ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עבודת השם - מתוך הזדהות או מתוך קבלת עול | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט"ז תמוז תשע"ד

עבודת השם - מתוך הזדהות או מתוך קבלת עול


הרב עזריה אריאל

שאלה:
מה עדיף? שבן אדם יקיים הלכות ויאהב את השם כשהוא שלם ומבין וזה בא מתוכו, או כי ככה אומרים, וככה צריך לעשות?
תודה מראש.

תשובה:
לשואלת, שלום!
השאיפה לכתחילה צריכה להיות לעבוד את ה' מתוך הבנה והזדהות מלאה עם המצוות, אבל זה לא יכול להיות תנאי לקיומן. יש לקיים את התורה גם כשאיננו מבינים, ובהדרגה ללמוד ולהבין יותר ויותר.
קיום המצוות מתוך הזדהות חשוב ביותר, לא רק מפני שהדבר מיקל עלינו לקיים את המצוות בפועל, אלא בראש ובראשונה מפני שבכך אנחנו מבטאים יותר נכון את מגמת התורה. הקב"ה לא רוצה אותנו כרובוטים מקיימי מצוות, אלא כאנשי קודש מלאי רוח, שקיום המצוות הוא הביטוי המעשי והחיצוני שלה. אדם ששומר על כל הלכות שבת, אבל לא מבין את מהותה, ואת היותה עדות למעשה בראשית וברית בין ה' לבינינו - קיום השבת שלו חסר מאוד. מצד שני, הבסיס של יראת שמיים הוא הכרה שאנחנו עבדי ה' העושים את מצוותיו גם אם לא הבנו אותן. כך נאמר לאברהם אבינו אחרי עקידת יצחק: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה". עד עכשיו אברהם עשה מעשים טובים מתוך הבנה והזדהות, וכעת הוא נתבע לניסיון העשירי והקשה מכולם - לעשות דבר שמנוגד בתכלית לאופיו הטוב, והוא מוכיח על יראת אלוקים שבו.
ניתן להביא לתפיסה זו מקורות רבים, אך אסתפק במובאה אחת מדברי הרמב"ם, המדגישה את שני צדדי המטבע: החשיבות בהבנת כל מה שניתן להבין, וקיום גם מה שאיננו מבינים. אלו דבריו (סוף הלכות מעילה):
"רָאוּי לְאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בְּמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְלֵידַע סוֹף עִנְיָנָם כְּפִי כֹּחוֹ; וְדָבָר שֶׁלֹּא יִמְצָא לוֹ טַעַם וְלֹא יֵדַע לוֹ עִלָּה - אַל יְהִי קַל בְּעֵינָיו... קַל וָחֹמֶר לַמִּצְווֹת שֶׁחָקַק לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יִבְעַט אָדָם בָּהֶן מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יֵדַע טַעְמָן... הֲרֵי נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (ויקרא יט,לז; כ,כב), וְאָמְרוּ חֲכָמִים: לִתֵּן שְׁמִירָה וַעֲשִׂיָּה לַחֻקִּים כַּמִּשְׁפָּטִים. וְהָ'עֲשִׂיָּה' יְדוּעָה, וְהִיא שֶׁיַּעֲשֶׂה הַחֻקִּים; וְהַ'שְּׁמִירָה' - שֶׁיִּזָּהֵר בָּהֶן, וְלֹא יְדַמֶּה שֶׁהֵן פְּחוּתִין מִן הַמִּשְׁפָּטִים. וְהַ'מִּשְׁפָּטִים' - הֵן הַמִּצְווֹת שֶׁטַּעְמָן גָּלוּי, וְטוֹבַת עֲשִׂיָּתָן בָּעוֹלָם הַזֶּה יְדוּעָה, כְּגוֹן אִסּוּר גָּזֵל וּשְׁפִיכַת דָּמִים וְכִבּוּד אָב וָאֵם; וְהַ'חֻקִּים' - הֵן הַמִּצְווֹת שֶׁאֵין טַעְמָן גָּלוּי. אָמְרוּ חֲכָמִים: חֻקִּים שֶׁחָקַקְתִּי לְךָ וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר בָּהֶן, וְיִצְרוֹ שֶׁלָּאָדָם נוֹקְפוֹ בָּהֶן, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶן, כְּגוֹן אִסּוּר בְּשַׂר חֲזִיר, וּבָשָׂר בְּחָלָב, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, וּפָרָה אֲדֻמָּה, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. וְכַמָּה הָיָה דָּוִד הַמֶּלֶךְ מִצְטַעֵר מִן הַמִּינִים וְהַגּוֹיִים שֶׁהָיוּ מְשִׁיבִין עַל הַחֻקִּים. וְכָל זְמַן שֶׁהָיוּ רוֹדְפִין אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבוֹת הַשֶּׁקֶר שֶׁעוֹרְכִין לְפִי קֹצֶר דַּעַת הָאָדָם, הָיָה מוֹסִיף דָּבְקָה בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים, אֲנִי בְּכָל לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ" (תהלים קיט,סט), וְנֶאֱמַר שָׁם בָּעִנְיָן: "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי, עָזְרֵנִי" (שם קיט,פו). וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן - מִכְּלַל הַחֻקִּים הֵן. לְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאַף עַל עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת הָעוֹלָם עוֹמֵד, שֶׁבַּעֲשִׂיַּת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים זוֹכִין הַיְּשָׁרִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהִקְדִּימָה תּוֹרָה צִוּוּיָהּ עַל הַחֻקִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" (ויקרא יח,ה).


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il