בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • הלכות תשעה באב
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

תשעה באב שחל בשבת

undefined

הרב חנניה מלכה

אב תשע"ב
12 דק' קריאה 61 דק' צפיה
האם נוהגים דיני שבוע שחל בו בתשעה באב בשבת?
1. תלמוד בבלי מסכת תענית דף כט עמוד ב
שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורין לספר ולכבס.
..... אמר רב: לא שנו אלא לפניו, אבל לאחריו - מותר. ושמואל אמר: אפילו לאחריו נמי אסור.
2. שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב
שבוע שחל בו תשעה באב, (כ) אסורים יא [יב] לספר ולכבס, אפילו אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר ט' באב,....לאחר התענית מותר לספר ולכבס (לז) מיד.
הגה: * ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחלת ר"ח (כט) עד אחר התענית, אם לא לצורך מצוה, כגון אשה הלובשת לבנים
3. תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד הלכה ו
רבי בא בר כהן אמר קומי ר' יוסה רבי אחא בשם ר' אבהו ט' באב שחל להיות בשבת שתי שבתות מותרות.
4. רא"ש מסכת תענית פרק ד סימן לב
כיון שנדחה התענית עד יום ראשון לא הוי שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה.
5. שו"ת הריטב"א סימן ר
מה ששאלת לענין תשעה באב שחל להיות בשבת מהו לספר ולכבס באותה שבת.
תשובה דין זה מפורש בירוש'א שהוא מותר וכן דעת רבותי' ז"ל.
6. ספר מצוות גדול עשין עשה דרבנן ג
תשעה באב שחל להיות בשבת וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל רצונו אפילו בסעודה המפסקת ומעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה המלך בשעתו. ונהגו רבותינו לאסור כל אותה שבוע לספר ולכבס אף על פי שנדחה לאחר השבת:
7. רמב"ם הלכות תעניות פרק ה הלכה ח
וערב תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה, וכן תשעה באב עצמו שחל להיות בשבת אינו ע מחסר כלום.
8. הגהות מיימוניות הלכות תעניות פרק ה הלכה ח
[ע] אבל תשמיש המטה כתב ה"ר יצחק מווינ"א דאסור בשבת שחל בו ט"ב ונדחה עד למחרתו מידי דהוה אאבל דאמר דברים שבצינעה נוהג, וא"נ למורי ומ"מ כתב שאין לשמוע לו במקום רבו
9. טור אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא
ואם חל ט"ב יום א' או בשבת ונדחה עד אחר השבת מותר בב' שבתות בשבוע שלפניו מותר כיון שנדחה התענית עד יום הראשון א"כ שבת ראשונה אינה שבת שחל ט"ב להיות בתוכ' ובשנייה נמי הוא אחר התענית הלכך מותר בשניהם
ובספר המצות כתב שנהגו כשחל להיות בשבת לאסור כל שבוע שלפניו לספר ולכבס ו
כתב בספר המצות קטן פי' לפירושו כל השבוע לבד מיום ה' ומיום ו' כי היאך יאסור ביום ה' ו' הלא כשחל ט"ב בע"ש שרי ביום ה' כ"ש כשחל להיות בשבת וגם בשאר ימי השבוע הוא חומרא יתירה
10. שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב סעיף ד
ואם חל תשעה באב ביום ראשון או בשבת ונדחה לאחר השבת, מותר בשתי השבתות, בין שקודם התענית בין שאחריו.
ויש מי שאומר (שנהגו לאסור כל שבוע שלפניו, (לט) חוץ מיום ה' ויום ו'. הגה: ונוהגין להחמיר (מ) מתחלת ראש חודש לענין כיבוס, אבל תספורת נוהגים [יח] להחמיר (מא) מי"ז בתמוז (מנהגים).
ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן תקנא - דיני שבוע שחל בו תשעה באב

י. כשחל תשעה באב בשבת ונדחה התענית ליום ראשון, מותר לספרדים ועדות המזרח לכבס את הבגדים בכל ימי השבוע שלפני תשעה באב, וכן ללבוש בגדים מכובסים. שמכיון שנדחה ליום ראשון, אין השבוע שלפניו בכלל שבוע שחל בו תשעה באב. והאשכנזים נהגו להחמיר בלאו הכי שלא לכבס מראש חודש אב. ויש מעדות המזרח שנהגו גם כן להחמיר. [שו"ת יחוה דעת חלק ג' סימן לט].

