ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גישה נכונה לתקנות חז"ל | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ה שבט תשע"ז

גישה נכונה לתקנות חז"ל


הרב מיכאל יומטוביאן

שאלה:
פעמים שנראים לנו גזירות חז"ל רחוקות מהדין המקורי של התורה, מה ההסבר לכך? אני רוצה לקיים את המצוות בשמחה ושאלה זו מטרידה אותי ומונעת ממני שמחה בעבודת ה'. ובאותו ענין, אני שומע קולות הטוענים שהגיע הזמן לשנות חלק מתקנות חז"ל וכו'. כיצד להתיחס לטענות אלו?

תשובה:
השאלה מצוינת ומעסיקה רבים וטובים. בשיח הציבורי בענין זה אנו רגילים לשמוע שתי גישות. האחת דורשת שינוי של ההלכה ותקנות חז"ל בהתאם לנורמות חברתיות חדשות או בעקבות קשיים שונים לקיים את דברי חז"ל כפי שהם. לפי גישה זו חלק מתקנות חז"ל אינן רלונטיות בימינו והם פועלים לשנותם. אל מול גישה זו טוענים אחרים "זאת התורה לא תהא מוחלפת" לדעתם כל אמירה המבטאת קושי או אי רלוונטיות של תקנות חז"ל יהיו אשר יהיו, הוא ביטוי לכפירה ופגיעה בדברי חז"ל, הם טוענים שהעובדה שחז"ל היו חכמים וקדושים מלמדת שכל תחושה או רצון לשנות משהו מדבריהם היא פגיעה גדולה בהם בכבודם ובמסורת המסורה לנו מדור לדור.
לדעתי שתי הגישות לוקות בחסר. הגישה הראשונה הפועלת לשינוי תקנות חז"ל טועה בשני דברים. ראשית, המחשבה לקבוע מה נכון ומה לא, לפי נורמות חולפות שאין להם מקור ניצחי אלוהי היא טעות חמורה, בכל דור ודור ישנן תופעות חולפות מסוגים שונים, והמחשבה שצריך להתאים את התורה לכל גחמה אופנתית כזו או אחרת היא טעות גדולה. צריכה להיות המון מחשבה, זהירות, גדלות בתורה וצפיה למרחוק כדי לזהות ערכי אמת בתוך התרבות הכללית המקיפה אותנו. בנוסף לכך, הרצון לשנות את ההלכה בהעדר סמכות מתאימה לכך הוא הרס גדול, חוסר ההבנה הבסיסי שאסור לנו ליגוע בקוצו של יוד ללא שהסמכות המתאימה תעשה את השינוי הוא חמור מאד, הרי בהעדר סמכות, תורתנו תיעשה קרעים קרעים, כל רב יחליט מה רלוונטי למציאות ימינו לפי דעתו ומה לא מתאים וברור לכל בר דעת שזהו מצב לא טוב.
מאידך הגישה המבקשת לחזק את תקנות חז"ל אך מדברת בשפה כאילו אין קשר בין תקנות חז"ל למציאות בה חיו, כאילו חז"ל בתקנותיהם לא התיחסו למציאות היסטורית כל שהיא, גם היא לא נכונה ולא מוסיפה כבוד לדבריהם, הרי ברור הדבר שחז"ל תקנו תקנותיהם בהתאם למציאות והצורך שראו לנכון באותו דור. ובהחלט יתכן שמציאות החיים השתנתה וחז"ל בימינו לא היו מתקנים תקנה מסוימת!.

לדעתי הגישה הנכונה לסוגיא זו נמצאת בדברי מרן הרב קוק זצ"ל בעין איה (שבת פרק א פסקא לט).
הרב קוק מסביר שאכן הסיבה הגלויה לגזירות חז"ל היא ספיקות שהתעוררו כיצד לקיים את המצווה וחששות שונים מביטולה. אך כמו שבכל תהליך היסטורי, אנו מודעים לכך, שמעבר לסיבות הגלויות שיצרו מאורע מסוים, ישנן סיבות מהותיות שהובילו לאותו מאורע, כך הוא בגזירות חז"ל. הרב קוק מסביר שמציאותם של עם ישראל בגלות הכריחה שמירה נוספת על קדושתם, וצורך זה בא לידי מימוש בגזירות שונות של חז"ל. כלומר, מבחינה פורמלית, מציאות היסטורית מסוימת יצרה מצב שבו חז"ל ראו לנכון לתקן תקנה אך האמת היא שבמישור עמוק ופנימי יותר תקנה זו היתה נדרשת כדי לשמור על קדושת האומה (אפשר לראות דוגמא לזה בספר בן איש חי פרשת כי תשא סעיף טז לגבי התקנה לומר קדושת ובא לציון לאחר תפילת לחש).
הרב קוק מזהיר שדוקא בעת הזו של שעת דמדומים, זמנים שבהם הגאולה השלמה דופקת על דלתנו, דוקא אז יהיו אנשים שיתעורר אצלם הצורך לשנות מדברי חז"ל, העובדה שאיננו בגלות, מביאה למחשבה שאיננו צריכים את השמירה המיוחדת לתקופת הגלות.
הרב קוק מבאר שהעובדה שאנו חסרים את הסמכות לשנות, מלמדת שהצורך הפנימי רוחני באותה תקנה עדיין קיים. כשם שלתקנה היתה סיבה גלויה וסיבה פנימית כך מהעדר היכולת לבטל תקנות אנו למדים שהשפעת התקנות על כלל האומה עדיין חיונית. אך ברור הדבר שכשתתחדש הסמכות ותקום הסנהדרין ישובו לדון בתקנות במסגרת כללי ההלכה ואם ימצאו משהו לא מתאים ישנו אותו בהתאם לכללי ההלכה, וכשהדבר יהיה אפשרי מבחינה פורמלית, סימן הדבר שהגיע זמנו גם מבחינה רוחנית פנימית.

בדרך זו של הרב קוק אנו מזהים את נקודת האמת והכאב בגישה הטוענת שחלק מתקנות חז"ל נראות כלא מתאימות, מאידך אנו שמחים להיות נאמנים לדברי חז"ל, לקיימם במלואם ביראת שמים ומחויבות מלאה ומצפים לגאולה שלמה בה תיגאל גם התורה.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il