בית המדרש

  • רפואה ושמירת הנפש
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עזרא בן מעתוק הכהן

מתוך פניני הלכה ליקוטים ב' פרק ט' שמירת הנפש מעקה ועישון

מצוות מעקה

עשה ולא תעשה שבמעקה, הברכה על בניית מעקה, גובה המעקה וחוזקו, מצווה בו יותר מבשלוחו, פועל יהודי דווקא, איזה גג צריך מעקה, בור ובאר, מדרגות, מפלסים בגינה, דרך של רבים. בשיעור הטקסט:1 - מצוות מעקה; 2 - זמן הברכה; 3 - המחיצה; 4 - קיום המצווה; 5 - איזה גג חייב במעקה; 6 - גג מבנה שלא נועד לדיור.

undefined

הרב אליעזר מלמד

ז' שבט תשס"ח
5 דק' קריאה 23 דק' צפיה
1 - מצוות מעקה
מצווה מהתורה לבנות מעקה לגג של בית דירה שמשתמשים בו, כדי למנוע סכנה של נפילה ממנו. שנאמר (דברים כב, ח): "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל ממנו". ובמדרש חכמים בספרי למדו מהפסוק שמצוות בניית המעקה מורכבת משתי מצוות, מצוות עשה לבנות את המעקה, שנאמר: "ועשית מעקה לגגך", ומצוות לא תעשה, הקובעת שכל זמן שהניח את הבית ללא מעקה, לא רק שביטל מצווה אלא עובר בזה על איסור תורה, שנאמר: "ולא תשים דמים בביתך". וכן פסק השולחן-ערוך (חו"מ תכז, ו), שכל המניח גגו בלא מעקה, ביטל מצוות עשה ועבר על לא תעשה.
כתב הרמב"ם (הלכות ברכות יא, יב), שבעת שיבנה מעקה לגגו יברך: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעשות מעקה". וכשפועל יהודי בונה מעקה לחברו, יברך: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על עשיית מעקה".
ואמנם אחד מהראשונים, בעל ספר הרוקח, כתב שאין לברך ברכה על עשיית מעקה. ואולי טעמו כי עיקר העניין כאן הוא, מצוות לא תעשה - "לא תשים דמים בביתך", ואין מברכים על מצוות לא תעשה. אבל לדעת כל שאר הראשונים יש לברך כי יסוד מצווה זו נעוץ במצוות עשה, של "ועשית מעקה לגגך", וכידוע לפני כל מצוות עשה יש לברך ברכה.

2 - זמן הברכה
בתשובות חתם-סופר (או"ח נ"ב) כתב, שיברך את ברכת המעקה, לפני גמר בנייתו. גובה המעקה חייב להיות לפחות עשרה טפחים, ואם בנה מעט פחות מזה לא קיים את המצווה, ולכן רק לפני שהוא מסיים את בניית הטפח העשירי - יברך. אבל לדעת כל שאר הפוסקים, מברכים מיד בעת התחלת בניית המעקה, מפני שכל הבנייה שייכת למצווה. אך אם שכח לברך בהתחלה, יכול לברך לפני הסיום, שכל זמן שעוד לא סיים את בניית המעקה, עדיין הוא מקיים את המצווה ועדיין יכול לברך.
עוד יש להוסיף, שישנה מחלוקת עקרונית לגבי ברכת שהחיינו. לדעת בעלי התוספות (סוכה מו, ב), רק על מצוות שיש להן זמן קבוע מברכים "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", ולפיכך אין לברך "שהחיינו" על בניית המעקה. אבל לדעת הרמב"ם (הלכות ברכות יא, ט), כל מצווה שהיא קניין לאדם כגון ציצית או תפילין, יש לברך עליה "שהחיינו", ולכן יש לברך "שהחיינו" גם על בניית מעקה. ומאחר שיש כאן ספק, אין לברך "שהחיינו", מפני שכלל נקוט בידינו, ספק ברכות להקל.
אבל הרוצה להדר במצוות ולזכות בברכה, יכול לקחת פרי חדש ולברך עליו 'שהחיינו' ולכוון בזה גם על בניית המעקה, ולאחר אכילת הפרי, יברך על עשיית המעקה ויתחיל לבנותו. או יקנה בגד חדש, וילבשנו לפני בניית המעקה, ויברך עליו 'שהחיינו', ויכוון גם על בניית המעקה.

