ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הלוואה לריבית לפי השמות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ה אדר תשע"ה

הלוואה לריבית לפי השמות


הרב יהודה אודסר

שאלה:
כבוד הרבנים היקרים!
אני מחו"ל ואני מלווה דרך האינטרנט כסף לעכו"ם בריבית גבוהה, ואם אני מזהה שם של יהודי אני לא מאשר את ההלוואה.
והיתר עיסקה אני לא רוצה לסמוך בצורה שאני מלווה כי זה חוכא וטלולא. השאלה אם אני צריך לחשוש שיש יהודים שנרשמים בשמות לא יהודים, או שיש יהודים שיש להם לכתחילה שמות לא יהודים.
האם אפשר לסמוך על רוב במקרה כזה? או שזה קבוע.
והאם מותר להלוות בריבית למחלל שבת בפרהסיה?
ולכתוב באתר שזה מיועד רק לעכו"ם זה בעיה גדולה ע"פ החוק ועוד בעיות וד"ל.

אשמח מאוד לקבל מקורות בנושא.
המון תודות מראש ותזכו להגדיל תורה ולהאדירה.


תשובה:
בכל התורה כולה יש לנו כלל שסוקלין (חייבי מיתות בית דין) ומלקין (חייבי לאווין) וכו' על פי החזקות ( קידושין דף פ.).
הכוונה היא שאנו דנים הרבה דינים ומסתמכים על "חזקה" כהנחת יסוד למרות שלא הובאו בפנינו ראויות מוכיחות. לדוגמא, דין של "בן סורר ומורה", כאשר בן מתנהג בצורה אסורה כלפי אביו ואימו, כיצד אנו יודעים שזה אביו וזו אימו? אלא אנו סומכים על חזקה, שמכיוון שמכירים אותם זמן רב ויודעים כולם שזה הבן של איש ואישה אלו מכיוון שהם מתנהגים בצורה כזאת המעידה על ייחוס זה, הרי אנו דנים אותו כבן סורר, ולמרות שאין לנו עדות וראיה מפורשת כגון של מיילדת וכד' שהילד הזה הוא בן האישה והאיש האלו (רמב"ם איסורי ביאה פרק א הלכה כ'). דוגמא נוספת, איש ואישה שחיים זמן רב כבעל ואישה ולאחר מכן האישה מקיימת יחסי אישות עם איש זר שאינו בעלה אנו דנים כאן דין של "אשת איש". ולמרות שאין לנו עדות מפורשת על נישואיהם(שולחן ערוך אבן העזר סימן יט). אמנם חז"ל אמרו שבמקום שאפשר לבדוק ולברר יש לעשות כן (פסחים דף ד', נלמד מדין בית שחזקתו בדוק מחמץ בערב פסח ) ולא לסמוך על החזקה. אבל במקום שאי אפשר לברר הרי אנו סומכים על החזקה.

נוסף על כך יש לנו כלל בתלמוד ש"רובא עדיף מחזקה" זאת אומרת, שהכלל של הולכים אחר הרוב הוא עיקרון, שבדרך כלל,חזק יותר מדין ה"חזקה" וממילא גם עליו ניתן לסמוך ולדון על פיו וכפי שאמרנו בחזקה, אמנם גם שם, יש להצריך בירור של המציאות כאשר זה אפשרי (ר"ן תחילת מסכת כתובות).

לאור הכללים הנ"ל, נראה לומר שרוב האנשים שנושאים שם של גויים הם באמת גויים ולכן היה אפשר ללכת ולהתנהג על פי רוב זה . אמנם מצד שיש כאן שאלה האם המציאות שאתה מתאר היא מוגדרת באופן של "אי אפשר לברר" או לא, לכן
נראה לעניות דעתי להצריך סוג של בירור נוסף והוא לבקש לכתוב את ארץ המוצא וממילא נקבל כאן סוג של הוכחה יותר מבוררת שנקראת בפוסקים "תרי רובי" שתי מדרגות בירור של רוב, האחת- שרוב הנושאים שם של גוי הם באמת גויים והשניה- שרוב הגרים בארצות חו"ל אינם יהודים ועל זה אפשר לסמוך אף ללא "היתר עיסקא"

למסקנה- ניתן לסמוך על בירור השם וארץ המוצא.

שאלה אישית אחת נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il