- משנה וגמרא
- עירובין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מסכת עירובין דף כ"ז
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(כו: תחילת פרק בכל מערבין עד כז: 13-)
חלק א – הקדמה לגבי תחום שבת ועירוב תחומין.
יש איסור להתרחק יותר מ2000 אמה מהמקום שבו שבת (ר"ע – מהתורה, חכמים – מדרבנן).
כדי לאפשר להתרחק:
- 1.או - ישבות במקום מרוחק.
- 2.או – יעשה עירוב תחומין על ידי מזון שתי סעודות.
ועל זה אומרת משנתנו – בכל מערבין חוץ ממים ומלח.
חלק ב – רי"ח – "אין למדין מן הכללות, ואפילו במקום שנאמר בו חוץ"
א. אין למדין מן הכללות:
למשל – שבמצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות (יוצאי דופן – מצה והקהל),
ובמצוות עשה שלא הז"ג נשים חייבות (יוצאי דופן – לימוד תורה, פריה ורבייה ופדיון הבן).
ב. ואפילו במקום שנאמר בו חוץ (יכולים להיות עוד יוצאי דופן). למשל -
- 1.זב שנמצא מעל משהו ולא נוגע בו לא מטמאו חוץ ממשכב ומושב ואדם.
והרי יש עוד יוצא דופן – מרכב.
(נפק"מ לחלק הקדמי והאחורי של האוכף שנחשב מרכב ולא מושב).
- 2.משנתנו – בכל מערבין חוץ ממים ומלח.
והרי יש עוד יוצאי דופן – כמהין ופטריות.
חלק ג – עירוב במי מלח + הבלעה
במשנה - לגבי עירוב ומעשר שני מלח או מים לא נחשבים מזון. מה לגבי מי מלח?
A. בארץ ישראל: מחלוקת ר' אלעזר ורי"ס בר"ח -
לגבי עירוב – כן,
לגבי מעשר – מחלוקת (כי צריך "פרי").
B. בבבל הקשו על ר' יצחק (שאמר שבמעשר כן):
ברייתא לגבי קניית ציר דגים (שזה גם סוג של מי מלח) בדמי מעשר שני:
ר"א - לא (אא"כ יש גם ממשות של הדג עצמו),
ר"י בן גדיש - כן,
אבל מדויק שדווקא ציר שיש בו שומן מהפרי (דג), אך מי מלח - לא.
תשובת רב יוסף - אכן מי מלח בפני עצמם - לא,
אך ניתן בהבלעה כשמעורבים בשמן.
(יש מחלוקת ראשונים האם כעת גם לגבי עירוב הגמרא מבינה שזה דווקא עם שמן).
ראיה שמותר בהבלעה - בן בג בג בברייתא:
"ונתת הכסף בכל אשר תאוה נשפך בבקר ובצאן וביין ובשכר...",
בבקר - מלמד שלוקחים בכסף בקר אגב עורו (והעור עצמו יוצא לחולין, משא"כ בשמן ומי מלח ששם הכל תערובת אחת).
[אגב, דיון על הברייתא - למה צריך את ארבעתם:
בן בג בג הוסיף - וכן צאן (צאן וגיזה), יין (יין וקנקן), שכר (מים עם הענבים, בתנאי שהחמיצו (כלומר שהמים קלטו את טעם הענבים)).
רי"ח: מה הצריכותא?
בכיוון הפסוק -
יש חידוש מבחינת הקשר בין שני הדברים:
בקר ועורו ממש גוף אחד, צאן וגיזה מחוברים, הקנקן שומר על היין אך המי תמד אולי סתם קיוהא בעלמא.
בכיוון ההפוך -
אם היה רק שכר - אולי כלל לא מדבר על הבלעה על על דבילה קעילית,
החידוש בצאן - שאפילו שהגיזה לא נצרכת לשמירה על הצאן (בניגוד לקנקן).
אך למה כתוב בקר?
ואולי נציע - שאם היה כתוב רק צאן - היינו אומרים רק צאן אגב עורה ולא גיזתה,
דחייה - כי אם כן היתה התורה כותבת רק בקר (שלו אין גיזה).
ורי"ח נשאר בקושיא.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
איך יוצרים את השבת ?
מה זה בכלל אמונה?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
מה מחבר שמיים וארץ?
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח