- משנה וגמרא
- ברכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הדף היומי הקצר
ברכות - דף לז
שיעור דף יומי בקיצור
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(לו: שליש תחתון – לח. 8+)
א. פלפלים –
רב ששת – שהכל,
רבא – כלום (וכן ביו"כ – פטור, וכן בזנגביל) – לא ראוי לאכילה.
קשה – ברייתא שמחייבת בערלה,
תשובה – יבש – כלום, רטוב – פרי.
ב. תערובת של דגנים עם שהכל
A. חביץ קדרה ודייסא (דבש שמן +קמח/חיטים כתושות) -
a. חביץ קדירה (סוף לו:)
רב יהודה – שהכל (הדבש עיקר),
רב כהנא – מזונות (הקמח/חיטים עיקר), וכן רב יוסף: רב ושמואל - שכל שיש בו מחמשת מיני דגן – מזונות.
b. רבא - (לז. רבע)
בהתחלה: תלוי – של הכפרים – מזונות (הרבה קמח – עיקר), מחוזא – שהכל (מעט קמח),
בסוף – תמיד מזונות (כרב ושמואל הנ"ל).
B. רב ושמואל – "כל שיש בו/שהוא מחמשת מיני דגן - מזונות" – (סוף לו:)
"שיש בו" – אפילו הוא מיעוט בתערובת,
"שהוא" – בא לדייק שאורז לא, אפילו שהוא רוב התערובת.
ג. אורז (אגב B)
[נקדים את הדעות –
| לפני | אחרי |
רב ושמואל | שהכל | (בורא נפשות) |
חכמים | מזונות | בורא נפשות |
ר"ג | מזונות | על המחיה |
רי"ח בן נורי | המוציא | ברכת המזון |
קושיות על רב ושמואל וברייתות–
- 1. ברייתא – תחילה וסוף כמעשה קדרה (ועל מעשה קדרה – מזונות ומעין 3).
דחייה – כמעשה קדירה – שלא מברכים כמו על לחם, אך לא כמעשה קדירה לסוג הברכה. - 2. ברייתא – אורז הוא מעשה קדירה (לז. שליש)
תשובה – זה רי"ח בן נורי, שאורז הוא דגן. - 3. ברייתא
חיטה – כוסס - אדמה (כדלעיל לו,ג). יש דעה נוספת של ר"י שמברך בורא מיני דשאים.
טחנו אפאו ובישלו – אם הפרוסות קיימות - מזונות ומעין 3,
אם לא קיימות – המוציא וברכהמ"ז.
אורז – כוסס – אדמה.
טחנו אפאו ובישלו – בכל מקרה מזונות + מעין שלוש.
תיובתא לרב ושמואל.
[בהמשך - רב ששת – זה ר"ג.
קשה – הרישא לא מסתדרת - לר"ג אפילו דגן שלא עשאו פת מברך ברכהמ"ז,
תשובה – משנים הגירסא – שבסוף בורא נפשות, כרבנן].
- 4. ברייתא דומה עם שינוי – מזונות + בורא נפשות ("ולא כלום") (לז. 8-)
[בהמשך - רב ששת – זה רבנן].
[5. הברייתא של ר"ג וחכמים -
שאר שבעת המינים (ר"י - וכן דגן שלא עשאו פת) –
ר"ג – ברכת המזון, חכמים – מעין שלוש (ור"ע פסק כחכמים (רוב)).
אורז (לא דגן ולא 7 המינים) – ר"ג – מעין 3, חכמים – בורא נפשות.
(לז: שליש)
ד. "חביצא" – פרורי לחם שנתבשלו/טוגנו (רש"י. כמו קרוטונים שלנו)
בגדולים מכזית – המוציא,
בקטנים -
רב יוסף – מזונות.
אביי: קשה – לפי דבי רי"ש שפוררו את המנחות לפחות מכזית – למה אם אכלן נחשב מצה לפסח?
תשובות:
- מדובר שערסן ואפאן שוב.
דחייה – צריך לכתוב "והוא שאכלו בכדי אכילת פרס". - מדובר שבלחם המקורי נשאר כזית, והוא מחיל שם לחם גם על הפירורים הקטנים.
רב ששת – המוציא,
רבא - בתנאי שנשאר לו תואר לחם.
(רא"ש – תנאי זה רק בקטנים, אך בגדולים לא צריך.
אך זה קשה מלעיל ג3 – שאם אין הפרוסות קיימות – מזונות. ומסביר תוס' – ש"לא קיימות" זה שאין כזית).
ה. סוגי מאפים – האם חייבים בחלה (לז: 10-)
A. טרוקנין (כובא דארעא - בלילה רכה בחור בתחתית הכירה) –
- האם חייב?
גמרא – חייב,
רי"ח – פטור (גירסת הרא"ש – חייב), - שלב ב (לח. 1+) – מה מברכים?
רב יוסף – מזונות.
(מר זוטרא – אא"כ קבע סעודה – המוציא).
- מר בר רב אשי – יוצא בפסח.
B. טריתא – פטורה.
מה זה?
- בלילה רותחת (פנקייק?)
- לחם הודי (בצק על שיפוד, ונמשח תוך כדי בשמן/ביצים).
- לחם לכותח (אפוי בשמש וקצת עבש, ומשמש לערבוב עם חלב ומלח).
קשה – והרי בברייתא לחם כזה חייב,
תשובה – שם אמנם אפה בשמש אך לא התכוון לכותח, הראיה שעשה את הלחם עם צורה מסודרת ולכן חייב.
"המאריך והמקצר בתפילתו"
שיעורים באגדות חז"ל- ברכות כ"ח
הרב ניר טיבי | י"ג טבת תשע"ז
"אשר נתן לַשֶׂכְוִי בינה.."
ברכות ס ע"ב
הרב משה צוריאל זצ"ל | ניסן תשע"ז
חיטה מן אילן- עבודת ט"ו בשבט
שיעורים באגדות חז"ל- ברכות מ.
הרב ניר טיבי | י"ב שבט תשע"ז
מסכת ברכות דף ה'
לימוד הדף היומי
הרב אשר חזיזה | יח' אב התשע"ב
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
איך מגדירים כללי מלחמה?
אחדות זו מעבדה של בירורים
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
מהפרי ועד הגאולה
עבודת ה' לחופש
מה זה אומר בחזקת בשרי?
מדוע פורים גדול מכיפורים?