
רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א), צאצא למשפחה מפוארת שמקורה בקשטיליה ובמרוקו, נולד בשנת תפ"ד (1724) בירושלים. ביהדות המזרח ובאיטליה נחשב הרחיד"א כגדול רבני דורו. החיד"א נפטר בשנת ה"א תקס"ו (1806) בליוורנו, שם שימש בשנותיו האחרונות ברבנות. בשנת תש"ך (1960) הועלה ארונו ארצה, והוא נטמן בבית הקברות שבהר המנוחות בירושלים.
הכא שקורין בס"ת כל התורה מידי שבת בשבתו וגם ביום זה שהם קורין עשרת הדברות קורים איזה חלק מהתורה בס"ת לית לן בה דמוכח דהכל אמת אלא שהם עומדים בהם להיות שהם יסוד התורה ונכתבו בלוחות ואמרם הקב"ה לכל ישראל ויחרד כל העם באמירת הקב"ה אותם ורוצים לעשות איזה זכר לקום באמירתן. ובזה לא יש קפידא. והוחזקו במנהג זה כמה שנים כידוע

שו"ת אגרות משה לר' משה פיינשטיין זצ"ל חלק או"ח ד סימן כב
ולכן בעובדא זו שנהגו לעמוד בעת קריאה זו מפני שזה זכו כל ישראל בעצמן לשמוע מפי הקב"ה בעצמו שזה דבר היותר גדול לחשיבות ישראל דבשביל זה הוצרכו לכל הכנות /הכונות/ דטהרה, שהוא דבר המובן לכל אדם אף שאפשר אולי לחוש לתרעומת המינים בסברא בעלמא אין להקפיד בשביל זה כל זמן שלא אירע שהמינים יַטעו את העמי הארץ לומר כן, וכיון שזהו ענין אחר אינו בכלל מה שבטלו הקריאה [בעת קריאת שמע]דלפי זה אין לדמות מלתא למלתא בסברות אלא אין לך בו אלא מה שנאסר כבר ולא למילף[=ללמוד] מזה דבר חדש, לכן נראה דאין לשנות מן המנהג, והוא ככל מנהג שאף אלו שבאים ממקום שלא נהגו כן אסור מדין אל ישנה אדם מפני המחלוקת שתנן בפסחים דף ע"ב
לא רק מתיר אלא גם אלו שבאו ממקום שלא נהגו לעמוד אסור להם לשבת בזמן הקריאה כי אסור לשנות ממנהג המקום מפני המחלוקת.
4. מי הם האוסרים?
דעת האוסרים:
שו"ת יחווה דעת לרב עובדיה יוסף שליט"א חלק א סימן כט
בטור או"ח (סי' א') כתב, וטוב לומר פרשת העקדה ופרשת המן ועשרת הדברות. והקשה על זה מרן הבית יוסף, הרי אמרו בברכות (יב ע"א) שביטלום מפני תרעומת המינים. ותירץ, שיש לומר שדוקא בצבור יש למנוע אמירת עשרת הדברות בכל יום, אבל ביחיד שאין בזה משום תרעומת המינים טוב לאומרם, כדי לזכור מעמד הר סיני בכל יום ע"כ.
ולפי זה נראה שאין ראוי לעשות בצבור עדיפות כל שהיא לפרשת עשרת הדברות יותר משאר קריאת התורה, כדי שלא לתת פתחון פה למינים, ומכיון שאנו נוהגים לשבת בעת קריאת ספר תורה, וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך /א"ח/ (סי' קמ"ו סעיף ד'), אין ראוי לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות, מהטעם הנ"ל.

באותה תשובה הוא מבסס את דבריו על תשובת הרמב"ם שלטענתו גם הפוסקים הספרדים שהתירו לעמוד כגון החיד"א, ועד מתירים שהביא שם, היו חוזרים בהם אילו היו יודעים מדברי הרמב"ם
שו"ת יחווה דעת חלק א סימן כט
ובאמת שנעלם מעיני קדשם של כל האחרונים הנ"ל מה שפסק רבינו הגדול הרמב"ם בתשובה הנ"ל, שיש לבטל המנהג של הנוהגים לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות, ולא שמיעא ליה כלומר לא סבירא ליה כל החילוקים הנ"ל, ואלמלי ראו האחרונים תשובת הרמב"ם אשר נגידים ידבר לבטל המנהג הזה, בודאי שלא היו מרהיבים עוז לחלוק עליו בזה.

שו"ת הרמב"ם סימן רסג
התשובה זה, אשר הנהיג הרב הנפטר נ"ע לישב[=לשבת], הוא הראוי, וראיותיו ראיות נכונות לפי דיני אנשי העיון, ואין להוסיף עליהן. וכך היה ראוי לעשות, (ר"ל) בכל מקום, שמנהגם לעמוד, צריך למנעם, בגלל מה שמגיע בזה מן ההפסד באמונה (ומה שמדמים), שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה ממקצתה, וזה רע עד מאד. ומן הראוי לסתום כל הפתחים, שמביאים לזאת האמונה הרעה.
ובתשובה אחרת שאם אדם נקלע למקום שעומדים והוא אינו רוצה לנהוג כך כדעת הרמב"ם, אז עצתו יעמוד כל העלייה של עשרת הדברות

שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן ח
לפיכך היה נראה להורות ליחידים שיודעים מראש שמנהג הקהל שם לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות, להקדים לעמוד מתחילת קריאת הפרשה, או לכל הפחות מתחלת קריאת העולה לספר תורה שהוזמן לקרוא בפרשת עשרת הדברות, שמכיון שאינו עומד ממש בעת קריאת עשרת הדברות, אלא עומד לפני כן, אינו נראה כעומד לכבוד עשרת הדברות

בלוח ארץ ישראל להגרי"מ טוקצינסקי אינו אומר דבר לא לכאן ולא לכאן ואילו בלוח דבר בעיתו שמביא כל מנהגי אשכנז כתב שהמנהג לעמוד ויישב את הבעייתיות בכך שאין קוראים אז רק עשרת הדברות אלא כל הפרשה כולה ואין בזה תרעומת המינין או להראות עדיפות על פני חלק אחר של התורה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il