ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ברית בשבת - באמצע בתפילה או בסוף? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ב אדר א' תשע"ד

ברית בשבת - באמצע בתפילה או בסוף?


הרה"ג דוד לאו

שאלה:
האם עדיף לעשות את הברית באמצע התפילה או שיש עדיפות לקיים את הברית בסוף התפילה?

תשובה:
בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' סט) דן לגבי מה שהנהיג אחד הרבנים להתפלל שחרית בהשכמה (כדי שלא יעברו את זמן קריאת שמע), לערוך ברית מילה ולקיים סעודת ברית ולאוספם אחר כך לתפילת מוסף, האם נכון לסעוד לפני תפילת מוסף, ראה שם. מ"מ מדבריו למדנו שהסתפק רק לגבי הסעודה ולא לגבי עצם המילה שיכולה להתקיים לפני מוסף. אם כי לא כתב שכך ראוי לנהוג לכתחילה.
מקור הדיון הוא שבדרך כלל ברית המילה היא בסיום התפילה, לפני אמירת "עלינו לשבח" (ש"ך יור"ד סי' רסה ס"ק כד), וכך הורה המהרי"ל, ראש למנהגי אשכנז בהלכות יום טוב.
אבל בהלכות ראש השנה הובא בכל הפוסקים שהמהרי"ל הורה למול תינוק בראש השנה אחרי קריאת התורה, קודם תקיעת השופר, ואם חל ראש השנה בשבת נחלקו הפוסקים האם מלים לפני אמירת "אשרי" או אחרי האמירה. (מנהגי מהרי"ל הלכות ראש השנה, שו"ע או"ח סי' תקפד ס"ד, משנה ברורה ס"ק יב).
נראה שהטעמים שהוזכרו להלכה זו יש בהם משמעות לשאלתנו.
הבית יוסף בהלכות ראש השנה הביא בשם תרומת הדשן שהסיבה לשינוי בראש השנה היא שאנו אומרים בתפילה "זכור ברית אברהם ועקידת יצחק", ברית אברהם זו המילה ועקידת יצחק זו תקיעת השופר, וכדי להזכיר זכות אבות בראש השנה ראוי לשמור על סדר זה.
בודאי שאין זה טעם ההלכה, אלא אסמכתא בלבד, מפני שאם זו הסיבה אין טעם לשנות את סדר הברית בראש השנה שחל בשבת, שהרי אז אין תוקעים בשופר ובכל זאת מקדימים את המילה לאמצע התפילה (כך תמה בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' ל).
עוד כתב הבית יוסף בשם הרוקח שברית מילה צריכה להיות סמוכה לקריאת התורה מפני שזו כריתת ברית עם השכינה, ושכינה נמצאת אצל התורה ולכן ראוי למול מיד אחרי קריאת התורה
המשנה ברורה הזכיר טעם נוסף שמוזכר גם בדברי הגר"א, על פי הגמרא בזבחים (צא,א) שברית מילה נחשבת תדירה יותר מקורבן פסח, אם כך גם ברית מילה שכיחה יותר מתקיעת שופר, והיות שכך יש להקדים את ברית המילה לתקיעת השופר.
טעם זה אינו שייך בשבת, שהרי היא שכיחה ותדירה יותר מברית מילה. (מצאתי בשו"ת תורה לשמה לרבנו יוסף חיים סי' עה שכתב מפורש שיש להקדים זמירות שבת לזמירות המילה בסעודת שבת שהיא גם סעודת ברית מפני ששבת תדירה).
בלבוש מלכות (או"ח שם) כתב בעל הלבושים שהסיבה לשינוי זמן המילה בראש השנה הוא שהיות שבראש השנה מאריכים את התפילה באריכות רבה בבית הכנסת, ועלולים להתעכב עד לאחר חצות היום, ואין ראוי לעכב את ברית המילה אחרי חצות היום, שהרי זו בריתו של אברהם אבינו עליו נאמר "וישכם אברהם בבקר" וממנו למדנו כי זריזים מקדימים למצוות.
בשבת רגילה בדרך כלל מסיימים את התפילה לפני חצות היום, כך שברור שאין סיבה לשנות מן הסדר, ואפשר למול אחרי התפילה.
מדברי הפוסקים נראה שהיות שכל טעמים אלו שייכים בראש השנה בלבד, בשאר ימים צריכים למול אחרי התפילה, ולא באמצעה. כך משמע גם בכל הפוסקים שהזכרתי לעיל.
אגב המנהג שציין החתם סופר, למול בהשכמה בשחרית, מוקדם ככל האפשר, אציין את מה ששמעתי ממורי סבי הגאון רבי יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל רבה של תל –אביב שבעת אירוע ברית אמר שהיות שמברכים את הרך הנימול "כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים", ראוי לברך תינוק, שכפי שהזדרזו הוריו למולו בהשכמת הבקר, כן יזכו הוריו להכניסו לתורה לחופה ולמעשים טובים מוקדם, ויראו ממנו נחת.
אמנם נידון הלכתי אחר הוא האם ראוי להקדים את המילה ולהפסיד נוכחות של ציבור גדול בברית המילה, או שמפני ש"ברוב עם הדרת מלך" נכון יהיה להמתין לעת בה יתאסף קהל רב לכבד את המצוה, גם אם הדבר הוא על חשבון איחור המצוה. נושא עליו יש לדון בפני עצמו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il