ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הכחשת קבלת חבילה מחו"ל (קנייה מגוי) | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ז טבת תשע"ז

הכחשת קבלת חבילה מחו"ל (קנייה מגוי)


כולל דיינות בית אל

שאלה:
בס"ד

שלום וברכה, הזמנתי בגד מחו"ל ושילמתי עליו בכרטיס אשראי.
התשלום מיד הועבר למוכר הגוי אמנם החבילה התעכבה מהצפוי.

יש לציין כי החבילה נושאת מספר "אישור קבלה" - מספר שהגוי יכול לבדוק באינרטנט בדיוק מתי החבילה הגיעה ליעדה.

מסיבה שאינה ברורה החבילה בסופו של דבר הגיעה אליי אבל מספר אישור החבילה לא התעדכן- כלומר מבחינת הגוי אני את החבילה לא קיבלתי והוא מחויב להחזיר לי את הכסף. (ככל הנראה הביטוח של חברת המשלוחים יזכה אותו על כל הסכום).

אני דרשתי את הכסף חזרה בטוענה שהחבילה לא הגיעה - כפי שרשום במספר אישור הגעת החבילה.
הגוי בדק שהחבילה לא הגיעה, התנצל וזיכה אותי על מלוא הסכום.

האם עליי להודות בקבלת החבילה למרות שצויין אחרת על מספר המעקב ולהשיב לגוי את הכסף?

תשובה:
שלום וברכה, יישר כח על פנייתך לשמוע דבר הלכה בענייני ממונות החמורים.
ראשית, יש לדעת שהמעשה שנעשה פסול בהחלט, וכדברי הרמב"ם (פירוש המשניות כלים יב,ז) '..וכן אינן מותרין האונאות והתחבולות ומיני המרמות והזיוף והסלוף עם הגוים, אמרו עליהם השלום אסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הגוי, וכל שכן אם יהא תלוי חלול השם שאז יהיה העון חמור יותר ויושגו לאדם תכונות רעות על ידי כל המעשים הרעים הללו אשר העיד יתעלה על עצמו שהוא מתעב אותן כשלעצמן נעשו עם מי שנעשו והוא אמרו כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול'.
אמנם, בפועל אינך חייב להחזיר את הכסף. אם הינך רוצה לקדש את השם, מומלץ לדווח לחברה שהחבילה התקבלה לאחר זיכוי הסכום, וכפי שכתב בבאר הגולה (על שו"ע שמח, סק"ה) 'ואני כותב זאת לדורות שראיתי רבים גדלו והעשירו מן טעות הגוי, ולא הצליחו וירדו נכסיהם לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה, כמו שכתב בספר חסידים סי' תתרעד, ורבים אשר קידשו השם והחזירו טעויות הגויים בדבר חשוב, גדלו והעשירו והצליחו והניחו יתרם לעולליהם'.
הרחבה: הגמרא בב"ק קיג מביאה את דברי רשב"י - 'מנין לגזל כנעני שהוא אסור? ת"ל 'אחרי נמכר גאולה תהיה לו' שלא ימשכנו ויצא, יכול יגלום עליו? ת"ל 'וחשב עם קונהו' ידקדק עם קונהו', ובהמשך הגמ' נחלקו אביי ורבא אם עבד עברי גופו קנוי (כפי שסובר רבא) וממילא ניתן ללמוד מדברי רשב"י שרק גזל אסור אך הפקעת הלוואתו מותרת, או (כפי שאביי סובר) שדברי רשב"י הם דין כללי שגם הפקעת הלוואתו אסורה ואינם באים להדגיש שדווקא עבד שגופו קנוי אסור. רבותינו הראשונים נחלקו כמי לפסוק. הרמב"ם פוסק שהפקעת הלוואתו אסורה (עיין ברמב"ם גניבה ה,יא. גר"א שסט סקט"ו, עץ הדר עמ' פח ובחזו"א ב"ק סי' טו) וכנראה שפוסק כן עפ"י הבנתו בדעת רב אשי. מאידך שיטת התוס' והטור ושו"ע (שסט,ו) לפסוק כרבא שהפקעת הלוואתו מותרת.
והנה הגדיר הרמב"ם בפיהמ"ש הנ"ל את האיסור להטעות את הגוי כמעשה שהוא עוול ולא כגזל ממש, וממילא לא צריך להחזיר, שהרי הטעייה אינה כלולה בגדרי גזילה וגניבה החייבים בהשבה גם לגויים, אלא נחשבת כהפקעת הלוואה שאמנם אסורה, אך עדיין איננה חייבת בהשבה. וכן סובר שער המשפט (שמח,ב). מאידך, לפי דעת השו"ע המתיר הפקעת הלוואתו, נראה שהטעייה (כמו במקרה בגמ' של העבד העברי אם לא היה גופו קנוי) כלולה באיסור לגזול את הגוי, וכפי שאכן כתבו במפורש היש"ש ושועה"ר (בהל' אונאה סי"א).
לכן למעשה ניתן לסמוך על דעת הרמב"ם, ובפרט שכן גם כתב במרדכי שנפסק ברמ"א (שמח,ב). יש להעיר, שאמנם הרמ"א הביא דעה שאף מותר להטעות, אך נראה שלא יתיר במקרה דנן, שממש מוציא מהגוי ממון.
לגבי הביטוח, נראה שמכיון שלא ידוע שהחברה בבעלות יהודית, כל דפריש מרובא פריש.
בברכה, הרב צבי ברוך טסלר



ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il