ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בת מצוה וברוך שפטרני | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט אדר א' תשע"ו

בת מצוה וברוך שפטרני


הרב חיים שרייבר

שאלה:
בס"ד

לכבוד הרב שלו´ וברכה.
שאלתי היא לא שאלה הלכתית אלא יותר ´אמונית´.
בנוהג שבעולם בטקס בר המצוה בין הקריאה בתורה לזריקת הסוכריות על ראש החתן נהוג שאבי הבן מברך: "ברוך שפטרני מענשו שלזה".
שאלתי היא מדוע כאשר בת- ילדה נעשית בת מצוה בהגיעה לגיל יב´ שנים אין אביה מברך ברוך שפטרני מענשו של זו?
האם האב נענש על חטאי הבן ולא על חטאי הבת? אם כן- מדוע?
אם לא- מדוע לא יברך אבי הבת ברוך שפטרני מענשה של זו כאשר היא מגיעה לגיל יב´?
(אם הרב יוכל בבקשה להוסיף מקורות- אשמח)
תודה רבה
וערב טוב

תשובה:
שלום
המקור לברכת "ברוך שפטרני" מובא בדברי המדרש (בראשית רבה פרשה ס"ג אות י') ונפסקה בדברי הרמ"א (שו"ע סי' רכ"ה סע' ב'). הרמ"א מסיים: "וטוב לברך בלא שם ומלכות". המשנה ברורה (ס"ק ח') הביא דעות שונות בזה. (דעת המהרי"ל והגר"א שיש לברך בשם ומלכות).
המג"א (סי' רכ"ה ס"ק ה') כתב שני ביאורים ללשון הברכה "שפטרני מעונשו של זה":
א. כעין ברכת הודאה עד עכשיו האב נענש כאשר הבן חטא בגלל שלא חינך את הבן להתנהג כראוי, אבל מיום שנעשה בן י"ג שנים "מחוייב הוא להתחזק בעצמו למצוות השי"ת" (לשון המשנה ברורה, ס"ק ז'), ושוב לא יענש האב אם הבן יחטא, ועל כך מברך האב "שפטרני מעונשו של זה".
ב. (בשם הלבוש) עד עתה הבן נענש בעוון האב [ומקור הדברים בילקוט שמעוני (רות רמז תר"ז) "עד י"ג שנה הבן לוקה בעוון האב"] הבנים הקטנים מתים בעוון אביהם. לפי פירוש זה האב מברך על כך שנפטר מן העונש שהיה אמור להגיע אליו על שגרם מיתה לבניו (כף החיים סי' רכ"ה ס"ק י"ג).
הפרי מגדים (על דברי המג"א, אשל אברהם ס"ק ה') ציין כי השאלה האם אומרים ברכת ברוך שפטרני על בת בהגיעה לגיל י"ב תלויה בשני הטעמים שהביא המג"א בביאור ברכת ברוך שפטרני:
לפי הטעם הראשון שעד עכשיו נענש האב כשחטא הבן בגלל שלא חנכו, מובן מדוע אין מברכים על בת, מכיון שאין חיוב לחנך בת כמו שכתב המג"א בסימן שמ"א שחיוב חינוך הוא רק לבן. {עיין שם בדברי המחצית השקל (סי' שמ"ג ס"ק א' בדברי המג"א) שהוכיח שיש חובת חינוך אף על הבת.}
לפי הטעם השני שכתב הלבוש, שהברכה היא על כך שעד עתה נענש הבן בעוון האב, יוצא שצריך לברך גם בבת, מפני שגם הבת נענשת בעוון האב.
(עיין עוד בכף החיים סי' רכ"ה ס"ק ט"ו - אין לברך על בת לפי שני הטעמים).
הרד"ל [רבי דוד לוריא, מתלמידי הגר"א] בהגהותיו על דברי המדרש הנ"ל כתב שאין לברך ברכת ברוך שפטרני בבת, מטעם אחר. לפי דבריו משמעות לשון המדרש היא שעיקר הברכה "ברוך שפטרני" נתקנה על כך "שצריך האב להטפל בבנו עד י"ג שנה", והיינו שהכוונה היא על חיוב האב ללמוד עם בנו תורה, ואם כן לפי זה אין חיוב לברך ברוך שפטרני בבת, כי אין מצות לימוד תורה לבת.
בשו"ת יביע אומר (או"ח ח"ו סי' כ"ט) הביא את דברי הפמ"ג שתלה את דין ברכת ברוך שפטרני בבת בשתי הטעמים של המג"א, וכתב שלפי דברי הראשונים הסוברים שיש חיוב לחנך את הבת [שלא כמו שהביא הפמ"ג בשם המג"א בסימן שמא] נמצא שגם לפי טעמו של המג"א שברכת ברוך שפטרני היא על שנפטר מכך שעד עכשיו היה נענש האב כשחטא הבן בגלל שלא חנכו, יש לברך ברכה זו גם בבת, מכיון שגם בבת יש דין חינוך, כדעת הראשונים הנ"ל. ואם כן נמצא מעתה שלפי שני הטעמים בברכת ברוך שפטרני צריך לברך על בת כשמגיעה לבת מצוה. ולכן מסיק להלכה, כיון "שהעיקר לברך ברכה זו בלי שם ומלכות, א"כ אין כל חשש לאומרה גם לגבי בת שהגיעה למצות".
בשו"ת אגרות משה (ח"ה סימן י"ד) כתב "הנה בעצם אין מקום ואין טעם לחלק בחיוב ברכות ההודאה בין איש לאשה (שו"ע או"ח סי' רי"ט במג"א ס"ק א) וכיון שאיש מחוייב לברך, וודאי שגם אשה מחוייבת לברך. אך איכא דברים שהחמירו חכמים באופן העשיה, שיברך החייב לברך דווקא בעשרה וביום הקריאה ובשעה שקראוהו לתורה, ורק אם אי אפשר לו שיקראוהו לתורה, מברך על הבימה תיכף אחר הקריאה בתורה, והא אף שלא שייך זה לברכת התורה, כמנהג בברכת הגומל. וכן בברכת ברוך שפטרני מענשו של זה, שמברך אבי הבן כשקורין אותו בפעם הראשון שנעשה בר מצוה, שזה לא שייך באשה בזמנינו שאין קורין אשה לתורה". ביאור דבריו, ברכת ברוך שפטרני היא ברכת הודאה ושבח להשי"ת הדומה במהותה לברכת הגומל שהיא שבח לה', ואף חלק מן הפוסקים (שו"ת דברי מלכיאל ח"א סי' ד') השוו את הלכותיהם שצריך לברכם בעשרה בקריאת התורה, ויכול לאומרה עד שלשים יום. ולפי זה מובן מדוע אין לומר בבת ברכת ברוך שפטרני, שהרי מכיון שאין קורין לאשה לתורה אין ענין ברכת ברוך שפטרני שייך בה, כשם שברכת הגומל נשים אינן אומרות מטעם זה.
לסיכום – ליקטנו מספר מקורות הנוגעים לדיון האם יש לברך ברכת "ברוך שפטרני "כשבת הנעשה בת מצוה. כיון שמדובר בברכה ללא שם ומלכות הרוצה לברך יש לו על מה שיסמוך.
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il