ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

האמונה בביאת המשיח | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ג שבט תשע"ו

האמונה בביאת המשיח


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום כבוד הרב,
אני בת ארבע עשרה. לאחרונה התחלתי יותר להתכוון במילים של התפילה ולהבין מה הן אומרות. הכל הלך בסדר עד שהגעתי לסוף התפילה שהיה כתוב שם "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח..." ואז חשבתי אם אני באמת מאמינה שהמשיח יבוא, והגעתי למסקנה שאני חושבת שאני לא כל כך מאמינה ובטח לא באמונה שלמה... בינתיים אני אומרת "אני משתדלת להאמין..." והשאלה שלי היא:
1. האם מותר לשנות את הנוסח ככה? 2.איך אני יכולה להאמין יותר בהמשיח , שלאף אחד אין מושג מי זה ומתי הוא יבוא?
חוץ מזה, תסלח לי הרב, אבל אני חושבת שזאת סתם תחזית אופטימית למה ש"יכול לקרות בכל יום" אבל תכל’ס, זה לא קורה כבר אלפיים שנה.
למה שאני יאמין שיום אחד כל המתים יקומו לתחייה, ירד בניין מהשמיים וכל האויבים ימותו? עם כל הדמיון שאני יכולה לדמיין, אני לא רואה את זה קורה...
נ.ב אשמח אם תכתוב לי איפה כתוב בתנ"ך על כל הדברים שיקרו כשהמשיח יבוא ואם לא, אז מי המציא את כל זה?
אשמח לתשובה.

