ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

נשירת עלים בחצר השכנים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


א מרחשון תשע"ז

נשירת עלים בחצר השכנים


כולל דיינות בית אל

שאלה:
שלום רב
בחצר שלי יש עצים שהעלים שלהם עפים לחצר המרוצפת של השכנים וזה מפריע להם מאוד. הם אומרים שזה סותם להם את המרזבים ושהם כל הזמן צריכים לנקות וכו.. (יש לציין שהם עברו לביתם לאחר שאני עברתי לביתי. ומחדא לא אני שתלתי את העצים ומאידך אלמליי הריצוף מקרמיקה שהם עשו בחצר מסתבר שלא היה הדבר מפריע כל כך במצב הקודם של החצר) בשבילינו העצים האלו מועילים מאוד לנוף ולצל. אין לנו עניין לריב עם השכנים ואני גם מוכן ללכת לקראתם אבל חשוב לי לדעת מצד עיקר הדין
א)האם ביכולתם לכוף אותנו לגזום את העלים?
ב)על מי מוטל לגזום ועל מי ההוצאות?
ג) אם ישנו פתרון אחר כגון לשים רשת על העצים? האם אפשר לחייב אותם בפתרון הזה וכמו כן על מי מוטל חיוב העבודה וההוצאות?


תשובה:
שלום וברכה:

א. המשנה בבא בתרא (כז:) דנה באילן הנוטה לשדה חברו ומפריע לחברו לחרוש את שדהו. המשנה אומרת, שמותר לקצוץ את האילן כך שלא יפריע על מלאכת החרישה. רש"י (שם) מבאר : קוצץ - הענפים עד גובה מלא מרדע, שלא יעכבוהו מלהוליך מחרשתו שם. מלשון רש"י עולה שבעל השדה הניזוק מן האילן, הוא הקוצץ את האילן. ונראה כי החידוש שיכול הוא לקוץ את אילן חברו. על כל פנים לא מוטל על בעל האילן לקוצצו.

ב. בטור חושן סימן קנה (מ"א) מובאת תשובה לגאון, ובה דן לגבי אילנו של ראובן הנוטה על כותלו של לוי ומעכבו מלטייח את גגו. ומשיב הגאון, שלוי רשאי לקוץ את אילנו של ראובן, מפני "שהתורה נתנה רשות לניזק לקוץ כדי היזקו", מוכח כי אין על בעל האילן לסלק את הנזק של האילן אלא שיש רשות ביד הניזק להסיר את היזקו של אילן חברו.

ג. גם מלשונו של השולחן ערוך (שו"ע חו"מ קנה, כ"ו) מוכח שעל הניזק מוטל לסלק את היזקו:
"מי שהיה אילן חבירו נוטה לתוך שדהו, קוצץ כמלא מרדע ע"ג המחרישה".

ד. ראיה נוספת לדבר ניתן להביא מן הסוגיא בבא בתרא כ"ו. הגמרא מתארת כי לרבא בר חנן היו עצי דקל על הגבול עם שדהו של רב יוסף, והיו ציפורים על הדקלים שאח"כ באו והזיקו את פרדסו של רב יוסף. הגמרא אומרת שעל רב חנן לקצוץ את דקליו משום שהם מזיקים לפרדסו של רב יוסף. נחלקו הראשונים בטעם הדין, התוספות (כ"ו. ד"ה 'אבל בגפנים') מבאר שמדובר שרבא בר חנן נטע את הדקלים כשהם גבוהים, ולכן הנזק בכלל 'גירי דיליה', אולם אם היה נוטע את הדקלים מגרעין הנזק בא ממילא ואינו בכלל 'גירי דיליה'. וא"כ יוצא כי נזק היוצא מן האילן, אם הוא מגיע לאחר שהאילן כבר גדל הרי זה נזק שבא ממילא ואינו באחריות של הבעלים. ויש לציין שאף הראשונים שחולקים על התוספות בסוגיא (רמב"ן, רשב"א) מבארים אחרת את המקרה בגמרא כך שהנזק בא ישירות מידיו של בעל הדקלים ולא נראה כי חולקים על היסוד שבדברי התוספות.

ה. מעין דברינו מצאנו אף בספר חישוקי חמד על בבא בתרא דף כ"ז עמוד ב'.
על פי האמור עולה כי התורה מרשה לניזוק לקצוץ את הענפים הפולשים לשטחו עד גבול של החצר. אך הוא אינו יכול לכוף את בעל העץ להסיר את הנזק ואף לא לשאת בעלויות הכרוכות בו.

ו. יש לציין כי אף אם בנידון דידן ישנה התייחסות בחוק, יש לפעול על פי חוקי התורה המורים בצורה ברורה כיצד יש לנהוג במקרה זה, ואל לנו לתור אחר חוקים ותקנות למיניהם (ועיין בזה במאמרו של הגאון הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל בתחומין ח"ג עמוד 240).

לסיכום: אילן המזיק, רשאי הניזק לסלק את חלקי העץ הפולשים לשטחו במידה והם מזיקים אותו., ואין לכוף את בעל האילן לסלק את הנזק.

בברכה
הרב משה בר ציון


השאלה "נשירת עלים בחצר השכנים- שאלה על התשובה" נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il