ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

האם רופא שיניים יכול לטפל באביו? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


א שבט תשע"ו

האם רופא שיניים יכול לטפל באביו?


הרב שמואל אריאל

שאלה:
אני רופא שיניים בכיר, וכשאמא שלי נזקקה לטיפולי שיניים הפניתי אותה לרופא אחר בשביל הטיפולים שיש בהם חשש חבלה, וידעתי שהיא עקבית ותעשה כפי הוראות הרופא הנ"ל. אבל כעת אבא זקוק לטיפול, ואם אני אנהג כמו שנהגתי אצל אמא יש חשש מבוסס שהוא יזניח באמצע והדברים לא ייעשו כראוי, בעוד שאם אני אטפל בו אז בכל שלב יהיה מעקב וזה יגמר בס"ד בטוב.
האם זו סיבה מספיקה כדי להתיר?
תודה וכל טוב


תשובה:
שלום וברכה!

על פי הפסיקה האשכנזית, במצב כזה מותר לבן לטפל באביו.
על פי הפסיקה הספרדית, יש להימנע מכך, ויש למסור את הטיפול לרופא אחר. כדי לוודא שהטיפול נעשה כראוי, כדאי שהבן יציע לאביו שהוא יבצע מעקב במקביל לטיפול של הרופא, וכך יוכל לוודא שאביו שומר על ההוראות. (בכדי שלא לפגוע באב, אפשר למשל לומר לו שהבן מעוניין לעקוב בכדי לוודא שהרופא עושה את הטיפול כראוי, או בכדי לייעץ לרופא אילו פעולות נצרכות בהמשך, וכדומה.) אם הדבר הוא בלתי אפשרי, והבן רואה שהצלחת הטיפול תלויה בכך שדוקא הוא יבצע אותו, ניתן להתיר את הדבר גם על פי הפסיקה הספרדית.

הרחבה:
בעניין טיפול רפואי של בן לאביו, ישנה מחלוקת בין הראשונים: ישנה דעה הסוברת שהאיסור לבן להוציא דם לאביו הוא מוחלט, ולפיכך אסור לו לעשות לאביו טיפול רפואי שיש בו הוצאת דם גם אם אין רופא אחר שיטפל באב (מלבד במקרה של סכנת נפשות, כמובן). דעה אחרת סוברת שרק לכתחילה יש להימנע מטיפול כזה, אך כשאין רופא אחר הדבר מותר. פשטות השולחן ערוך היא שהוא פוסק להחמיר בכך [עיין בבית יוסף יורה דעה סימן רמ"א, שמביא את שתי הדעות, ובשולחן ערוך שם (סעיף ג') כותב את האיסור בלבד, ללא איזכור של היתר במקרה שאין רופא אחר]. לעומת זאת, הרמ"א (בשו"ע שם) פוסק כפי הדעה המקילה, שאם אין שם אדם אחר שיטפל, מותר לבן לטפל באביו גם באופן שמוציא דם.
בפוסקים האשכנזים יש שהרחיבו את ההיתר של הרמ"א גם למקרים שבהם יש בעיקרון אפשרות להתרפא על ידי אחר, אולם הטיפול על ידי הבן הוא יותר טוב (עיין ערוך השולחן, יורה דעה רמ"א, ו; מנחת יצחק חלק א', כ"ז, אות ד - עיין שם שמזכיר שיקול דומה לענייננו: "ואם לא יתירו לו על ידי בנו, בודאי יתרשל מלעשות הרפואה בזמנו הראוי ויזיק לו"). על פי זה, במקרה המדובר כאן מותר לבן לעשות את הטיפול.
בין הפוסקים הספרדים, רבים נקטו כפי פשטות השולחן ערוך, שאין לבצע את הטיפול על ידי הבן, גם אם זו שעת הדחק וצורך גדול (עיין בילקוט יוסף, הל' כיבוד אב ואם פרק ט"ז, סעיפים ג', ה', ובמקורותיו שם). אולם יש מן הפוסקים הספרדים שנקטו בעניין זה כרמ"א (עיין בן איש חי שנה שניה, שופטים, כ"ד, ובילקוט יוסף במקורות שם). גם המחמירים, הקלו במקום שאין שום אפשרות להשיג רופא אחר (עיין בילקוט יוסף שם, סעיף ג'). בענייננו, אם ברור לבן שללא טיפולו האב יזניח את ההוראות והטיפול לא יצליח, הרי בפועל המצב הוא שאין אפשרות לטיפול יעיל על ידי רופא אחר, ולפיכך ניתן להתיר.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il