בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • ברכות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

הדף היומי הקצר

ברכות - דף לז

שיעור דף יומי בקיצור

undefined

הרב אורי בריליאנט

כ' אלול התשע"ב
2 דק' קריאה 20 דק' האזנה

(לו: שליש תחתון – לח. 8+)

א. פלפלים –

רב ששת – שהכל,
רבא – כלום (וכן ביו"כ – פטור, וכן בזנגביל) – לא ראוי לאכילה.
קשה – ברייתא שמחייבת בערלה,
תשובה – יבש – כלום, רטוב – פרי.

ב. תערובת של דגנים עם שהכל

A. חביץ קדרה ודייסא (דבש שמן +קמח/חיטים כתושות) -
a. חביץ קדירה (סוף לו:)
רב יהודה – שהכל (הדבש עיקר),
רב כהנא – מזונות (הקמח/חיטים עיקר), וכן רב יוסף: רב ושמואל - שכל שיש בו מחמשת מיני דגן – מזונות.

b. רבא - (לז. רבע)
בהתחלה: תלוי – של הכפרים – מזונות (הרבה קמח – עיקר), מחוזא – שהכל (מעט קמח),
בסוף – תמיד מזונות (כרב ושמואל הנ"ל).

B. רב ושמואל – "כל שיש בו/שהוא מחמשת מיני דגן - מזונות" – (סוף לו:)
"שיש בו" – אפילו הוא מיעוט בתערובת,
"שהוא" – בא לדייק שאורז לא, אפילו שהוא רוב התערובת.

ג. אורז (אגב B)

[נקדים את הדעות –

לפני

אחרי

רב ושמואל 

שהכל

(בורא נפשות)

חכמים

מזונות

בורא נפשות

ר"ג

מזונות

על המחיה

רי"ח בן נורי

המוציא

ברכת המזון

קושיות על רב ושמואל וברייתות

  1. 1. ברייתא – תחילה וסוף כמעשה קדרה (ועל מעשה קדרה – מזונות ומעין 3).
    דחייה – כמעשה קדירה – שלא מברכים כמו על לחם, אך לא כמעשה קדירה לסוג הברכה.
  2. 2. ברייתא – אורז הוא מעשה קדירה (לז. שליש)
    תשובה – זה רי"ח בן נורי, שאורז הוא דגן.
  3. 3. ברייתא
    חיטה – כוסס - אדמה (כדלעיל לו,ג). יש דעה נוספת של ר"י שמברך בורא מיני דשאים.
    טחנו אפאו ובישלו – אם הפרוסות קיימות - מזונות ומעין 3,
    אם לא קיימות – המוציא וברכהמ"ז.

אורז – כוסס – אדמה.
טחנו אפאו ובישלו – בכל מקרה מזונות + מעין שלוש.
תיובתא לרב ושמואל.

[בהמשך - רב ששת – זה ר"ג.
קשה – הרישא לא מסתדרת - לר"ג אפילו דגן שלא עשאו פת מברך ברכהמ"ז,
תשובה – משנים הגירסא – שבסוף בורא נפשות, כרבנן].

  1. 4. ברייתא דומה עם שינוי – מזונות + בורא נפשות ("ולא כלום") (לז. 8-)

[בהמשך - רב ששת – זה רבנן].

[5. הברייתא של ר"ג וחכמים -
שאר שבעת המינים (ר"י - וכן דגן שלא עשאו פת) –
ר"ג – ברכת המזון, חכמים – מעין שלוש (ור"ע פסק כחכמים (רוב)).
אורז (לא דגן ולא 7 המינים) – ר"ג – מעין 3, חכמים – בורא נפשות.

(לז: שליש)

ד. "חביצא" – פרורי לחם שנתבשלו/טוגנו (רש"י. כמו קרוטונים שלנו)

בגדולים מכזית – המוציא,
בקטנים -
רב יוסף
–  מזונות.

אביי: קשה – לפי דבי רי"ש שפוררו את המנחות לפחות מכזית – למה אם אכלן נחשב מצה לפסח?
תשובות:

  1. מדובר שערסן ואפאן שוב.
    דחייה – צריך לכתוב "והוא שאכלו בכדי אכילת פרס".
  2. מדובר שבלחם המקורי נשאר כזית, והוא מחיל שם לחם גם על הפירורים הקטנים.

רב ששת – המוציא,

רבא - בתנאי שנשאר לו תואר לחם.
(רא"ש – תנאי זה רק בקטנים, אך בגדולים לא צריך.
אך זה קשה מלעיל ג3 – שאם אין הפרוסות קיימות – מזונות. ומסביר תוס' – ש"לא קיימות" זה שאין כזית).

ה. סוגי מאפים – האם חייבים בחלה (לז: 10-)

A. טרוקנין (כובא דארעא - בלילה רכה בחור בתחתית הכירה) –

  • האם חייב?
    גמרא – חייב,
    רי"ח – פטור (גירסת הרא"ש – חייב),
  • שלב ב (לח. 1+) – מה מברכים?
    רב יוסף – מזונות.

(מר זוטרא – אא"כ קבע סעודה – המוציא).

  • מר בר רב אשי – יוצא בפסח.

B. טריתא – פטורה.

מה זה?

  1. בלילה רותחת (פנקייק?)
  2. לחם הודי (בצק על שיפוד, ונמשח תוך כדי בשמן/ביצים).
  3. לחם לכותח (אפוי בשמש וקצת עבש, ומשמש לערבוב עם חלב ומלח).

קשה – והרי בברייתא לחם כזה חייב,
תשובה – שם אמנם אפה בשמש אך לא התכוון לכותח, הראיה שעשה את הלחם עם צורה מסודרת ולכן חייב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il