בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • שבת
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

הדף היומי הקצר

שבת - דף לו'

שיעור דף יומי בקיצור

undefined

הרב אורי בריליאנט

כג' חשוון התשע"ג
11 דק' האזנה

(לה: 2- עד סוף פרק במה מדליקין)

מוקצה בשופר וחצוצרה

שופר וחצוצרה הם כלי שמלאכתו לאיסור, ובגמרא יש כמה מקורות האם הם מותרים בטלטול:

שופר

חצוצרה

הסבר א

הסבר ב

ר' יוסי בר"ח

אסור

אסור

שניהם כלי שמלאכתו לאיסור, אך שופר משמש גם להיתר אם זה של יחיד (להשקות תינוק).
דחייה – גם של ציבור משמש להשקות עניים.

ר' נחמיה

רש"י – בכל כלי (אפילו כלי של היתר) מותר לטלטל רק לצורך השימוש העיקרי שלו.
תוס' – האיסור דווקא בכלי שמלאכתו לאיסור, ומותר כל תשמיש שרגילים לו בימי החול (גם אם אינו העיקרי).

ברייתא א

מותר

אסור

ר"י

רש"י – חצוצרה זה רק כלי שמלאכתו לאיסור, שופר – גם להיתר, ואינו מוקצה כלל (גם לטלטל סתם).

תוס' – שניהם נחשבים כלי לאיסור, ומותר לצורך גופו או מקומו, אך מחצוצרה מסיח דעתו יותר ואסור לגמרי.

ברייתא ב

מותר

מותר

ר"ש
רש"י – אין לו בכלל מוקצה (סביר שרש"י מתכוון שאין לו כלי שמלאכתו לאיסור).
תוס' – גם הוא מתיר רק לצורך גופו או מקומו.

שאלת ניסוח: ולמה בר' יוסי בר"ח שאסור, כתוב קודם שופר ואח"כ חצוצרה?

תשובה – השמות שמשתמשים בהם התהפכו, ואכן זה בעצם קודם חצוצרה ואח"כ שופר.

אגב זה, עוד דברים ששמותיהם התחלפו:

  1. ערבה וצפצפה.
  2. פתורא ופתורתה.
  3. הובלילא ובי כסי.
  4. בבל ובורסיף.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il