ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עיסוק בבישול לפרנסה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ט טבת תשע"ד

עיסוק בבישול לפרנסה


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום לרב. אני הנני חוזר בתשובה בהדרגה, וכרגע ברוך ה’ אני לומד בכולל בוקר.
לאחרונה תהיתי בקשר לעתידי המקצועי, תחום הבישול המקצועי מאוד מושך אותי. אך שאלתי אם יש בכלל מקום לעיסוק בזה במסגרת של מסעדה לדוגמא בעולם היהודי.
לדוגמא אם יצא לי בעזרת ה’ לפתוח מסעדה, האם יש לזה מקום בעולם היהודי? האם אין בזה מושב ליצים או משהו כזה?

תשובה:
לשואל, שלום!

מבחינת ההלכה אין ספק שמותר לעסוק בבישול מקצועי, אבל משאלתך ניכר שאתה שואל לא רק האם העיסוק מותר או אסור מבחינה הלכתית צרופה, אלא האם זהו תחום ראוי ומומלץ שראוי להשקיע בו את מיטב שנותיך. על כך שתי הערות:

1. באופן כללי מי שמרגיש משיכה לתחום מסוים - ראוי שיפתח אותו ויעסוק בו אם אין בו איסור. בגמרא (ברכות מג ע"ב) נאמר: "את הכל עשה יפה בעתו, מלמד שכל אחד ואחד ייפה לו הקדוש ברוך הוא אומנתו בפניו". כלומר, הקב"ה הטביע בבני האדם חשק למלאכה מסוימת כדי להשלים את העולם בכל המלאכות הנצרכות.
הרחיב על כך בספר חובות הלבבות (שער הבטחון, סוף פרק ג): "ולכל אדם יש חפץ במלאכה או סחורה מבלתי זולתה, כבר הטביע האל לה בטבעו אהבה וחבה, וכן בשאר החיים, כמו שהטביע בטבע החתול צידת העכברים... ומי שמוצא במידותיו וטבעו כוסף [=השתוקקות] אל מלאכה מהמלאכות, ויהיה גופו ראוי לה, ויוכל לסבול את טרחה - יחזר עליה וישים אותה סיבה להבאת מזונו ויסבול מתקה ומרירותה, ואל יקוץ כשיימנע ממנו הטרף [=הפרנסה] בקצת העתים, אך יבטח באלהים, שיספיק לו טרפו כל ימי חייו. ויכוין בטרדת לבו וגופו בסבה מן הסבות והסבוב עליה, לעמוד במצוות הבורא, שציווה האדם להתעסק בסיבות העולם, כעבודת האדמה וחרישתה וזריעתה, כמו שכתוב: 'ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה'... וכל מעשיך יהיו לשם שמיים. ויהיה בטחונו באלהים שלם ולא יזיקנו הסיבוב על הסיבות להבאת טרפו בהם מאומה, כשהוא מכוין בהם בלבו ומצפונו לשם שמיים".
תמצית דבריו: כאשר אדם מוצא בטבעו נטייה לעיסוק מסוים, עליו לראות בו את שליחותו ואת המסלול שבו יביא את פרנסתו, ויבטח בה' שלא יינזק מעיסוק זה, גם לא ברוחניות, אם יעשה מעשיו לשם שמיים.

2. מסעדה איננה בהכרח 'מושב לצים'. 'מושב לצים' הוא מקום שמיועד בקביעות לתענוגות מגושמות והשתקעות בדברי הבל. לא כל הליכה למסעדה היא כזו. מי שהולך לארוחה שיש בה צורך ממשי, בין אם צורך פיזי ובין אם צורך נפשי של התרגעות והפוגה ושיחה שקטה, זהו דבר כשר וראוי. רק מי שבקביעות יושב במסעדות ועושה את האכילה והבילוי לתוכן חייו זהו 'מושב לצים' ו'נבל ברשות התורה' כביטויו של הרמב"ן בפרשת קדושים (ויקרא יט,ב). ובדברי הגמרא (שבת קנא ע"ב) ביקורת חריפה על "בני אדם שמניחין דברי תורה ועושין כל ימיהם כחגים".
זה תלוי בך, ובידיך לכוון את המסעדה לכיוון הראוי. זה כולל הקפדה על כשרות מהודרת; יושר בדיני ממונות כלפי עובדים (הלנת שכר שכיר, זכויותיהם על הטיפים) וכלפי הסועדים; הופעה צנועה של המלצרים והמלצריות; קבלת כל אדם בסבר פנים יפות, כולל נגישות לנכים; מוזיקת רקע שקטה ותפאורה מתאימה; מקום נוח לנטילת ידיים ומתקן עם ברכת המזון. מאוד תלוי גם באזור ובשעה (האם המסעדה מתאימה יותר למקומות עבודה או לבליינים).
יש גם כאלה שמסוגלים לשרת קהל בלייני ולקרב אותו, להקים 'מושב לצים' ולתת לבאים בשעריו תוכן רוחני. גם זו דרך בעבודת ה' לאנשים מיוחדים מאוד המתאימים לה.

בהצלחה רבה וכל טוב,


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il