יא. כשחל תשעה באב בשבת, טוב להחמיר גם לדידן, גבי תספורת הראש שלא להסתפר בכל השבוע שלפניו, כדי שלא יכנס לאבלות כשהוא מקושט. אבל לענין גילוח הזקן למי שרגיל בכך, ונגרם לו צער במניעת התגלחת, אין צריך להחמיר בזה, ובפרט אם עושה כן לכבוד שבת. [י

האם מעוברות ומניקות חייבות להתענות צום תשעה באב שחל בשבת
11. שו"ת אור לציון חלק ג פרק כט - דיני תשעה באב?
ג. שאלה. האם מעוברות ומניקות חייבות להתענות צום תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון.
תשובה. דין תשעה באב דחוי שוה לענין מעוברת ומניקה לדין תשעה באב שחל בזמנו. ולכן מעוברות ומניקות חייבות להתענות אף בתשעה באב שנדחה ליום ראשון. (אלא אם כן היא פטורה מתענית אף כשחל בזמנו, וכפי שנתבאר בתשובה הקודמת).

האם מותר ללמוד בשבת חל - בה תשעה באב מחצות היום?
12. ויקרא רבה (וילנא) פרשת תזריע פרשה טו
רבי ור' ישמעאל ברבי יוסי היו יושבים ועוסקים במגילת קינות ערב תשעה באב שחל להיות בשבת עם חשכה מן המנחה ולמעלה.

14. שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב סימן תקנג
ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך, כ"א בדברים המותרים בתשעה באב; * (ט) ולכן אם ז חל [ה] בשבת (י) אין אומרים פרקי אבות, (מהרי"ל ומנהגים) וכן לא יטייל ערב תשעה באב.
15. ט"ז אורח חיים סימן תקנג ס"ק ב
ונהגו שלא ללמוד כו'. - הרבה יש לי לתמוה בזה
א. דאם אין איסור באכיל' בשר ויין ואדרב' חוב עליו לאכול בשר בשביל כבוד שבת כמ"ש הטור ססי' תקנ"ב ולמה נחמיר עליו שלא ילמוד משו' אבילות בפרט מי שיש לו שיעו' שרגיל בכך בעת ההיא.
ב. ותו תימא לי דהא קורין בתורה במנחה ואפי' בט"ב במידי דשייך ליומיה. כגון פ' התמיד ומשניות דקרבנות כיון דרגילים לאומרם בכל יום ולמה ישתנה משניות ופרקים השייכים לאותו שבת . וא"כ בלאו כבוד שבת הוה ליה למימר פרקים. ומצאתי כתוב בשם רש"ל שלמד אחר חצות בכל ערב תשע' באב והתיר לאחרים ללמוד.
והמנהג שלנו שכ' רמ"א ע"פ מנהגים צריך עיון ונראה דהלומד בשבת אחר חצות לא הפסיד שכרו כנלע"ד:
16. שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קנו
שלום וכ"ט לידידי ורב חביבי הרב הדיין המצויין המופלג החרוץ ושנון כש"ת מו"ה נתן נ"י דיין דק"ק צעהלים יע"א:
יקרתו הגיעני. שאל בשתים, א' אי שפיר להקהיל קהילות ברבים בט"ב שחל בשבת ונדחה, כדרכן של ישראל בכל שבת או לא, לא נעלם ממנו דברי מג"א סו"ס תקנ"ג [סק"ז] והוא כמסופק אי יש לו דין ט"ב דאסור מדינא בת"ת ודברים שבצנעא נוהג או נימא כיון שנדחה נדחה ודינו כערב ט"ב ואינו אסור אלא מחצות ולמעלה ממנהג בעלמא, והנה טעם המנהג לא נתפרש.
ולפע"ד (הטעם למנהג לא ללמוד מחצות היום בערב ט"ב לימוד רגיל הוא )משום דכל מה שלומד מחצות ואילך עדיין מחשבתו עליו והרהורו גבי' בלילה ונכנס לאבל (לט"ב) כשהוא שמח,
א"כ גם בשבת אחר חצות אסור שאיננו משום אבילות דעצמו אלא משום לילה שאחריה ומשו"ה נוהג גם בשבת כנ"ל.
מ"מ אין הדין מוחלט במג"א ומספיקא מסיים דהא יכול ללמוד בדברים המותרים בט"ב ושכן מצינו במדרש רבה שרבי קרא במגלת איכה בט"ב שחל בשבת עכ"ל, ואם כן לכאורה יש לפשוט דאסור מדקרא איכה , ש"מ מילתא אחריתא אסור, ובזמניהם עדיין לא היה המנהג לאסור ערב ט"ב מחצות ולמעלה,
אע"כ מטעם דבר שבצינעה שנוהג בשבת לענין תלמוד תורה ג"כ..... ולפ"ז יש להתיר קודם חצות עכ"פ לומר ברבים כגון הפטרות וכדומה, וכן נוהגים בכל מקום שראיתי:

