ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

היסח דעת לברכת שהכל בשתיית מים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ח ניסן תשע"ז

היסח דעת לברכת שהכל בשתיית מים


כולל הלכה בית אל

שאלה:
כאשר אני שותה מים או משקה כלשהוא ומברכת עליו שהכל ולא חושבת בדעתי אם אשתה עוד או לא, מה ההגדרה כדי להתחייב שוב בברכה בשתייה הבאה, כאשר כאמור לא ידעתי אם אמשיך לשתות או לא?

תשובה:
אין לברך על השתייה הבאה, (אלא אם כן יצאת מהבית או בירכת ברכה אחרונה על השתייה הקודמת).

אמנם מאוד מומלץ לאמץ כהרגל את שתי ההדרכות הבאות:
א. לכוון במפורש בעת הברכה הראשונה לפטור את כל המאכלים והמשקים שברכתם זהה לברכה זו, ובכך לצאת הן ממחלוקת הפוסקים והן ממציאויות הלכתיות מורכבות שפרטיהן לא תמיד ידועים לכול.
ב. לברך תמיד ברכה אחרונה מיד עם סיום האכילה או השתייה, שמא יעבור זמן ממושך מדי שלא יאפשר לברך עליהן ברכה אחרונה.

הרחבה:
א. ברכה ראשונה על אכילה נוספת:
נחלקו הפוסקים לגבי אדם שמברך מבלי כוונה מפורשת לפטור או שלא לפטור מאכלים נוספים, וכעת בא לאכול מאכלים נוספים.
לדעת השו"ע (רו, ה) כל המאכלים הזהים לברכה שבירך נפטרו, אך דעת אחרונים רבים (מ"ב שם, ס"ק כב) שיש לפטור מברכה רק אם ממשיך לאכול מאותו מין ממש.
אמנם ישנם מקרים יוצאי דופן, בהם לכולי עלמא גם מאכלים אחרים נפטרו מברכה: כאשר המאכל מהמין הראשון לא נגמר, כאשר המין השני היה לפניו בעת הברכה, וכאשר הדרך לאכול את המאכל השני יחד עם המאכל הראשון.
על כל פנים, הדרכת הרמ"א היא ש"טוב ליזהר לכתחילה להיות דעתו על כל מה שיביאו לו", משום חשש לדעת הב"י בהלכות שחיטה שגם על אותו המין עצמו יש לברך שוב.
ואנו נוסיף: מכיוון שבדין זה ישנם פרטים רבים ומורכבים שלא תמיד זכורים או ידועים לכול (כגון מהו בדיוק "אותו מין", והאם מאכל פוטר משקה, וכן יש חילוק בין אורח לבעל הבית) - על כן כדאי לכוון במפורש על כל המאכלים ולפשט בכך את ההלכה.

ב. שיעור עיכול לעניין ברכה אחרונה:
המשנה מלמדת שאפשר לברך ברכה אחרונה כל עוד לא התעכל המזון במעיו (ברכות נא, ב).
רבי יוחנן נותן שיעור לדבר: כל עוד האדם איננו רעב מכוח אותה אכילה שאכל – סימן שהמאכל לא התעכל במעיו. וכך נפסק בשו"ע (קפד, ה).
אמנם לגבי שתייה ישנה בעיה, מכיוון שקשה לשער משך של תחושת רוויה מחמת שתיית מים. נחלקו אחרונים האם אפשר לומר שכל שבעים ושתיים דקות לא מתעכל שום מאכל שהוא. לכן למעשה כתב המ"ב (ס"ק כ, ובה"ל ד"ה "אם") שלכתחילה יברך מיד לאחר השתייה (ובדיעבד אפשר לברך כל עוד לא עבר משך זמן של שבעים ושתיים דקות).

על כן ההמלצה היא להתרגל לברך תמיד מיד לאחר סיום האכילה או השתייה.

בברכה, הרב עודד מילר


שאלה אישית אחת נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il