- פרשת שבוע ותנ"ך
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
וידום ישעיהו
הפטרת פרשת יתרו עוסקת במראה המופלא שראה ישעיהו, "מעשה מרכבה", מראה שהפך אותו לנביא; מדובר באותו סוג של מחזה אלקי שהפך את עם ישראל, כשבע מאות שנה קודם לכן.
הפטרת פרשת יתרו עוסקת, במראה המופלא שראה ישעיהו, "מעשה מרכבה", מראה שהפך אותו לנביא. הקשר לפרשה ברור, מדובר באותו סוג של מחזה אלקי שהפך את עם ישראל, כשבע מאות שנה קודם לכן, לעם של נביאים ובני נביאים. אחד התיאורים של מעמד הר סיני משמש כאב לכל תולדותיו, בהם זכו חלק מן הנביאים לחזות בהתגלות השכינה.
וז"ל התורה:
וז"ל הנביא:
הקולות והעשן שליוו את ההתגלות בהר סיני:
הזעזוע והפחד גם הם משותפים לשני המאורעות. בפרשתנו נאמר:
בהפטרה נאמר:
נשתדל השבוע לבאר את הביטוי "נִדְמֵיתִי". רש"י על אתר אכן מפרש (אע"פ שאינו מזכיר ההקבלה למעמד הר סיני): "הריני מת שלא הייתי כדאי שאראה פני השכינה". לעומתו הרד"ק בשם אביו מסביר "פירוש נדמתי, נשתתקתי", כך גם פירש ר"י קרא. פירוש זה פותח בפנינו צוהר לתופעה, שאם אכן היא קיימת, יש לה משמעות אדירה על חיי הנביא ועל הבנתנו את הנבואות.
פרק ו' בישעיהו מתוארך ל"בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ" (שם א). על פי שיטת התרגום ורש"י הכוונה לזמן בו עוזיהו נצטרע, בעקבות כניסתו להקטיר קטורת. מאורע זה התרחש בשנה העשרים ושבע למלכותו (עיינו ברש"י למלכים ב ט"ו א). הפרק הבא בספר ישעיהו נאמר לשיטתם בשנת ד לאחז נכדו, כמבואר בפסוק הפותח:
מיד לאחר שעוזיהו נצטרע, עלה לשלטון בנו יותם שמלך שש עשרה שנה (מלכים ב ט"ו לג). אם כך חלפו עשרים שנה בין הפטרת פרשתנו לבין הנבואה הבאה בספר ישעיהו. מה קרה בינתיים? יתכן ותשובה לכך מצויה בתגובתו של הנביא להתגלות הנשגבה:
המראה הנורא גורם להשתתקותו של הנביא למשך תקופה מאוד ארוכה. תופעה מעין זו אנו מוצאים גם אצל הנביא יחזקאל שגם הוא זכה למחזות מקבילים:
יחזקאל שתק כנראה תקופה ארוכה עד שקיבל רשות לפתוח שוב את פיו (עיינו ג' כו-כז, כ"ד יז, כז).
יתכן ובכך תוסבר גם הפסקת נבואתו של עמוס מיד אחרי שנתנבא:
נבואה שמקבילה לנבואה של ישעיהו בהפטרתנו.
אולי בכך תוסבר גם העלמותו והאלמותו דום של מיכיהו אחרי שניבא:
כך אולי יפתח לנו צהר חדש להבנת שתיקתו של אהרון אחרי התפרצותם של בניו עם קטרת אל הקודש. מעשה שמקביל למעשהו של עוזיהו שגרם להתגלות אל ישעיהו (עיינו ברשב"ם לויקרא י' ג).
כך נסגר המעגל שהרי להרבה שיטות מעשה נדב ואביהו הינו תוצאה של אותה ראיה בהר סיני, שבה פתחנו את דברינו.
הבה נתפלל כי נזכה שוב לחזות בחזרת השכינה לירושלים אבל בדרך של "לַחֲזוֹת בנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" (תהלים כ"ז ד).
וז"ל התורה:
"וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר:...ֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים ..." (שמות כ"ד ט-יא).
וז"ל הנביא:
"...וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל" (ישעיהו ו' א).
הקולות והעשן שליוו את ההתגלות בהר סיני:
"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת ... וְאֶת הָהָר עָשֵׁן " (שם, כ' יד) הם הם שליוו את הקדשת ישעיהו "וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן " (שם, שם ד).