16 ב ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן תקנו - דיני תשעה באב שחל במוצאי שבת

ב. תשעה באב שחל להיות ביום ראשון, רשאי ללמוד בשבת גם אחר חצות, בכל מה שירצה, אלא שטוב ונכון ללמוד בשבת אחר חצות בהלכות תשעה באב וללמד לרבים הלכות אלו.

הלכות מועדים הרב אליהו זצ"ל
מג. לימוד תורה - כשחל תשעה באב ביום ראשון או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, יש מחמירים שלא ללמוד תורה ביום שבת אחרי חצות היום. ומתירים רק את הדברים המותרים ללמוד בתשעה באב. ויש חולקים ומתירים ללמוד עד השקיעה. וכך נוהגים. (בא"ח דברים יח. כה"ח תקנג ס"ק חי משנ"ב ס"ק ט).


17. אמירת צדקתך
שולחן ערוך אורח חיים תקנב סעיף יב
[יג*] אין אומרים תחנה ערב ת"ב במנחה, משום דאיקרי מועד; ואם הוא שבת, (ל) א"א צדקתך (מהרי"ל ומנהגים).

אכילת בשר
17 ב שו"ת הרשב"א חלק א סימן שו

וגדולה מזו נהגו אבותיכם נוחי נפש שלא לאכול בשר משנכנס אב. ואף על פי שאין כאן איסור כלל מדין התלמוד. שאפילו בערב הצום בסעודה שאין מפסיק בה מותר לאכול בשר ולשתות יין. אפילו כן מי שאוכל בשר בכל המקומות שנהגו בו איסור פורץ גדר של ראשונים. ופורץ גדר ישכנו נחש של דבריהם.
17ג רמב"ם הלכות תעניות פרק ה הלכה ו
וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו ולא יכנסו למרחץ עד ח שיעבור התענית, ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש החדש ט עד התענית.
17ד מגיד משנה הלכות תעניות פרק ה הלכה ו
וכבר נהגו כל ישראל וכו'. המנהג הזה לא פשט בארצות אלו לענין אכילת בשר שאין נמנעין אלא ערב התענית אבל אין נכנסין למרחץ ודבר ברור הוא שבדין גמור אפי' ערב תשעה באב מותרין לרחוץ:

17ה שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב תקנא
סעיף ט
[יט*] יש נוהגים (נו) כו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו; ((נז) כז <ט> ומותר בחומץ של יין); (אגודה ומהרי"ל) <י> ויש שמוסיפין (נח) מראש חודש עד התענית, ויש שמוסיפין (נט) מי"ז בתמוז.
סעיף יא
כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור, פורץ גדר הוא וינשכנו נחש (קהלת י, ח). (ומותר לשתות כל שכר אפילו של דבש שקורים מע"ד).
18. תלמוד בבלי מסכת תענית דף כט עמוד ב
דתניא: תשעה באב שחל להיות בשבת, וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת - אוכל ושותה כל צרכו, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו,
18ב רמב"ם הלכות תעניות פרק ה
ומימינו לא אכלנו ערב תשעה באב תבשיל אפילו תבשיל של עדשים אלא אם כן היה בשבת.
19. שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנב סעיף א
ערב תשעה באב (א) לא יאכל אדם בסעודה המפסקת, (ב) שאוכלה אחר חצות, (ג) בשר, ולא ישתה יין ולא יאכל שני תבשילין.

20. שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב סעיף י
אם <ג> חל תשעה באב באחד בשבת, או שחל בשבת ונדחה לאחר השבת, (כג) יג אוכל [יא] בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שלחנו אפילו יד כסעודת שלמה בעת מלכותו. (מיהו צריך להפסיק (כד) מבעוד יום) (סמ"ק).

21. משנה ברורה סימן תקנב ס"ק כג
(כג) אוכל בשר - ואסור [יט] למנוע ממנו אף על גב דאין חיוב לאכול בשר בשבת מ"מ כיון שנמנע משום אבל עבירה היא. והנה אף דכתב המחבר כסעודת שלמה מ"מ ישב [כ] בדאבון נפש שלא ינהג בשמחה ולכן לא ישב בסעודת חברים [מ"א] בספר בכור שור חולק ע"ז ודעתו דמי שרגיל בכל שבת לסעוד סעודה זו עם חבריו ומיודעיו ומונע בשבת זו הו"ל כאבלות פרהסיא. ולכו"ע מותר לאכול עם ב"ב ויכול לברך בזימון כיון שהוא שבת [א"ר]

22משנה ברורה סימן תקנב ס"ק כד
מבעוד יום - היינו [כב] קודם שקיעה. ונכון להודיע זה להמון שלא יטעו שהוא כשאר שבת:
23. שו"ת אור לציון חלק ג - הערות פרק כח - דיני ערב תשעה באב
ובכל אופן אסור להמנע מאכילת בשר בשבת זו מחמת אבלות החורבן, והעושה כן עבירה היא בידו, וכמ"ש במג"א שם י"ג בשם הטור. ומי שנהג כן, הוי מנהג בטעות, ומעיקר הדין אף התרה אין צריך.

23ב ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן תקנא - דיני שבת חזון

ג. בשבת חזון אפילו חל בו תשעה באב ונדחה ליום ראשון, אוכלים בשר ושותים יין, ואפילו בסעודה שלישית שמסתיימת סמוך לשקיעה, אוכלים בשר ושותים יין, ומעלה על שולחנו כסעודת שלמה המלך בשעת מלכותו. ואסור להמנע מאכילת בשר בסעודה זו מטעם אבילות, [שלחן ערוך סימן תקנט]. ורק מי שאינו רגיל לאכול בשר בסעודה זו בכל שבת מטעמי בריאות וכדומה, יכול להמנע גם בשבת זו. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקסח].

23ג המעבר משבת לצום

מט. מאחר ואסור להכין משבת לחול. יש נוהגים להביא מערב שבת לבית הכנסת את ספר קינות ונעלי גומי של תשעה באב. באים לבית הכנסת לפני צאת שבת עם נעלי עור, אחרי בין השמשות לפני שהחזן אומר "ברכו" הם אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול" וחולצים ומחליפים לנעלי תשעה באב. (עיין שו"ע תקנג ס"ע ב ומשנ"ב ה ו) אבל המנהג הטוב הוא להכריז עוד מערב שבת שזמן תפילת ערבית במוצאי שבת יהיה כעשר דקות אחרי זמן צאת הכוכבים הרשום בלוח. ולפיכך במוצאי שבת ימתינו המתפללים בביתם עד שלושים או ארבעים דקות אחרי השקיעה ויאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", חולצים נעלי עור ונועלים נעלי גומי, מחליפים בגדי שבת ולובשים את הבגדים שלבשו ביום שישי, והולכים לבית הכנסת עם ספר של "חמש תעניות" (עיין שו"ע, רמ"א תקנג סע' ב ואחרונים).

הבדלה
24. שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב תקנו סעיף א
ליל ת"ב שחל באחד בשבת, (א) כשרואה הנר <א> אומר: בורא מאורי האש; ו
אין מברך א על הבשמים.
(ב) ב ובליל מוצאי תשעה באב (ג) [א] מבדיל על הכוס, (ד) ואינו מברך לא על הנר (ה) ולא על הבשמים.

