בית המדרש

  • מדורים
  • הלכה פסוקה
לחץ להקדשת שיעור זה

כללי הפשרה בבית הדין לממונות

undefined

רבנים שונים

תשע"ג
2 דק' קריאה
אחת השאיפות שעמדו ברקע הקמת רשת בית הדין של ארץ חמדה, ועדיין מלווה את פעילות בתי הדין, היא עיצוב עקרונות הלכתיים ברורים, שיהוו תשתית לפעולת כלל בתי הדין של הרשת. שאיפה זו מתממשת באופן ראשוני בכתיבת פסקי דין מנומקים בהם מנוסחים בבהירות העקרונות ההלכתיים. בנוסף, שותפה ארץ חמדה, בכנס בתי הדין לממונות, המתקיים במהלך הכנס השנתי של מכון הליכות עם ישראל בשיתוף וביוזמת מכון משפטי ארץ. כל שנה, מתקיים דיון מעמיק בתחום הלכתי מרכזי.
בסיכום הכנס מנוסחים עקרונות הלכתיים מנחים בתחומים שונים.
את מסקנות הכנס, מאשרים פוסקים חשובים המשמשים כדיינים בבתי דין, ובראשם, הרב יעקב אריאל (המשמש כאב"ד בשלוחה ברמת גן), הרב דב ליאור ואבות בתי הדין של רשת ארץ חמדה גזית.
בגליון זה, נביא את מסקנות הכנס בעניין שימוש במסגרת הפשרה בהכרעת הדין. נקדים ונאמר, שפשרה מסוג אחד היא פשרה אשר שני הצדדים מסכימים לתוכנה מרצונם החופשי, ולא על פי הכרעת בית הדין. המסמך להלן, מתייחס לפשרה מסוג שני – בה הצדדים מסכימים לכך שבית הדין יכריע על פי פשרה, בלא לדעת מראש את תוכן הפשרה. לאור הסמכות הרחבה שניתנת לבית הדין, יש לעצב כללים לשימוש בפשרה.

כללי הפשרה בבית הדין לממונות
סיכום כנס הדיינים, תשס"ט

1. בהסכם הבוררות מקובל לכתוב שהצדדים מקבלים את בית הדין "בין לדין ובין לפשרה", ובכך ניתנת לבית הדין הסמכות להכריע על פי פשרה.
2. פשרה הנהוגה בבתי הדין היא פשרה הקרובה לדין 1 .
3. הסכמה לפשרה אינה כוללת פשרה שרירותית, ודיינים שנוהגים כך נקראים "דייני דחצצתא" 2 .
4. אין לבחור בפשרה כאשר "הישר והטוב" הוא לפסוק על פי שורת הדין 3 .
5. בנוסף לאמור, סמכות הפשרה מאפשרת לבית הדין להכריע בשאלות עובדתיות על פי אומדן דעת 4 , להכריע במחלוקות בין פוסקי ההלכה גם כנגד טענת "קים לי" 5 , לחייב בתשלום מי שחייב בדיני שמיים, כגון מזיק בגרמא 6 , לחייב בדיני קנסות כמשמעם בהלכה 7 (ובכלל זה בנזקי גוף), ולהטיל קנס שיש לו תקדים בהלכה או בדינא דמלכותא.




^ 1. תשובות חכמי פרובינציה ב, יד; שו"ת רדב"ז ד, קסד; ועוד רבים.
^ 2. בבא בתרא קלג, ב.
^ 3. מאזנים למשפט סימן יב, ס"ק ג: "שגם מן הצד הישר והטוב ליכא צד לזכּות המתחייב"; וראו עוד יד רמ"ה סנהדרין לב ע"ב ד"ה תניא; בשו"ת דברי מלכיאל ב, קלג. מאידך, אחד השיקולים להעדיף פשרה הוא במקרים "שהדין הוא נגד היושר השכלי לפי מצב הענין" - שו"ת אורח משפט חו"מ א, וראו עוד: שו"ת דברי מלכיאל ב, קלג; חידושי הרי"מ חו"מ סימן יב, בסוף חו"מ חלק ד.
^ 4. שולחן ערוך חושן משפט יב, ה, מהרשד"ם חו"מ שסז; דברי מלכיאל ב, קלג.
^ 5. גט פשוט, כללים, כלל ב; ערוך השולחן קד, טו; אבני נזר יו"ד ח"א קלג.
^ 6. הרב זלמן נ. גולדברג, "שבחי הפשרה", משפטי ארץ – דין, דיין ודיון, עמ' 82.
^ 7. שם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il