הזעזוע והפחד גם הם משותפים לשני המאורעות. בפרשתנו נאמר:
"וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ ... וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת " (שם, שם טו).
בהפטרה נאמר:
"וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי ..." (שם ה).
נשתדל השבוע לבאר את הביטוי "נִדְמֵיתִי". רש"י על אתר אכן מפרש (אע"פ שאינו מזכיר ההקבלה למעמד הר סיני): "הריני מת שלא הייתי כדאי שאראה פני השכינה". לעומתו הרד"ק בשם אביו מסביר "פירוש נדמתי, נשתתקתי", כך גם פירש ר"י קרא. פירוש זה פותח בפנינו צוהר לתופעה, שאם אכן היא קיימת, יש לה משמעות אדירה על חיי הנביא ועל הבנתנו את הנבואות.
פרק ו' בישעיהו מתוארך ל"בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ" (שם א). על פי שיטת התרגום ורש"י הכוונה לזמן בו עוזיהו נצטרע, בעקבות כניסתו להקטיר קטורת. מאורע זה התרחש בשנה העשרים ושבע למלכותו (עיינו ברש"י למלכים ב ט"ו א). הפרק הבא בספר ישעיהו נאמר לשיטתם בשנת ד לאחז נכדו, כמבואר בפסוק הפותח:
"וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה ..." (וברש"י שם).
מיד לאחר שעוזיהו נצטרע, עלה לשלטון בנו יותם שמלך שש עשרה שנה (מלכים ב ט"ו לג). אם כך חלפו עשרים שנה בין הפטרת פרשתנו לבין הנבואה הבאה בספר ישעיהו. מה קרה בינתיים? יתכן ותשובה לכך מצויה בתגובתו של הנביא להתגלות הנשגבה:
"וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי ...".
המראה הנורא גורם להשתתקותו של הנביא למשך תקופה מאוד ארוכה. תופעה מעין זו אנו מוצאים גם אצל הנביא יחזקאל שגם הוא זכה למחזות מקבילים:
"וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ: וּכְמַרְאֵה הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי בְּבֹאִי לְשַׁחֵת אֶת הָעִיר (מעשה מרכבה של פרק י) וּמַרְאוֹת כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי אֶל נְהַר כְּבָר (מעשה מרכבה של פרק א) וָאֶפֹּל אֶל פָּנָי: וּכְבוֹד ה' בָּא אֶל הַבָּיִת דֶּרֶךְ שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים" (יחזקאל מ"ג ב-ד).
יחזקאל שתק כנראה תקופה ארוכה עד שקיבל רשות לפתוח שוב את פיו (עיינו ג' כו-כז, כ"ד יז, כז).
יתכן ובכך תוסבר גם הפסקת נבואתו של עמוס מיד אחרי שנתנבא:
"רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיֹּאמֶר הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים ...".
נבואה שמקבילה לנבואה של ישעיהו בהפטרתנו.
אולי בכך תוסבר גם העלמותו והאלמותו דום של מיכיהו אחרי שניבא:
"רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ" (מלכים א כ"ב יט).
כך אולי יפתח לנו צהר חדש להבנת שתיקתו של אהרון אחרי התפרצותם של בניו עם קטרת אל הקודש. מעשה שמקביל למעשהו של עוזיהו שגרם להתגלות אל ישעיהו (עיינו ברשב"ם לויקרא י' ג).
כך נסגר המעגל שהרי להרבה שיטות מעשה נדב ואביהו הינו תוצאה של אותה ראיה בהר סיני, שבה פתחנו את דברינו.
הבה נתפלל כי נזכה שוב לחזות בחזרת השכינה לירושלים אבל בדרך של "לַחֲזוֹת בנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" (תהלים כ"ז ד).
תפקיד עם ישראל להופיע את ה' בעולם
שיחת מוצ"ש פרשת יתרו תשפ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד שבט תשפ"ד
מעמד הר סיני - ברית או אמנה
הרב יצחק בן יוסף | שבט תשפ"ד
רבנו בחיי פרשת יתרו חלק ב'
הרב חיים כץ | כ"ב בשבט תשפ"ד
מעמד הר סיני יסוד באמונת ישראל
הרב יצחק בן יוסף | יח שבט תשפ"ג
דיני קדימה בברכות
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מהפרי ועד הגאולה
אוצרות בלב הים
השלמת התמונה
לבדוק את החמץ שבלב
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה צריך את ארץ ישראל?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מדוע פורים גדול מכיפורים?