ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הרצאות ציבוריות בנושא אינטימיות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ח אדר תשע"ז

הרצאות ציבוריות בנושא אינטימיות


הרב יאיר וסרטיל

שאלה:
לאחרונה ישנם הרבה כינוסים והרצאות בהם עוסקים בצורה פומבית בציבור (לנשואים בלבד, כמובן) בהדרכה לשיפור האינטימיות.
1. האם הדבר ראוי לפי הדרכתה של תורה?
2. האם המרצים והמרצות צריכים להיות מודרכים על ידי רבנים או שזהו עניין מקצועי בלבד?

תשובה:
א. זוגות רבים חווים קשיים בחיי האישות ואינם פונים לייעוץ אישי בגלל המבוכה, בגלל העלות הכספית או בגלל שכלל אינם מודעים לכך שהמצב בעייתי או שמודעים אך חושבים שהמצב לא ניתן לטיפול ולשיפור. לכן טוב שיש היום הרצאות בנושא.
ב. תוכן ההרצאות והדרכה מפי רבנים – לא כל דבר בחיים צריך לשאול רב, ויש הרבה מרחב שנתון לשיקולים הפרטיים של האדם כמו לדוגמא איזו דירה לקנות, באיזה מקצוע לעבוד ועוד. גם שאלות מקצועיות הן לא עניין לרב אלא לאנשי מקצוע (רב אינו רופא, אינו מדען וגם לא פסיכולוג), אבל עם זאת, ודאי שתפקיד התורה אינו רק לפסוק הלכות פרטיות. חז"ל אמרו שבגלות לא נותר לנו אלא ד' אמות של הלכה. זוהי אמירה שבאה לבטא את הצמצום של הדרכת התורה שלצערנו קיים כשאנו בגלות ואיננו במצב השלם.
על אחת כמה וכמה בנושא שלנו שהוא עומד בשיא שאלת האיזון בין החומר לרוח. כבר גדולי ישראל בתקופת הראשונים, כמו הרמב"ם, הרמב"ן ועוד, נחלקו בשאלת היחס הנכון והאיזונים הראויים ביחס ליחסי האישות, וכן הלאה התייחסו לכך פוסקי ההלכה וביניהם השולחן ערוך ונושאי כליו. אם כן ברור שהכל צריך לינוק מהתורה ומהדרכת הרבנים הלומדים אותה ומדריכים את הציבור על פיה.
לכן ה"טכניקות" הן עניין לאנשי המקצוע אבל כל היחס, הרוח והטון של הדברים חייב להגיע מתוך הדרכתה של התורה. לפיכך, חובה על מעבירי ההרצאות להיוועץ עם הרבנים ולקבל מהם הדרכה, בפרט שבימינו נושבות הרבה רוחות זרות מתרבות המערב ומהפמיניזם הרדיקלי, ורוחות אלו גורמות לאמירות ולהדרכות הזרות מאוד לרוחה הקדושה והטהורה של התורה. מסיבה זו, יש ללכת רק להרצאות הניתנות מפי מרצים יראי שמים שהצניעות והקדושה חשובים להם.
ג. נכון להשתמש במושג "יחסי אישות" המבטא את העניין הקדוש כמחבר וכמאחד בין איש ואשתו, ולא במושג "מיניות" המבטא בעיקר את סיפוק המאוויים האישיים של כל אחד מבני הזוג ואת הוצאתם לפועל. כמובן, זו לא רק שאלה של ניסוח אלא כל המסרים בהרצאה צריכים להיות ברוח זו, שתפקיד החיבור, המניע לחיבור וכל היחס אליו הוא המטרה הנעלה להתחבר עם בן הזוג ולהעמיק את האהבה והקשר הנפשי ביניהם, ולא מימוש עצמי, התחברות עם גופי ורצונותיו, סיפוק אישי וכד'.
ד. יש אמירות ש"רצות" היום אצל חלקם של המרצים לפיהן כל ההצנעה של הדברים יוצרת יחס שלילי ובזוי אל העניינים הקדושים הללו, כמו דברים שליליים ובזויים שאנו מסתירים. חלילה. אוהל מועד היה מכוסה דווקא בגלל קדושתו העצומה. נכון שאם יש מי שמייחס לעניינים הקדושים הללו יחס שלילי ונמוך הוא טועה ומטעה, אך עצם ההצנעה בכך חיובית מאוד, ולכן גם כאשר יש צורך לגלות טפח יש לנהוג בשיקול דעת ובזהירות ולכסות טפחיים.
ה. אופי הכינוסים – על מעבירי ההרצאות והכינוסים להיות אחראים לכך שבמהלך הכינוס לא תהא פתיחות שתוביל לאנשים לשמוע ו"להריח" מה קורה בעניינים צנועים אלו בבית חבריהם. כמו כן, יש לדאוג שהכינוסים יהיו נפרדים, כאשר בן יעביר לבנים ובת לבנות, וכן צריך לעסוק בהדרכות כלליות ולא להיכנס לפרטים.
ו. כל מי שיוצא מהכינוס צריך לצאת בתחושה של שאיפה להתקדש ולעשות יותר טוב את רצון ה', שאיפה להעמיק ולהעצים את הקשר עם בן הזוג. אם כך הוא – הרי זה מדד לטיבה של ההרצאה. ואם לאו...

בברכה,


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il