ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

איזה מרור עדיף, חסה או חזרת? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ד אדר תשע"ז

איזה מרור עדיף, חסה או חזרת?


הרב שמואל אריאל

שאלה:
שלום!
רציתי לשאול, באיזה מרור עדיף להשתמש, חסה או חזרת? אני רואה שיש אנשים שאוכלים בליל הסדר רק חסה ויש שמערבבים עם חזרת, ויש כאלה שאוכלים בברכת מרור חסה ובכורך חזרת. בשולחן ערוך כתוב שהחזרת היא העדיפה ביותר, ואילו בסידור הקערה שמופיע בהגדות כתוב גם "מרור" וגם "חזרת", אז מה בדיוק צריך לעשות?

תשובה:
שלום וברכה!

המין המובחר למצוות מרור, הן לברכת מרור והן לכורך, הוא החסה. בארצות אירופה השתמשו ב"חריין" (השורש הלבן החריף, המכונה בטעות "חזרת"), משום שקשה היה להשיג חסה בעונת הפסח, וכן משום שבחסה מצויים חרקים. בימינו ב"ה ניתן להשיג בקלות חסה ללא חרקים, ולפיכך יש להדר ולהשתמש בליל הסדר דוקא בחסה ולא ב"חריין".
מי שאוכל "חריין", יוצא ידי חובה, אם כי זה פחות מובחר, וצריך להיזהר מלאכול ממנו כמות גדולה, שיש בזה סכנה. יש שטועים ואוכלים בליל הסדר את התערובת הסגולה הנמכרת בחנויות בשם "חזרת", שהיא "חריין" מעורב בסלק - מסתבר שבזה אין יוצאים כלל ידי חובת המצוה.
לגבי סידור הקערה: על פי הפשט יש להניח בקערה רק מין אחד של מרור, וכאמור, החסה היא המובחרת. על פי האר"י יש להניח מרור בשני מקומות, שאחד מכונה "מרור" ומיועד לברכה והשני מכונה "חזרת" ומיועד לכורך. גם על פי זה כתבו כמה פוסקים שאין הכוונה למינים שונים, אלא יש להניח חסה בשני המקומות, ולהשתמש בכל אחד מהם בשלב המתאים. פוסקים אחרים כתבו שיש להניח בקערה מינים שונים (ואין הכוונה לחסה ול"חריין"), אולם גם הם כתבו שבאכילה יש לאכול רק חסה, הן בברכה והן בכורך.

הרחבה ומקורות:

ראשית, יש לתקן טעות נפוצה: כיום אנשים רגילים לקרוא "חזרת" לשורש הלבן החריף שנקרא ביידיש "חריין", אבל זו טעות. בגמרא ובפוסקים נאמר בבירור שה"חזרת" היא החסה. ה"חריין" מזוהה בפוסקים עם ה"תמכא" ולא עם ה"חזרת". (עיין פסחים ל"ט א; רש"י שם, ד"ה "חסא", ובאוצר לעזי רש"י; מהרי"ל, סדר ההגדה, ל"ג; שו"ת חכם צבי, קי"ט; שו"ע הרב, תע"ג, כז; משנ"ב תע"ג, לד; ערוך השולחן תע"ג, יב. יש לציין, שגם במילונים ניתן לראות שהמילה "חזרת" שימשה בכל הדורות לחסה, ורק בדורות האחרונים ממש היא שינתה את משמעותה והחלו להשתמש בה ל"חריין".)
ממילא, מה שכתוב בגמרא (פסחים ל"ט א) ובשולחן ערוך (תע"ג, ה) שהמין העדיף ביותר למצוות מרור הוא ה"חזרת", הכוונה היא לחסה, ולא ל"חריין". וכך נהגו בדרך כלל הספרדים, להשתמש בחסה כמרור, הן בברכה והן בכריכה.
בארצות אשכנז התפתח המנהג להשתמש ב"חריין", וזאת משום שבזמן הפסח מזג האוויר היה עדיין קר מאד והחסה טרם צמחה. אולם גם הפוסקים האשכנזים כותבים במפורש שהמין העדיף הוא החסה, ואם אפשר להשיגה, אפילו ביוקר, יש לעשות זאת כדי להדר במצוה. רק אם לא ניתן להשיג את החסה, או שקשה לבדוק אותה מחרקים, יש להשתמש ב"חריין". (עיין למשל שו"ע הרב תע"ג, כט-ל; משנ"ב תע"ג, לו, מב; ערוך השולחן תע"ג, יג.)
כיום, שחזרנו ב"ה לארץ ישראל וניתן להשיג חסה בקלות, ואף יש גידול של חסה ללא חרקים, ודאי שעדיף לקיים את המצוה בחסה. אין סיבה להמשיך ולהשתמש ב"חריין", שהוא פחות מובחר למצוה, ואף יש בו סכנה אם אוכלים ממנו כמות גדולה. וכך כותבים כמה פוסקים, גם אשכנזים, שבימינו יש להשתמש בחסה ולא בחריין (עיין מקראי קודש, הרב הררי, ליל הסדר פרק ח' הע' כ"ז; פסקי תשובות תע"ג, יח).
יש המערבים יחד חסה ו"חריין" ואוכלים משניהם יחד. גם באופן זה יוצאים ידי חובה, שכן אפשר לצאת ידי חובה בתערובת של שני מיני מרור (שו"ע תע"ג, ה). אבל לכתחילה עדיף לקיים את המצוה כולה במין המובחר, שהוא החסה, ולא לעשות את מקצת המצוה במין פחות מובחר.
בעקבות העובדה שהחלו לקרוא ל"חריין" בשם "חזרת", משתמשים כיום במילה זו גם לתערובת של "חריין" עם סלק, שמיועדת בעצם לשמש כמיטבל לארוחות ולא למצוות מרור. תערובת זו נמכרת כיום בצנצנות שעליהן כתוב "חזרת", ולפיכך יש שטועים וקונים אותה למצוות מרור. אך נראה שאין יוצאים בה ידי חובת המצוה, משום שאין זה מרור בפני עצמו אלא מעורב במין אחר (עיין פסחים קט"ו א; ילקוט יוסף תע"ה, יט).

לגבי סידור הקערה, והאם יש הבדל בין המרור שנאכל בברכה למרור שנאכל בכורך:
בגמרא ובפוסקים רואים בפשיטות שבקערה יש רק מין אחד של מרור, וממנו אוכלים גם בברכה וגם בכורך (עיין משנה פסחים י', ג; גמרא שם קט"ו א; רמב"ם הלכות חמץ ומצה ח', א, ח; שו"ע תע"ג, ד; שם תע"ה, א). בסידור הקערה של האר"י, מופיע המרור בשני חלקים: "מרור" לברכה, ו"חזרת" לכריכה. על פי זה יש שמבינים כאילו יש לשים בקערה חסה לברכת מרור, ו"חריין" (שנקרא כיום בפי העם "חזרת") לכורך. אולם כאמור, בפוסקים ברור ופשוט שה"חזרת" אינה ה"חריין", אלא דוקא החסה. בהבנת דברי האר"י יש דעות שונות: יש מן הפוסקים שסוברים שלדעת האר"י אכן יש להניח בקערה שני מינים שונים, אך לרוב הדעות אין מדובר ב"חריין" אלא במינים אחרים, וב"חזרת" יש לשים דוקא חסה. גם בין פוסקים אלה, רבים כותבים שבפועל יש לאכול דוקא חסה, הן בברכה והן בכורך (עיין מקראי קודש פרק ד', הע' א'; שם פרק ח', הע' כ"ה; שם פרק ח', הע' ק"ח). פוסקים אחרים סוברים שגם לדעת האר"י יש להשתמש רק במין אחד של מרור (ועדיף חסה), אלא שמניחים אותו בקערה בשני מקומות, כאשר חלק אחד מיועד לברכה והשני לכורך (עיין שו"ע הרב תע"ג, כו; חיי אדם ק"ל, י).


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il