בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • ויצא
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת יקוט

השעה ה25 ביממה

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

כסלו תשע"ד
2 דק' קריאה
חשבתם פעם – כמה זמן מימי חייכם אתם משקיעים בעמידה בתור?
וכמה – בהמתנה ליציאה מהפקק בכביש או להחלפת האור מאדום לירוק ברמזור?
וכך הלאה...
אך דומה, ש'שורף הזמן' או יותר נכון 'שורפת הזמן' הגדולה בחיינו היא... השינה.
כבר במסכת שבת (פט:), מסופר שלעתיד לבוא, כשיפנה הקדוש ברוך הוא ליצחק אבינו, בקובלנה – בניך חטאו! יתחיל עימו יצחק במשא ומתן, שבמסגרתו יצמצם את זמן החיים שבו יכול האדם לחטוא, כשמתוך חמישים שנות האדם הבוגרות, עשרים וחמש מתוכם מוקדשות לשינה.
כיום, עם המצאת החשמל, אנו משקיעים רק חלק מלילותינו בשינה, ובכל זאת – היא עדיין 'שורפת הזמן' הגדולה ביותר.
מדוע האדם מנוטרל בחלק כה גדול מחייו?
בפשטות – מנוחת הגוף. מחקרים מראים, שבעת השנה הפעילות הפיזיולוגית של גוף האדם יורדת למינימום, מערכות רבות כמעט ולא מתפקדות, וכך הגוף מתרענן ואוזר כוח.
אולם, קיים נתון מדעי נוסף, שמעלה נתונים מפתיעים. במהלך השינה אנו חולמים חלומות. פעולת החלום מתרחשת בעיקרה ב'שנת רע"מ', שמגיעה בשלבים הסופיים של מעגל השינה. בזמן החלום משותקים השרירים הרצוניים של האדם מהצוואר ומטה, אך יש תנועות מהירות של האישונים והעפעפיים. ברישום הפעילות החשמלית של המוח, התברר שבזמן החלום מגיע מגזע המוח לקליפת המוח מידע הדומה למידע מבחוץ. במרכזים החושיים והמוטוריים מתבצע עיבוד דומה לזה שמתרחש בזמן ערות.
והנה נתון מדהים נוסף – אנשים שישנו זמן רב, כולל את אותה 'שנת רע"מ', אך מנעו מהם לחלום חלומות – קמו עייפים מאד והתקשו לתפקד.
אמור מעתה – השינה בעיקרה אינה שנת הגוף, כי אם שנת החלום. כבר קבעו חז"ל – "שינה אחד משישים במיתה, חלום אחד משישים בנבואה". באופן שטחי, השינה היא שנת הגוף, אך באמת שנת הגוף, שבה הגוף 'קצת מת', היא גם ממיתה את האדם אם כל מטרתה רק להעביר את זמנו.
אולם בעומק – עיקר השינה היא שנת החלום – שנת הנשמה. לאחר שהאדם שקע בטרדות החיים החומריים לאורך כל היום, נשמתו זקוקה להתרעננות ולחיבור מחדש לאלוקים. כמו שהאדם מחבר את ה'פלאפון' להטענה כל הלילה, כך האדם מפקיד את נשמתו ב'שקע' של הבורא, "בידך אפקיד רוחי", והבורא מטעינה בחלומות וחזיונות אלוקיים. בלי מעט נבואה, אי אפשר להמשיך לתפקד. הגוף שובת ממלאכתו, אך אל המוח זורם מידע מבחוץ, מהבורא.
חלום יעקב הוא מהסמלים המרכזיים לחלומות. מי שמקשיב ל'מנגינה' של הפרשיה, שומע שיעקב יוצא מבאר שבע לחרן, ופתאום באמצע שטף החיים, על הדרך - "ויפגע במקום, וילן שם", והנה הוא מקבל מסר אלוקי – "ויחלום...".
נמצא, שהשינה היא לא 'שורפת זמן' גדולה, כי אם זמן אדיר של חיבור וטעינה מחודשת.
ובעצם, אם ניקח תובנה זאת לשאר 'גנבי הזמן' שלנו, כמו – המתנה בתור, פקקים ועוד, אנו יכולים לגלותם מחדש. נסיעה, למשל, יכולה להפוך לזמן אדיר של תפילה, התבודדות וחיבור פנימי לאלוקים.
חיפשתם פעם את השעה ה25 ביממה?
קבלו אותה!
בהצלחה!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il