25. ט"ז אורח חיים סימן תקנו
אומר בורא מאורי האש. - דזה אין טעון כוס ואין בזה משום תענוג כמו שיש בבשמים וכ' ב"י בשם אבודרהם שיש לברך על האור קודם שקורין איכה. ונ"ל הטעם דבאיכה כתיב במחשכים הושיבני ע"כ יברך תחלה על המאור ומ"מ נראה דאם שכח יכול לברך אח"כ בלילה כיון שהחיוב עדיין עליו:

26. משנה ברורה סימן תקנו ס"ק ב
ובליל מוצאי וכו' - ובליל ט"ב מבדיל בתפלה ואף על פי שאין יכול להבדיל אז על הכוס ואם טעה אז ולא הבדיל בתפלה [ה] א"צ לחזור כיון שיבדיל על הכוס במוצאי ט"ב. והנשים שאינן יודעות להתפלל ולא הבדילו במוצאי שבת בתפלה צריך כל איש להזהירן [ו] שביום התענית לא יעשו אש לבשל לצורך הלילה עד שיאמרו המבדיל בין קדש לחול:

27. משנה ברורה סימן תקנו ס"ק ג
מבדיל על הכוס - וא"צ להבדיל בתפלה כיון שהבדיל מאתמול ואפילו שכח אתמול להבדיל בתפלה ג"כ נראה דא"צ עתה להבדיל בתפלה שכבר חלף שעתא וסגי במה שיבדיל עתה על הכוס [שע"ת].

28. משנה ברורה סימן תקנו ס"ק ד
(ד) ואינו מברך לא על הנר - אפילו [ח] לא בירך על הנר במוצ"ש דאין מברכין על הנר אלא במוצ"ש בזמן שנברא:

עשירי באב שנדחה
29 מלכים ב פרק כה
(ח) וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם:
(ט) וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְקֹוָק וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ:
30 ירמיהו פרק נב
(יב) וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם:
(יג) וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְקֹוָק וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ:

31 תלמוד בבלי מסכת תענית דף כט עמוד א

ותניא: אי אפשר לומר בשבעה - שהרי כבר נאמר בעשור, ואי אפשר לומר בעשור - שהרי כבר נאמר בשבעה. הא כיצד? בשבעה נכנסו נכרים להיכל, ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני, ותשיעי סמוך לחשיכה הציתו בו את האור, והיה דולק והולך כל היום כולו, שנאמר +ירמיהו ו'+ אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. והיינו דאמר רבי יוחנן: אלמלי הייתי באותו הדור - לא קבעתיו אלא בעשירי, מפני שרובו של היכל בו נשרף. ורבנן: אתחלתא דפורענותא עדיפא.

32 תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד
ר' ירמיה בשם רבי חייה בר בא בדין היה שיהו מתענין בעשירי שבו נשרף בית אלהינו ולמה בתשיעי שבו התחילה הפורענות ותני כן בשביעי נכנסו לתוכו בשמיני היו מקרקרין בו בתשיעי הציתו בו את האור ובעשירי נשרף. רבי יהושע בן לוי ציים תשיעי ועשירי רבי אבון ציים תשיעי ועשירי רבי לוי ציים תשיעי ולילי עשירי.


33 תלמוד בבלי מסכת תענית דף יב עמוד א
תא שמע: דאמר רבי אליעזר ברבי צדוק: אני מבני בניו של סנאב בן בנימין, ופעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת, ודחינוהו לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו, מפני שיום טוב שלנו הוא!

34 ספר אור זרוע חלק ב - הלכות אבילות סימן תמ
מעשה ברבי' יעב"ץ הלוי זצ"ל שהיה לו ברית מילה והיה יום המילה בט"ב שחל להיות בשבת ודחו אותו עד למחר יום א' וצוה להתפלל מנחה גדולה לאחר ו' שעות והלך ורחץ הוא ובעל ברית עמו ואח"כ הלכו לבית הכנסת ומלו והלכו לבתיהם ואכלו כל צרכיהם ולא השלימו עם הציבור לפי שהיתה סעודת מצוה וגם תענית בי' באב בעבור כך התיר.