3 - המחיצה
כאמור לעיל, קבעו חכמים שגובה המעקה שחייבה התורה לבנות בשולי מקומות גבוהים, כמו גג או מרפסת, צריך להיות לפחות עשרה טפחים. וזאת מפני שרק מעקה הגבוה עשרה טפחים יתן לנו בטחון סביר מפני נפילה. אלא שמחמת אריכות הגלות וטלטוליה, נתגלעה מחלוקת בין גדולי האחרונים, מהו השיעור של טפח. לדעת רוב הפוסקים שיעור הטפח שמונה סנטימטרים, אבל יש שאמרו ששיעור הטפח הוא עשרה סנטימטרים. ואם כן לעניין המעקה, לדעת רוב הפוסקים די במעקה של שמונים סנטימטר. אולם לדעת המחמירים וביניהם בעל החזון-איש, גובה המעקה צריך להיות מטר שלם.
מעקה זה חייב להיות מספיק חזק, כך שאדם יוכל להישען עליו ולא יפול (שו"ע חו"מ תכז, ז). כי רק מעקה כזה יוכל למנוע את סכנת הנפילה מהגג. ויתר על כן, מעקה שאדם גדול אינו יכול להישען עליו בביטחה, מזיק יותר מאשר מועיל, מפני שיתכן שאדם שאינו יודע שהמעקה חלש, עלול להישען עליו וליפול. לכן צריך להקפיד שהמעקה יהיה חזק, ובשום מקרה לא יפול כשישענו עליו (הגר"ח קניבסקי הל' מעקה במס' מזוזה).
מאותה סיבה, אמרו חכמים, שאסור לאדם להניח בתוך ביתו סולם רעוע, מפני שיטעו אנשים ויחשבו שהוא חזק, וכשיעלו עליו עלולים ליפול ולהיפגע (ב"ק טו, ב). וכן אסור להניח בבית מכשיר חשמלי מקולקל, שעלול לסכן את חייו של המשתמש בו. ואם התרשל והשאיר מכשיר מקולקל או סולם רעוע לשימוש בני ביתו, אפילו אם לא ארע דבר, עבר על האיסור של "לא תשים דמים בביתך" (דברים כב, ח).

4 - קיום המצווה
בכל מצוות התורה יש לנו כלל, "מצווה בו יותר מבשלוחו", כלומר, הטוב ביותר הוא שהאדם עצמו יקיים את המצווה. ולעניין מעקה פירושו, שבעל הבית יבנה את המעקה לגגו, ויברך לפני כן את ברכת "לעשות מעקה".
אולם כידוע, בדרך כלל בעל הבית אינו יודע כיצד לבנות את המעקה באופן מקצועי, והוא נאלץ לקחת פועל אומן. במקרה כזה, אם פועל יהודי בונה את המעקה, בעל הבית אומנם מקיים את המצווה, הואיל והפועל עובד בשליחותו, אולם את ברכת המצווה הפסיד, כי הפועל שבונה את המעקה, הוא זה שצריך לברך את הברכה "על מצוות מעקה".
ואם בכל זאת בעל הבית רוצה לזכות בברכה, עליו לבקש מהפועל להראות לו כיצד לבנות, ולפני שיתחיל בבנייה יברך את הברכה, יבנה מעט, ולאחר מכן הפועל ימשיך בבניית המעקה. בדרך זו יוכל בעל הבית להשתתף בעצמו במלאכת הבנייה, ועל ידי כך יוכל לברך גם את הברכה. אבל כאמור, גם במקרה שהפועל בונה הכל ומברך בעצמו, בעל הבית יוצא בזה ידי מצוות בניית המעקה.
אבל אם הפועל אינו יהודי, לדעת רוב הפוסקים (רע"א מנ"ח מהרי"ט אלגאזי), בעל הבית לא מקיים את המצווה. מפני שאי אפשר למנות אדם שאינו יהודי להיות שליח במצוות שרק יהודים מצווים בהם. ולכן הרוצה לקיים את מצוות בניית המעקה בביתו, צריך להקפיד להעסיק פועל יהודי.

