בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יהודית בת איטה

על פדיון שבויים

undefined

הרב יוסף כרמל

חשוון תשע"ב
2 דק' קריאה
השבוי הראשון שנפדה בתולדות עמנו היה לוט בן אחי אברהם. הכתוב מספר על כך בדרך הבאה:
"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן". (בראשית י"ד יד).

אברהם אבינו חילץ את אחיינו בפעולה צבאית נועזת ומהירה. הכתוב משתמש בביטוי שמשמעותו לא ברורה: "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו". מה פירוש "וַיָּרֶק"?
רש"י בעקבות התרגום מסביר מלשון זירוז, כלומר, אברהם זירז את גדודו לצאת לפעולת החילוץ ויצא בראש הכח לפעולה.
המדרש מביא בפנינו אפשרויות נוספות שיכולות לשמש בסיס לדיון בשאלות: מהו הפתרון הרצוי? מהו המחיר? ומהם השיקולים? וז"ל המדרש:
"וירק את חניכיו, רבי יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר: הן הוריקו פנים כנגד אברהם אמרו ה' מלכים לא יכלו לעמוד בהם ואנו יכולים לעמוד בהם. רבי נחמיה אמר: אברהם הוריק פנים כנגדן- אמר אצא ואפול על קדוש שמו של מקום. אבא בר זבדא אמר: בכלי זיין הוריקן היך מה דאת אמר (תהלים לה) (כמו שכתוב) והרק חנית וסגור לקראת רודפי. אמר רבי שמעון בן לקיש: באבנים טובות ומרגליות הוריקן היך מה דאת אמר (תהלים סח) (כמו שכתוב) ואברותיה בירקרק חרוץ. רבי לוי אמר: בפרשת שוטרים הוריקן, היך מד"א (דברים כ) (כמו שכתוב) מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" (בראשית רבה (פרשת לך לך פרשה מג).

נסביר את הדעות השונות.
לפי רבי יהודה: אנשיו של אברהם טענו כנגדו, אי אפשר לצאת לפעולה צבאית, הכח שעומד מולנו הרבה יותר חזק מאתנו. אברהם לא קיבל את דעתם אף על פי שאי אפשר היה להתעלם מטענתם. כנראה שהחליט לצאת לפעולה וסמך על תחבולותיו, זריזות מחנהו ויכולותיו בצירוף תפילה לסייעתא דשמיא ויצא לפעולה. ב"ה הפעולה הצליחה.
לפי רבי נחמיה: אברהם החליט לצאת לפעולה, למרות הסיכוי שהוא כמפקדה עלול לשלם בחייו. עמדתו מבוססת על כך שגם אם יפול בקרב, יהיה בכך "קידוש השם" והוא היה מוכן לשלם את המחיר. יש כאן התוויית דרך, אף על פי שאין כאן תשובה לשאלה: מה הוא המחיר שאין לשלמו בנפגעים כדי שלא לצאת לפעולה?
לפי רבי רבא בר זבדא: הביטוי איננו מפרט את השיקולים אם לצאת או לא, אלא מתאר את ההכנות הצבאיות וציוד האנשים לפני היציאה לקרב. המשמעות היא שגם מי שבטוח בסייעתא דשמיא, חייב לנקוט את כל הפעולות כדי להבטיח שכוחותיו יצאו למשימה מוכנים.
לפי רבי שמעון בן לקיש: הביטוי מלמדנו כי אברהם אבינו השקיע הון רב "אבנים טובות ומרגליות" כדי לממן את פעולת החילוץ.
לפי רבי לוי: אברהם חיזק את הלוחמים בדברים לפני היציאה לקרב ושחרר את מי שחשב שאיננו יכול לעמוד במשימה. כך מצוה התורה כאשר היא מפרטת את נוהל היציאה לקרב עבור עם ישראל לדורות בספר דברים. וז"ל הכתוב שם:
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:... וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם:... אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם:... וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ" (כ' א-ח).


הבה נתפלל כי לא נצטרך להתמודד שוב עם בעיה שכזו ואם ח"ו כן,
שנזכה לפתור אותה בדרכו של אברהם אבינו כשמפקד הכח וחייליו כולם חוזרים לשלום.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il