שאל את הרב

  • הלכה
  • תפילת העמידה

עצה נגד טעויות

undefined

הרב אליעזר מלמד

כ"ו תשרי תשע"ח
שאלה
אני יודע שאם טעיתי ובחורף לא הזכרתי בקשת גשמים בברכת מחייה המתים אני לא חוזר , אך אם בקיץ אמרתי 'משיב הרוח ומוריד הגשם', וכן אם בברכת 'ברך עלינו' התבלבלתי וטעיתי בין החורף והקיץ - צריך לחזור, ובשלושים הימים הראשונים גם אם אני לא זוכר האם אמרתי נכון, צריך לחזור. האם ניתן לחזור תשעים פעמים על 'ותן טל ומטר לברכה', 'ותן ברכה' ו'מוריד הטל' - וככה גם אם לא בטוחים שאמרנו נכון לא צריך לחזור? אם כן, מה בדיוק צריך לומר?
תשובה
מי שהסתפק אם אמר כראוי, כל זמן שלא עברו שלושים יום מאז החלפת הנוסח, בתחילת הקיץ או החורף, מן הסתם טעה, שכן שגרת לשונו עדיין מורגלת לנוסח הקודם. ואם זו אחת משלוש הטעויות שמחייבות חזרה, עליו לחזור להתפלל כראוי. אבל אם כבר עברו שלושים יום, לשונו כבר התרגלה לחילוף הנוסח, ומן הסתם אמר כראוי, ואינו צריך לחזור ולהתפלל. כדי להינצל מהספק הזה, שבעטיו פעמים רבות צריכים לחזור ולהתפלל, טוב שכל אדם ירגיל את עצמו ביום ההחלפה לנוסח החדש, ויחזור עליו תשעים פעם כדי שיהיה שגור על לשונו ולא יטעה. וגם אם יתעורר לו ספק אם אמר כראוי, כיוון שכבר הרגיל את לשונו תשעים פעם לומר כהלכה, מן הסתם התפלל כראוי ואינו צריך לחזור (שו"ע קיד, ח-ט). לפיכך, כשיגיע לליל שביעי בחשון, למנהג הספרדים שכל נוסח ברכת השאלה משתנה, ירגיל את עצמו לפתוח את הברכה כראוי, ויאמר תשעים פעם: "רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו". ולמנהג אשכנזים יאמר: "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה". וכשיגיע לתפילת מוסף של ראשון של פסח, יאמר תשעים פעם: "מחייה מתים אתה רב להושיע מוריד הטל". ובמוצאי החג, לפני תפילת ערבית של חול המועד, למנהג ספרדים יאמר: "רופא חולי עמו ישראל, ברכנו"; ולמנהג אשכנזים יאמר: "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן ברכה" (מ"ב קיד, מ; כה"ח ס) דיני טעות בהזכרת גשמים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il