ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בדיקת מזוזות בבית ספר | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ז תמוז תשע"ד

בדיקת מזוזות בבית ספר


הרב עזריה אריאל

שאלה:
לרב שלום, רציתי לשאול בכל כמה שנים יש לבדוק מזוזות בבית ספר?
תודה רבה

תשובה:
לשואל, שלום!
באופן כללי כדאי ששאלה מסוג זה תופנה לרב בית הספר. אני משיב בהנחה שאין כזה, או שהשאלה נשאלת גם על דעתו.
צריך לבדוק את המזוזות מדי שלוש שנים בערך, כמו בבית פרטי.
יש להעיר, שאם ברור שהמזוזות היו כשרות בתחילה, הבדיקה המחודשת צריכה רק לוודא שמצבן טוב. לשם כך לא נדרשת בדיקה כל כך יסודית ומקצועית, ודי שמישהו שמבין קצת יעבור ויראה שאותיות לא נמחקו, או התרחבו עד כדי נגיעה באות אחרת.

הרחבה:
בגמרא (יומא יא ע"א) נאמרה הבחנה בין מזוזה של יחיד, שצריך לבדוק אותה פעמיים בכל מחזור שמיטה, לבין מזוזה של רבים, שנבדקת רק פעמיים ביובל. מה הסיבה להבדל זה? רש"י מסביר: "כל דבר שהוא של רבים - אין להטריח עליו הרבה, שאם תטרח יהא כל אחד אומר: יעשו חברי". לעומתו, כמה ראשונים ('תוספות ישנים', ריטב"א, רבנו אליקים) פירשו, על פי הקשר הסוגיה המספרת על מישהו שבדק מזוזה בשוק ונקנס על ידי רומאי, שהסיבה היא שבדיקת שערי העיר וכדומה עלולה להיות מסוכנת מפני גויים שרואים זאת ולא יבינו מה נעשה כאן. לפי פירוש זה כתב הראבי"ה (תשובות וביאורי סוגיות, סימן אלף קנ) שהקולא במזוזה של רבים נאמרה רק לזמן סכנה, ולא לחיי שיגרה (וכן ב'הערות במסכת יומא' מאת הרב אלישיב זצ"ל, ביומא שם, שזוהי נפקא-מינה בין הדעות).
הבית יוסף (יו"ד סי' רצא) והאחרונים, כגון הש"ך (סק"א), הביאו את טעמו של רש"י בלבד, אך כנראה לא ראו את שאר הראשונים, שכן כל אלו לא נדפסו בימיהם. לאור זאת, בימינו מסתבר להחמיר כשיטתם ולבדוק את המזוזות הציבוריות בתדירות כשל מזוזת יחיד.
ויש נימוקים נוספים: בספר 'חובת הדר' (פרק א הערה לו) כתב שגם במקום ציבורי, אם יש מישהו שמקבל משכורת על ענייני התחזוקה - צריך לבדוק ביתר תדירות, אפילו לפי טעמו של רש"י. סברה זו כתב גם הרב חיים דוד הלוי זצ"ל (שו"ת מים חיים ח"א סי' נב), שבית ספר, וכן בנין מגורים שיש בו ועד בית, דינו כמזוזת היחיד. והעיר עוד, שבבית ספר ראוי גם משום חינוך לבדוק פעם בשנה.
יש גם לציין לב"ח (יו"ד רצא) שכתב לפי רש"י ששותפים רבים אינם "רבים", אלא רק מקום ציבורי ממש (אם כי, רש"י ציין גם "שערי חצרות", שהם לכאורה מספר שותפים ולא מקום ציבורי).


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il