ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

נגיעה במקומות מכוסים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ב אייר תשע"ז

נגיעה במקומות מכוסים


הרב חיים שרייבר

שאלה:
האם מותר לומר דבר שבקדושה (כגון: קידוש, שירה, זמירות ודבר תורה) אחרי נגיעה במקומות המכוסים.
במיוחד בתוקפת הקיץ שילדי הקטנים הולכים עם שרוולים קצרים.
האם יש הבדל בין ילדים או מבוגרים?



תשובה:
שלום
כיון שדרכם של ילדים קטנים ללכת באיברים מגולים (ידים, רגלים) אין נחשבים מקומות אלו למקומות המכוסים שרגיל להיות בהם זיעה, ועל כן הנוגע שם אינו צריך ליטול ידיו.
מקורות והרחבה:
השולחן ערוך (סי' ד' סע' כ"א) כתב "ומקום המגולה שבזרועותיו אין להקפיד". ובבית יוסף (סימן צב) הביא בשם הכל בו, שמותר ליגע בידו עד הפרק הנקרא קובד"ו, ובצוארו עד החזה. וכתב במחצית השקל (סי' ד' ס"ק כ"ג) ולענ"ד דהכל לפי המדינה ודרך לבושיהם, דמקום שיש להם כתונת שרחב בית היד, וכן אין כורכין סביב הצואר, אם כן נשאר עד השיעור הנז' על פי רוב מגולה, וליכא שם מלמולי זיעה. אבל במקומות שכורכין מטפחת סביב צוארם ובית יד של כתונת שלהם קצר, אם כן גם אלו מקומות על פי רוב מכוסים, ויש גם שם מלמולי זיעה. והביא דבריו במשנה ברורה (ס"ק נ"ג).
וכן המשנה ברורה (ס"ק נ"ד) כתב: " אם הולך יחף ברגליו אפשר דהוי בכלל המקומות המגולין".
שו"ת אז נדברו (ח"ה סי' מ"ה אות ב') כתב: "לפי מה שמובא בבית ברוך בשם החזו"א להחמיר בזרוע אפילו מי שרגיל ללכת בשרוולים קצרים. א"כ יש להחמיר נמי בתינוק ותינוקת ולא חשוב מאיזה גיל". וכן הוסיף (חי"ד סי' ב' אות ב') וכתב להצריך נטילה בנגיעה במקומות המכוסים בתינוק "כיון דהטעם משום זוהמא וכי בתינוק אין זוהמא?!". ובספר אורחות רבנו (עמ' י"א אות כו-כז) כתב על בעל הקהילות יעקב שאם נגע במקומות המכוסים של תינוק בן יומו שלא מצא כתוב במפורש שיש ליטול ידיו רק שהוא מחמיר.
אמנם נראה כיון שדרכם של ילדים קטנים ללכת באיברים מגולים אין נחשבים מקומות אלו למקומות המכוסים שרגיל להיות בהם זיעה, ועל כן הנוגע שם אינו צריך ליטול ידיו. לעומת זאת בגדולים כיון ששאר גדולים נוהגים לכסות מקום מסוים אותו מקום נחשב כמקום מכוסה גם למי שאינו רגיל לכסותו. וכאמור כן עולה מדברי המשנ"ב (סי' ד' סק"ג) שהביא בשם המחצית השקל לענין מקומות המכוסים זה תלוי לפי מנהג המקומות. וכן דעת גדולי פוסקי זמנינו הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה הלכות תפילה, פ"כ סע' ט"ז): "הנוגע בגופו של קטן בחלק שאין מקפידים על גילויו, כל קטן לפי גילו אינו צריך נטילה". וכן הביא בספר נקיות וכבוד בתפילה (פ"ב הערה 45) בשם בשם הרב אלישיב (קובץ תשובות ח"ג סי' י"א): "הנוגע בגופו של תינוק במקומות שאין רגילים לכסותם כגון ידיו ורגליו אין צריך נטילה". וכן כתב באור לציון (ח"ב פמ"ד סעי' ו'): "נגע בתינוק במקום שדרך הגדולים לכסותו ואצל התינוק הוא מגולה, כגון שהתינוק לובש בגד קצר, ונגע ברגל התינוק, אין צריך ליטול ידיו, אבל נגע במקום שהיה מכוסה אצל התינוק צריך ליטול ידיו".
ולכן אף שהמחמיר בזה בודאי אינו מן המתמיהין ותבוא עליו ברכה. אבל מכיון שמנהג העולם להקל בזה וכן הסכימו כמה גדולי הוראה יש להקל בשופי. וכן עיקר למעשה.
לגבי גדולים – כתב (ילקוט יוסף השכמת הבוקר סימן ד' - דיני נטילת ידים שחרית סע' ע'): "הרגילים לילך בשרוולים קצרים, מותר להם לגעת בזרועותיהם במקום הגלוי, דלא הוי בכלל מקומות המכוסים שבגופו". וכן כתב בהליכות שלמה (לגרש"ז אויערבאך, הלכות תפילה, פ"כ סע' ט"ז): "הנוגע בחלק של הזרוע שדרכו להיות מגולה אינו צדיך ליטול ידיו", והוסיף (הערה כח) ומכל מקום יש מקום להחמיר בדבר. ובשו"ת מנחת יצחק (חלק ד' סימן קי"ד) כתב: "אותן שדרכן לילך תמיד בגילוי, ולא הוי (אותו מקום) מזוהם בשום פעם...אף שלכתחילה צריכים להזהר, אבל אלו שאין מקפידים, אפשר שיש להם על מי לסמוך".
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il