35 שו"ת מהרש"ל סימן צב
ומ"מ נראה היכא שחל ט' באב בשבת ונדחה דשרי אחר התענית הכל שהרי כבר עבר אף העשירי וכן מצאתי להדיא שאפילו במוצאי התענית שרי מיד לאכול בשר ולשתות יין אלא שהקארו כתב שנ"ל לאסור למי שכבר נהג שלא לאכול בשר במוצאי ט"ב דאין זו משום חומרא דר"י דבו נשרף ההיכל דאפילו מי שאוכל בשר ביום העשירי נמנע במוצאי ט"ב משום חומרא דתענית ואיבולו של יום ושייך לבין המצרים ע"כ וכתב מילתא בלא טעמא ומ"מ נראו דבריו לפי שמצאתי בספר חסידים שכתבו שעיקר תענית מעליית' היינו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין לא בכניסת התענית ולא במוצאי תענית א"כ כ"ש בתענית זה שכבר היה ראוי להפסיק מבע"י שראוי למנוע מבשר ויין בלילה שלאחר תענית. הנראה בעיני כתבתי.

36 שו"ת מהרי"ל סימן קכה
א נשאל למהרי"ל למי (שעשה) [שעושה] ב' ימים ט' באב, (והיכא) [היכא] דנדחה ליום א' אי צריך נמי להתענות ב' ימים.

תכתב ותחתם לחיים טובים אהו' הר' אלחנן כ"ץ שי'. העושים ב' ימים ט' באב, ט' וי'ב וט' באב חל בשבת ונדחה, נראה דאין צריך להתענות יום י"א דהאג גופא די' חומרא יתירה היא. והא קמן חזינן דאפילו ביום י' באב גופא מקילינן כעובדא דרבי' יעב"ץד מההיא דסנאב בן בנימיןה ואם כן י"א מניין לנו. ....
אבל שלא לאכול בשר ולשתות יין ליל מוצאי י'י באב נ"ל דיש גם כן למנוע כה"ג למי שנוהג שלא לאכול במוצאי ט' באב דאין זה משום חומר' דריב"ז דבו נשרף רובו של היכל מי שאוכל ביום י' בשר יש שנמנעין במוצאי ט' באב משום חומרא דתענית ואבילות של יום ושייך לבין המצריםיג
וכן המנהג למי שנמנע ג' שבועות נמנע גם כן מוצאי ט' באב, ומהאי טעמא גם כן נמנע יוםיד י' כשנדחה. וכמה מיני תעניות של תשובה אשכחן דאין לאכול במוצאי תענית בשר וייןטו וט' באב וי' באב כחד מנייהו לנוהגין.

37 טור אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנח
ואיתא בירושלמי רבי אבין ציים ט' וי' ר' לוי ציים ט' וליל י' מפני שלא היה בו כח לצום כל יום י' צם ליל י' ואנו בזמן הזה תש כחנו ואפי' ביה"כ שהיה ראוי לעשות מספק ב' ימים אין אנו מספיקין ומ"מ מנהג כשר הוא שלא לאכול בשר בליל י' ויום י' רק להשיב הנפש שיהא קרוב לעינוי:

38 ב"ח אורח חיים סימן תקנח
נראה דר"ל דאפילו שאר מאכלים לא יאכל רק כדי להשיב הנפש אבל לא קאי אאכילת בשר דבשר אין לאכול כלל

39 שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנח סעיף א

בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה (א) ביום עשירי, ומפני כך <א> מנהג כשר * (ב) א [א] שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי. הגה: ויש מחמירין * (ג) עד [ב] חצות היום ולא יותר (הגהות מיימוני); אם חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום א', ב [ג] מותר לאכול בשר ויין יום ב', (ד) אבל ג בלילה [ד] אסור (ה) מפני אבילות של יום (מהרי"ל).

40 הלכות מועדים הרב אליהו

סה. מוצאי הצום - תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, בלילה שלאחר התענית אסורין בבשר ויין כמו בתשעה באב מפני אבלות היום, אבל למחר בבוקר מותרין בכל. ושאר החומרות המוזכרות לעיל - מותרות במוצאי תשעה באב (רמ"א תקנח. כה"ח שם ס"ק טוב).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il