תשובה:
לשואלת, שלום וברכה!
1. מה שחשוב הוא האמונה עצמה, לא צורת ההבעה שלה, ואם את מרגישה שאת כרגע בתקופה של בירור מותר לך לשנות את הנוסח באופן זמני. מבחינה הלכתית אין חובה לומר את עיקרי האמונה, בוודאי לא בנוסח המסוים הכתוב בסידורים. זו לא ברכה שקבעו חז"ל.
2. "ביאת המשיח" היא פרט מסוים בתהליך הגאולה של עם ישראל. גאולת העם היא השיבה לארץ ישראל וחזרה לעצמאות מדינית, הקמת בית המקדש והשראת השכינה בעם ישראל, ובאמצעותו - השפעה חיובית על העולם כולו. בתוך זה יש פרט מסוים והוא מציאותו של מנהיג מצאצאי דוד המלך שיוביל את התהליך ויביא אותו לשלמותו, ומנהיג זה הוא המשיח.
3. גאולת עם ישראל כתובה כבר בתורה (דברים פרק ל): "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם - מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ. וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ. וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ. וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה', וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה, כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ".
4. ביאת המשיח רמוזה בתורה (במדבר כד, יז) וכתובה בתנ"ך במפורש במקומות רבים, למשל בספר ישעיהו (פרק יא): "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי, וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. [ישי, אביו של דוד המלך, נמשל כאן לגזע שממנו יוצא עץ וענפיו, ועל אחד מענפיו נאמר:] וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'... וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ... לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים... וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם. וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ".
ועוד בישעיהו (פרק ב): "הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה', אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים, וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (עוד על כך שלעתיד יהיה לעם ישראל מנהיג מזרע דוד המלך ראי בירמיהו פרק לג פסוקים יד-כו ויחזקאל פרק לז פסוק כה).
5. גם תחיית המתים כתובה בתנ"ך בכמה מקומות, אם כי בצורה פחות ברורה ומפורטת. למשל בספר דניאל (פרק יב, ב): "וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ, אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם". לא נאמר בתנ"ך מתי זה תהיה, האם בימות המשיח או בשלב מאוחר יותר.
6. לגבי מה שהזכרת על האמונה ב"בניין שירד מהשמיים", כוונתך כנראה לבית המקדש השלישי. גם אני לא מאמין שהוא ירד מהשמיים. ירידת המקדש מהשמיים לא כתובה בתנ"ך בכלל. אמנם רש"י כותב זאת בפירושו למסכת סוכה (דף מא עמוד א), על פי הבנתו בסוגיה שם. ברם, מפסוקי התנ"ך ורוב מאמרי חז"ל ורש"י עצמו לגבי בית המקדש מתברר שבית המקדש השלישי ייבנה בידי אדם, ראי למשל בספר יחזקאל (פרק מג פסוק י-יא), בהקדמתו לתיאור בית המקדש השלישי: "אַתָּה בֶן אָדָם, הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת... צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָיו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם, וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם". ופירש רש"י: "וישמרו - ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ".
יש הבדל מהותי בין תחיית המתים לבין בניין בית המקדש: תחיית המתים היא הבטחה אלוקית שאיננה מצווה עבורנו וכמובן אין לנו דרך לעשותה בעצמנו. לעומת זאת לגבי בניין בית המקדש יש הבטחה אלוקית שלעתיד הדבר יתאפשר לנו, אבל זוהי גם מצווה עלינו, וככל מצווה בתורה עלינו לעשותה בעצמנו ולא להמתין לירידתה מהשמיים (אציין שאני עובד ב'מכון המקדש' בירושלים, שמכין את כלי המקדש ועושה הכנות נוספות לבניין בית המקדש מתוך תפיסה שבית המקדש צריך להיבנות על ידי עם ישראל. אם את רוצה מקורות נוספים בעניין זה ניתן לפנות למכון המקדש).
7. ככלל, יש תפיסות שונות לגבי טבעם של ימות המשיח. על פי דעה מקובלת בדברי חז"ל, והכרעת הרמב"ם (הלכות מלכים פרקים יא-יב), בימות המשיח העולם יתנהל באופן טבעי כפי שאנחנו מכירים אותו היום, והצלחתו של המשיח תהיה בתהליכים טבעיים. אין לצפות לשום נס על-טבעי אלא אם כן הוא מפורש בתנ"ך, כמו תחיית המתים (לדעת הרמב"ם, הפסוק שציינתי קודם "וגר זאב עם כבש" איננו כפשוטו, שבעלי החיים הטורפים ישנו את טבעם, אלא זהו משל לשלום בין העמים).
8. ב"אני מאמין" שמודפס בסידורים מופיע המשפט: "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". ממשפט זה ניתן להבין שחייבים להאמין שהמשיח יבוא היום (למרות שגם אתמול אמרנו והוא לא בא), או לפחות להאמין שהוא יכול לבוא היום. כבר העירו גדולים וטובים: ברמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה א) לא כתוב שחייבים להאמין שהמשיח יכול לבוא בכל יום ובכל רגע. צריך להאמין באופן כללי שהוא יבוא, אבל גם אם נראה לך שלא הגיוני שהוא יבוא היום, או השבוע, או בשנה הקרובה - זו לא כפירה. עיקרי האמונה המודפסים בסידור נכתבו באופן כללי בהתאם לעיקרי האמונה שקבע הרמב"ם (בפירושו למשנה, הקדמה ל"פרק חלק"), אך לא הוא ניסח אותם כפי שהם מופיעים בסידור, ולא ברור מי בדיוק כתב אותם. אולי גם המילים "בכל יום" מתייחסות ל"אחכה לו", כלומר, בכל יום אני ממשיך להאמין שהוא יבוא מתי שהוא, לאו דווקא שהוא יבוא "בכל יום".
9. איך תוכלי להתחזק באמונה בביאת המשיח? אחרי שאת יודעת שהדברים כתובים בפירוש בתנ"ך, את צריכה לברר לעצמך עד כמה התנ"ך דייק בתחזיותיו. כל נבואות הגלות והחורבן של ישעיהו התקיימו למעלה ממאה שנה אחרי פטירתו; האם זה לא ברור שהוא שמע את נבואותיו מפי ה' ויודע מה שהוא אומר? ומה עם נבואותיו של משה רבינו שהתקיימו אלפי שנים אחרי מותו? (ויקרא כו, דברים כח, דברים לב פסוקים כה-ל הרומזת כנראה לשואה, ועוד). אסתפק בציטוט פסוק אחד: "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם" (ויקרא כו, מד). התורה מבטיחה כאן שעם ישראל יתקיים לנצח נצחים, למרות הגלות והפיזור לכל קצוי תבל. כל עם אחר במצב כזה היה נשכח מן העולם מזמן, ורק עם ישראל החזיק מעמד אלפי שנות גלות. צריך הוכחה גדולה יותר ליכולת החיזוי של התנ"ך?
הפסוק הנ"ל בדניאל על תחיית המתים, בא אחרי פרק שלם (פרק יא) של תחזיות מפורטות על מלחמות בין מלכי יוון (כדאי ללמוד את הפרק עם פירוש המלבי"ם או "דעת מקרא", שהשוו את הנבואות אחת לאחת עם הידוע מספרי ההיסטוריה על מלחמות היוונים). דניאל חי בימי גלות בבל, וחלק מהאירועים שהוא מספר עליהם קרו מאתיים שנה אחרי פטירתו. אם את זה הוא יודע, למה לא נאמין לדבריו על תחיית המתים?!
10. והעיקר - עלייך להתבונן על ההתקדמות בגאולה שלנו: איך המדינה מתחזקת, העליה גוברת, הילודה ותוחלת החיים מתרבה (תוחלת החיים - מהגבוהות בעולם, והילודה בישראל - הגבוהה ביותר בין המדינות המפותחות!). בכל מקום שאת נמצאת, שאלי את עצמך: מה היה פה לפני מאה וחמישים שנה? (התשובה בדרך כלל: שממה). איפה היהודי הזה (או סבא שלו) היו לפני מאה שנה? (התשובה בדרך כלל: בגלות). כעת נפתח את ספר יחזקאל, למשל (פרק לו): "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם... וְהִרְבֵּיתִי אֶת פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה... וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבוֹת. וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה [=השוממה] תֵּעָבֵד, תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר. וְאָמְרוּ: הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן, וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת וְהַנְשַׁמּוֹת וְהַנֶּהֱרָסוֹת בְּצוּרוֹת יָשָׁבוּ. וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי ה' בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה, אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי. כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה': עוֹד זֹאת אִדָּרֵשׁ לְבֵית יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם, אַרְבֶּה אֹתָם כַּצֹּאן אָדָם. כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלִַם בְּמוֹעֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'". כל זה התרחש "אחד לאחד", וכדאי מאוד לפתוח את ספרי ההיסטוריה הקרובה ולדעת כמה ניסים גדולים קרו במאה השנים האחרונות כדי שזה יתאפשר. הצרות שיש לנו היום, פיגועים וכדומה, הם טיפה בים של חסד ה'. ברור שהנבואות של התנ"ך מתקיימות לעינינו, ולכן בכל יום אפשר לצפות לעוד התפתחות חשובה בגאולה.
אילו היית חיה לפני מאתיים שנה, השאלה שלך הייתה נראית מציאותית ואילו האמונה בביאת המשיח הייתה זקוקה לחוסן פנימי מיוחד. אבל היום, אחרי שרוב נבואות הגאולה התגשמו באופן פלאי ביותר, זה הזמן לפקפק באמיתות מה שחסר?!


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il