בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • שבת
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

הדף היומי הקצר

שבת - דף לז'

שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות של אתר סיני

undefined

הרב אורי בריליאנט

כד' חשוון התשע"ג
3 דק' קריאה 20 דק' האזנה

(לו: פרק כירה עד לז: שורה אחרונה)

שהייה והחזרה

ראינו בדף יח -
חי או מבושל לגמרי – מותר.
הדיון שלנו הוא במבושל בינוני (בן דורסאי/קרמו פניה ומעלה).

חלק א – האם שהייה צריכה גו"ק

המשנה:

א.      בקש ובגבבה – נותנים תבשיל,
בגפת ובעצים – צריך לגרוף/לקטום באפר.

ב.      חמין – כן.
תבשיל – ב"ש לא, ב"ה כן.

ג.       האם מחזירים -  ב"ש לא, ב"ה כן.

למה התייחסה הרישא:

  1. (חנניה) להחזרה – שצריך גו"ק,
    אך בשהייה לא צריך גו"ק.
  2. לשהייה – שגם בשהייה צריך גו"ק (וכש"כ שבהחזרה).

תא שמע:

  1. האמצע – מחלוקת ב"ה וב"ש לגבי חמין,
    בפשטות האמצע ממשיך את הרישא,

כלומר:

ל-2 בשהייה,
ל-1 בהחזרה, ולב"ש אסור בתבשיל, ונניח שלזה התכוונו גם בסיפא, וקשה למה יש כפלות של אמצע וסיפא.

תשובה – גם ל-1 האמצע מתייחס לשהייה.

יוצא כך:

החזרה
ב"ה – מותר בגו"ק,
ב"ש – אסור בכל מקרה.

שהייה

  1. האם צריך גו"ק:
    חנניה – לא, לדעה השנייה – צריך.
  2. מה משהין -
    חמין – כן,
    תבשיל – ב"ש לא, ב"ה כן.

2. רב – מה שהתרנו זה רק על גבה ולא בתוכה.

החלוקה סבירה רק בהחזרה, וסביר שדיבר על הרישא, כמו 1.

תשובה – דיבר על הסיפא (החזרה).

3. שיטת ר"י בברייתא – בדיוק כמו משנתנו לפי אפשרות 2, (שצריך גו"ק בשהייה), אז כמי אפשרות 1? (יש שם גם את ר"מ אך זה ודאי שלא).
תשובה - המשנה שיטה שלישית.

(דילוג מלז. שליש תחתון עד לז: רבע)

חלק ב – המשך חלק א: שיטות האמוראים + רמת הבישול

הנושאים בחלק זה:

  1. מה דעת האמוראים האם להשהות צריך גו"ק.
  2. בהנחה שצריך, האם מצטמק ויפה לו נחשב מבושל לגמרי ולא צריך גו"ק.

הדעה בתנאים

האמוראים

הערות

חנניה – לא צריך גו"ק
(צריך בישול ראשוני (בן דורסאי, קרמו פניה)).

רב ששת-רי"ח -
מותר לשהות גם בלי גו"ק

רבא – זאת משנה (יט:) -
מדויק שנותנים פת לתנור אם קרמו פניה, אפילו שאינו מבושל כל צרכו.

(רב ששת אמר זאת כי שם זה דיוק ולא מפורש).

בהמשך -
רב יוסף לאביי: רב נחמן ברי"צ משהה, וכמוהו בסורא.
(ומשמע שהכוונה כחנניה).

הדעה השנייה –
לא כל צרכו - גו"ק,
כל צרכו – מותר.

מצטמק ויפה לו:
רב שמואל ב"י-ר' יוחנןמותר,
וכן רב נחמן,
רב ושמואל – אסור.

רב הונא השהה כסא דהרסנא,
ורב אשי התלבט זה כי מצטמק ויפה לו מותר, או שזה נחשב רע לו כי יש לו קמח.

רב עוקבא – אנחנו כרי"ח,
ואתם (רב אשי) כרב ושמואל (כי קרובים אליהם).

ר"נ – סוגי מאכלים, מתי נחשב יפה/רע לו:
1. יש קמח – רע.
מלבד תבשיל לפת עם בשר כשאין לו אורחים.

2. לפדא (תבשיל תאנים), דייסא, תמרי – מצטמק ורע להם.

(לז. שליש תחתון)

חלק ג – דינים שונים אגביים

א. האם לסמוך לכירה מותר כשאינו גו"ק?

(אגב הברייתא של ר"י, ראה להלן 1).

  1. בברייתא של ר"י – מותר:
    המקרה: 2 כירות צמודות, משהה על זו שגרופה ליד זו שלא.

דחייה: שם הסיר על הכירה, ואנחנו שואלים לסמוך למטה על הקרקע לצד הכירה.

2. ראיה מרב ספרא רב חייא – אסור:

קטמה ונתלבנה – נחשבת קטומה, וממילא מותר לשהות ולסמוך.

ניסיון דחייה ודחיית הניסיון.

3. ת"ש – כירה לא גרופה סומכין להמותר.

(לז. 2-)

ב. קטמה ונתלבנה

  • בסעיף א: רב ספרא-רב חייא = קטומה.
  • רי"צ בר נחמני-ר' אושעיא ובהמשך רבה בב"ח-רי"ח –

קטומה שהובערה – מותר לשים מצטמק ויפה לו.

  1. בהו"א מותר כי מצטמק ויפה לו נחשב מבושל כל צרכו.
  2. תשובה – בגלל שקטומה והובערה = קטומה.
    (והחידוש של רי"ח – שאפילו בגחלי רותם).


שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il