ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גידול ארנבות ובעלי חיים אחרים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"א אדר א' תשע"ו

גידול ארנבות ובעלי חיים אחרים


הרב שמואל אריאל

שאלה:
שלום.
לאחרונה התחלתי לעבוד בתור מורה.
מדובר במסגרת העשרה לילדים בבתי הספר שבה מלמדים אותם מקצועות נוספים להעשרה.
הוצעה לי עבודה בתור מורה לחוג בעלי חיים.
הדבר כרוך בהחזקת בעלי חיים בבית (כל שבועיים מתחלפת החיה) על מנת להביאה לשיעורים.
מדובר בהרבה סוגי בעלי חיים, לדוגמא: נחש, ארנבות, לטאה, חרקים, אוגרים וכדומה.
האם הדבר מותר?
יצא לי לקרוא פסק של הרב עובדיה בנושא (עיין כאן: http://halachayomit.co.il/he/QuestionDetails.aspx?ID=222), שבו כתב שאסור לגדל ארנבות בבית לשם הנאה, כיוון שרוב העולם מגדלים לשם אכילה.
ולכן אפרט יותר:
א. האם מותר לי להחזיק בעלי חיים בביתי במקרה שלי או שאסור? והאם מדובר בצער בעלי חיים?
ב. האם מותר להחזיק נחש בבית? האם הוא נחשב מסוכן? האם יש חיות שאסור להחזיק בבית מסיבת סכנה?
ג. האם לפי פסק הרב עובדיה זצ"ל מותר לי במקרה שלי להחזיק ארנבות ושאר בעלי חיים טמאים בביתי, או שאסור? האם החזקתם בביתי נחשבת להנאה?
ד. האם יש דבר/הלכה/פרט נוסף שאני צריך לדעת?
ה. להסכים לתפקיד או לסרב? (אני מאוד אוהב את התחום.)

תשובה:
שלום וברכה!

לגבי שאלות א', ג':
הפסיקה שהבאת בשם הגר"ע יוסף זצ"ל, נוגעת דוקא לארנבות. את שאר בעלי החיים שהזכרת, מותר בוודאי לגדל.
לדעת הגר"ע יוסף אסור לגדל ארנבות לא רק לשם הנאה, אלא גם לצורך לימוד וכדומה.
אולם פסיקה זו אינה מוסכמת, ולפי דעות אחרות מותר לגדל ארנבות כחיית מחמד או לצורך לימוד.
במציאות שתיארת יש צדדים נוספים להקל, ולפיכך נראה שבמקרה זה הדבר מותר גם לדעת הגר"ע יוסף.
(הרחבה לגבי עניין זה של גידול ארנבות, עיין להלן.)

לגבי צער בעלי חיים - אם מחזיקים את בעלי החיים באופן סביר וללא גרימת סבל מיותר, הדבר מותר.

לשאלה ב', לגבי נחש ושאר חיות מסוכנות - אין איסור להחזיק בבית חיות מסוכנות, אולם חובה לשמור אותן באופן בטוח כך שלא יהיה כל חשש לסכנה (עיין שולחן ערוך חושן משפט ת"ט, ג).

לשאלה ד', עניינים נוספים שצריך לשים לב אליהם:
ראשית, כמובן יש לשים לב לדיני הטיפול בבעלי חיים בשבת. לא נפרט כאן את כל ההלכות, אולם נזכיר שבעל חיים שאינו מבויית שנמלט מן הכלוב אסור לצוד אותו בשבת (שולחן ערוך או"ח שט"ז, יב), ולפיכך יש להקפיד על כך שהכלוב יהיה סגור כך שלא תיווצר בעיה. לגבי טילטול של חיות מחמד, ישנה מחלוקת בין הפוסקים, האם הן נחשבות כ"מוקצה" או לא. במציאות שלנו, שגידול חיות מחמד הוא דבר נפוץ, נראה שיש יותר מקום להקל בכך (עיין שולחן שלמה סימן ש"ח, אות ע"ד, ב; ע"ד, ד).
כמו כן, מי שמחזיק בעלי חיים בביתו צריך לזכור להאכיל אותם בזמן, עוד לפני שיאכל בעצמו את ארוחתו (עיין רמב"ם הל' עבדים ט', ח; משנה ברורה קס"ז, מ).