5 - איזה גג חייב במעקה
לא כל גג חייב במעקה, ואף שנאמר בתורה (דברים כב, ח): "ועשית מעקה לגגך", מכל מקום מהמשך הפסוק "ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו", אפשר ללמוד שרק בגג שרגילים לעלות עליו ויש סכנה שיפלו ממנו יש מצווה לבנות מעקה. ולכן גגות הרעפים המשופעים, שאינם ראויים לשום שימוש, פטורים ממעקה. ואמנם לעיתים קורה שפועל עולה עליהם כדי לתקן שם את דוד השמש או את הרעפים, אבל מקרים אלו נדירים, ובעבורם לא חייבה אותנו התורה לבנות מעקה לגג. כשם שאדם שצריך לטפס על עץ או עמוד לצורך עבודתו אינו צריך לבנות לפני כן מעקה מסביב למקום שאליו הוא צריך לעלות.
ואפילו אם הגג ישר, אם אין מדרגות שאפשר לעלות דרכן אל הגג, הרי הוא פטור ממעקה. מפני שגג זה כנראה לא נועד לשימוש בני אדם. ורק גג שאפשר לעלות אליו בקלות, אותו חייבים להקיף במעקה, מפני שברבות הפעמים, ישנו חשש שמא יפול הנופל ממנו.
יש אנשים שמקיפים את הגג שלהם במין מעקה נמוך בגובה של ספסל, כדי שאפשר יהיה לשבת עליו. ברור שספסל זה אינו יכול להיחשב מעקה, וצריך לבנות מעבר לו עוד מעקה מבטון או מברזל, שיהיה גבוה לפחות עשרה טפחים יותר מגובה הספסל. כי יש חשש שילדים או אף מבוגרים יעלו ויעמדו על ספסל-מעקה זה ויפלו מהגג, ולכן את המעקה צריך לבנות מעבר לאותו הספסל, לגובה של כמטר מעליו (ספר ועשית מעקה ע' ט"ז).

6 - גג מבנה שלא נועד לדיור
הכלל היסודי ביותר לגבי בניית מעקה הוא, שבכל מקום בו מסתובבים אנשים, ויש חשש נפילה, צריכים לבנות מעקה. ולכן לא רק בגג של בית דירה צריכים לבנות מעקה, אלא גם בגג של מחסן או בית בקר, אם רגילים אנשים לעלות ולהשתמש בגג, צריך להקיפם במעקה.
אלא שנחלקו הפוסקים לגבי הברכה, שיש אומרים שאין לברך את ברכת המעקה בגג של מחסן וכדומה. מפני שלדעתם (רמב"ם דבר אברהם ח"א ל"ז), מצוות העשה של עשיית המעקה היא רק בגג הבית שדרים בו, אבל לגבי שאר המבנים, כגון מחסן, אין מצוות עשה, ולכן אין מברכים על בניית המעקה שלו. אבל מכל מקום לכולם ברור שמצוות הלא תעשה - "ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו", שרירה וקיימת בכל מקום שיש בו חשש נפילה. אם כן הכלל הקובע הוא, שכל גג שבני אדם רגילים לעלות עליו באופן קבוע צריכים להקיפו במעקה, אך הואיל ויש מחלוקת לגבי הברכה, מאחר שאינו גג של בית דירה, מספק - לא יברך.
וכן אם יש בור שעומקו יותר משמונים סנטימטר, צריכים לכסותו או להקיפו במעקה. וכן בחצר דו מפלסית, שיש בין שני המפלסים הבדלי גובה של למעלה משמונים סנטימטר, חייבים לבנות מעקה, למניעת נפילה מהמפלס העליון לתחתון. והמעקה צריך להיות בגובה של שמונים סנטימטר לפחות (ועשית מעקה ע' י"ט).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il