שאל את הרב

  • הלכה
  • שאלות כלליות

בכי בשמונה עשרה

undefined

הרב חגי לרר

ד סיון תשע"ז
שאלה
שלום רציתי לשאול לגבי תפילת עמידה הרבה פעמים שאני מנסה להתעמק במילים ולכוון בברכות, אני מתחילה לדמוע האם זה בסדר או שלא?
תשובה
שלום רב, הדמעה והבכי הם מבטאים עומק וכוונה פנימית. רגש עמוק שפורץ החוצה. הגמרא במסכת ברכות אומרת שמיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה , אך שערי דמעה לא ננעלו, שנאמר בתהילים "שמעה תפילתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש" הסברים רבים יש למימרא זו, אך הפשט הוא שכיוון שדרך מקום המקדש, מקום השכינה עולות התפילות, וכשאין בית מקדש כיצד נוכל להביא את תפילתינו ובקשתינו אל הקב"ה? דרך הדמעות, כלומר הכוונה ועומק התפילה הן מרוממת את התפילות עד לפני כסא הכבוד. הגמרא במסכת תענית מספרת על ימי בצורת בימי ר' אליעזר, כל התפילות לא עזרו, עד שקרא ר' אליעזר לציבור, הכינו את קברותיכם. כל הציבור עמד ובכה ומיד נתקדרו השמים וירד גשם. ברגע שהיה בכי, ברגע שהיתה תפילה אמיתית וכנה הבאה לידי ביטוי עמוק גם בדמעות, ממילא נתקבלו התפילות. אשריך שאת מתכוונת ומתפללת מעומק הלב. זו התפילה הראויה. תפילה שאינה משאוי ואינה נעשית כהרגל אלא תפילה ממעמקי ההכנעה והכוונה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il