הרחבה בעניין גידול ארנבות:

המקור לפסק שהבאת בשם הגר"ע יוסף זצ"ל, הוא הדין שאסור לעסוק במסחר של דברים האסורים באכילה, גם אם האדם מוכר את הדברים הללו רק לגויים ולא ליהודים (שו"ע יו"ד קי"ז). לכל הדעות, איסור זה אינו חל על גידול של בהמות טמאות המיועדות בדרך כלל לעבודה ורכיבה, כגון סוסים, חמורים וגמלים. אבל נחלקו הראשונים לגבי בעלי חיים שמשמשים לרוב למאכל:
מדברי התוספות (בבא קמא פ"ב ב, ד"ה "לא יגדל") עולה שגם בעל חיים שהגויים נוהגים לאוכלו, מותר להחזיקו ולסחור בו, אם האדם אינו מתכוון למכור אותו לצורך מאכל אלא משתמש בו לשימוש אחר. לפי שיטה זו, ודאי שמותר לגדל ארנבות כחיית מחמד.
לעומת זאת, הרשב"א (שו"ת הרשב"א, ג', רכג) סובר שאין הולכים לפי כוונתו של האדם אלא לפי הנורמה הכללית. ולפיכך, אם רוב שימושו של בעל החיים הוא לאכילה, אסור לגדלו, גם אם כוונת המגדל היא לצרכים אחרים. פסיקתו של הגר"ע יוסף מבוססת על שיטה זו, שכן המציאות היא שרוב גידול הארנבות בעולם נעשה לצורכי מאכל, ומשום כך סובר הגר"ע שאין לגדל אותן אפילו כחיית מחמד.

אולם פסיקה זו אינה פשוטה, משתי סיבות:
ראשית, בשולחן ערוך אין הכרעה ברורה במחלוקת זו של התוספות והרשב"א (עיין שו"ע יו"ד קי"ז, א), וגם בין האחרונים יש מחלוקת בעניין זה (עיין למשל בלבוש יו"ד קי"ז, שפוסק כרשב"א, ולעומתו בש"ך שם ס"ק א', ב', שסובר כתוספות).
אך מעבר לכך, יש מקום גדול לומר שבמציאות שלנו מותר לגדל ארנבות גם לדעת הרשב"א, שכן כיום בארץ ישראל רוב הארנבות אינן עומדות לאכילה אלא משמשות כחיות מחמד. הגר"ע יוסף זצ"ל מגדיר את הארנבת כ"חיית מאכל" על פי רוב השימוש בכלל העולם, אולם הגדרה זו אינה פשוטה כלל, ויש מקום גדול לומר שהדבר נקבע לפי כל מקום ומקום, וכאן בארץ ישראל הארנבת היא חיית מחמד ולא חיית מאכל (עיין שו"ת עטרת פז ח"א כרך ב', יו"ד סימן ה').
על פי חילוק זה עולה, שדברי הפוסקים מן הדורות הקודמים שאסרו את גידול הארנבות, כפי שהוזכר בפסק שציינת (החסד לאברהם והזבחי צדק), אין מהם בהכרח ראיה לאסור גם בזמננו. פוסקים אלה אכן אסרו לגדל ארנבות כחיית מחמד, אולם הם חיו בין הגויים, ולפיכך מסתבר שבמקומותיהם רוב הארנבות שימשו למאכל. במציאות שלנו, שב"ה כאן בארץ הארנבות משמשות בעיקר כחיית מחמד, ייתכן שגם הם יסכימו שמותר לגדל אותן.

במקרה הספציפי שלך ישנם שיקולים נוספים, שמחמתם נראה שיש להקל גם על פי דעת הגר"ע יוסף:

א. בעניין זה של איסור סחורה בבעלי חיים טמאים, מופיע שאם עיסוקו של האדם אינו מיוחד דוקא לבעלי חיים האסורים בגידול, אלא עיקר עיסוקו הוא בדברים המותרים ובתוכם מזדמנים לו גם בעלי חיים שאסור לגדלם, מותר לו להחזיק בהם. יש מקום להחיל היתר זה גם במקרה שלך, כיוון שהסיכום עם בית הספר אינו דוקא לגדל ארנבות, אלא סיכום כללי לגדל מינים שונים של בעלי חיים, ובתוכם יהיו גם ארנבות לזמן קצר. (הפוסקים דנו לגבי גבולותיו של היתר זה; מקרה שניתן להקביל אותו למקרה הנידון, עיין בט"ז יו"ד קי"ז, ד, ערוך השולחן שם כו.)
ב. אם המדובר הוא שבעלי החיים אינם שייכים לך אלא לבית הספר, יש בכך צד נוסף להקל, שכן לדעת חלק מן הפוסקים האיסור הוא רק בבעלות על דברים טמאים, ומותר להחזיק אותם כאשר אין הם בבעלותך, או אפילו לרכוש אותם עבור אחרים (עיין ערוך השולחן שם כח). כמובן, אם היה מדובר בדבר איסור גמור, היה אסור לך לסייע בכך לבית הספר, גם אם האיסור אינו חל עליך אלא עליהם. אולם כאן יש לבית הספר על מי לסמוך, כפי שהובא לעיל, ולפיכך גם אם אתה נוהג ללכת על פי פסקי הגר"ע יוסף זצ"ל, מותר לך להחזיק בארנבות של בית הספר ואף לרכוש ארנבות עבור בית הספר.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il