ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ההשתדלות משפיעה על הפרנסה שנגזרה משמים? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט"ו אייר תשע"ד

ההשתדלות משפיעה על הפרנסה שנגזרה משמים?


הרב יעקב כהן

שאלה:
שלום הרב, התעוררה לי שאלה באמונה שמפריעה לי- אומרים תמיד שהפרנסה נקבעת משמים והאדם רק עושה את ההשתדלות בכדי להוריד את השפע, ולכן אם השפע שהוקבע לך הוא x לא ההשתדלות לא תוסיף לך עוד שפע.
אולם בסטטיסטיקה פשוטה אפשר לראות שככל שאדם עובד יותר שעות כך גם הוא מרוויח יותר כסף, א"כ הפרנסה נקבעת עפ"י ההשתדלות ולא עפ"י השפע האלוקי,תודה רבה הרב

תשובה:
שלום וברכה,
ממקורות רבים אנו למדים, שהשתדלות האדם הינה תנאי להצלחתו. ראה למשל בספר העיקרים מאמר ד פרק ו, שמביא כמה ראיות לכך: "ויתבאר מכל זה שהחריצות טוב בכל דבר, ובעבור זה היה שלמה משבח החריצות ואומר ויד חרוצים תעשיר, ומגנה העצלה להעיר האדם שישתדל להשיג מבוקשו בכל מאמצי כחו, וכן אמרו רבותינו ז"ל למען יברכך ה' אלהיך יכול יושב ובטל, תלמוד לומר בכל מעשה ידך אשר תעשה, הנה בארו שברכת השם יתברך תגיע ותבא עם ההשתדלות, וכן אמר המשורר אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר, אבל אם ה' ישמור עיר יפה שקד שומר, שעם השמירה וההשתדלות האנושי יגיע העזר האלהי ולא בזולתו. ובעבור זה ראוי שישתדל האדם בחזקת היד בכל הדברים שאפשר שיושגו בהשתדלות האדם, אחר שנדע שההשתדלות מועיל בכל דבר ובכל הפעולות על דרך שבארנו".
מהו המינון הנכון של ההשקעה בפרנסה? רבינו אברהם בן הרמב"ם מבאר שאמנם האדם צריך לפעול אך גם לא לשקוע בכך ראשו ורובו, באופן המשכיח ממנו את עבודת ה'. ראה בהרחבה בספרו 'המספיק לעובדי ה'', ואעתיק משם מעט: "ואין דברי שלמה בשבח העבודה ובגנות הבטלה מחייבים התמכרות לעניני העולם הזה... ומה שמעוררים עליו הוא שעבוד האדם למחייתו באמצעים רגילים, בלי הפרזה והתמכרות יתירה, ויכיר בפנימיותו בעקרון התורה לגבי הביטחון ויקדיש את רוב עתותיו לעיסוק בתורה ולקיום מצוותיה... השמר אפוא לאל תשקע ראשך ורובך בעבודה ובדאגות פרנסה, פן תהיה כאותם הרשעים שאינם בוטחים ה' יתעלה אלא באמצעים וגורמים חיצונים, ומתעלמים ממי שהוא מסבב הסיבות ומפעילן... ולא תצא חוצץ כאחד הריקים ותיחפז בעזות פנים, לסמוך על הביטחון בלבד בלי התעסקות בעבודה, כי לכך דרושה התכשרות מדרגת עד שתגיע למעלה זו. אלא ראה את הביטחון בה' יתעלה כמחייב אותך לסמוך עליו תוך כדי עיסוק באמנות רגילה והצטמצם במלאכה פשוטה, שאינה טורדת אותך מעבודתו יתעלה אלא כדי הצורך. אזי תהיה בעל ביטחון אמיתי ואחר כך תעלה למעלה מזה, עד שה' יתעלה בחסדו – אם כך יעלה רצון מלפניו ברוב חסדו ורחמיו – ישחררך מן היגיעה למחייתך...
ארחיב מעט את היריעה. במספר מקומות אנו רואים, ששיבחו חכמים את המלאכה, וראו בה ערך חיובי מצד עצמו (ראה למשל אבות דרבי נתן פרק י"א בהרחבה רבה); ואילו במקומות אחרים אנו רואים שהצורך של האדם לעמול לפרנסתו הוא תוצאה ועונש של חטא אדם הראשון (האדם התקלל 'בזיעת אפך תאכל לחם', וראה במסילת ישרים סוף פרק כ"א). כשנדייק בכל המקורות ניווכח, שהעובדה שהאדם צריך לעמול כדי להתקיים ולחיות, היא אכן תוצאה של חטא אדם הראשון. קללה זו כוללת גם את מימד הצער שבפרנסה. אולם כאשר מדובר על המלאכה כשלעצמה, על העיסוק ביישובו של עולם, הרי זה דבר טוב כשלעצמו. היה ראוי להרחיב בדבר עוד, אך במסגרת אחרת.
כל טוב.


שאלה אישית אחת נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il