שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • גוי של שבת

הדלקת מזגן בשבת על ידי גוי

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

כ"א אייר תשע"ט
שאלה
האם מותר לבקש מגוי להדליק את המזגן בשבת, כאשר בחוץ יש שרב כבד שמכביד על התפקוד של כל בני הבית?
תשובה
שלום רב. לכתחילה יש להיערך לפני שבת ולכוון את השעון שבת שידליק את המזגן. במידה וכבר נקלעתם למצב כזה יש פוסקים שמתירים לומר לגוי להפעיל את המזגן, ויש שחולקים בזה. למעשה אם החום כבד ומקשה מאד על התפקוד של אחד מבני הבית, ניתן להקל לומר לגוי שידליק את המזגן, ועדיף לומר לגוי שידליק בשינוי או לומר לגוי שיאמר לגוי אחר שידליק את המזגן אם הדבר אפשרי (וראה בהרחבה). הרחבה ומקורות: נקדים את המבואר בשו"ע (ש"ז, ה') שאמירה לגוי לעשות דבר שאסור מדברי חכמים מותרת בג' אופנים: לצורך מצוה, לצורך מקצת חולי, עבור צורך גדול. אולם אמירה לגוי לבצע פעולות אסורות בשבת ללא הצורך הנ"ל, אסורה, ואף לרמוז לכך אסור. ורק רמיזה בדרך סיפור דברים ולא בלשון ציווי מותר לומר לגוי עבור הדברים הנ"ל. כמו כן מותר לרמוז לגוי במשך השבוע למה לא עשית לי פעולה פלונית (האסורה בשבת) בשבת שעברה, אע"פ שהוא יבין מתוך דבריו לעשות כן בשבת הבאה (שו"ע שם). במידה ואין היתר לאמירה לגוי בצורה מפורשת, אסור להנות ממלאכת הגוי שנעשתה בשבת, כיון שאיסור "אמירה לגוי" כולל גם איסור הנאה ממלאכתו. ולכן התועלת היתר האמירה לגוי בשבת בדרך רמז, תועיל רק להנאה עקיפה ממלאכתו, כגון למנוע הפסד גדול (עיין לדוג' שו"ע ש"ז, י"ט), או במקרה שביקשו ממנו בדרך רמז להדליק אור כגון "חשוך כאן", והיה כבר אור קלוש בבית, אז ניתן להנות מהאור שהגוי הדליק כל עוד היה ניתן לעשות פעולות גם באור החלש (ראה שו"ע רע"ו, ד'). כאמור לעיל השו"ע סתם כרמב"ם וסיעתו שכל היתר אמירה לגוי הוא רק באיסור דרבנן, וכן פסק הרמ"א (רע"ו, ב'), ומכל מקום הוסיף הרמ"א, שבמקום צורך גדול ניתן להקל כשיטת העיטור, שמותר לומר לגוי אפילו מלאכה האסורה מהתורה. ועפ"ז היקל בחזו"ע (ח"ג עמ' תל"ב) לומר לגוי להדליק תאורה שכבתה בסעודת חתן. וכן הקלו בתאורה שכבתה בליל שבת בביכנ"ס כיון שהוא צורך מצוה של רבים (ראה הליכו"ע ח"ג י"א, וילקו"י ש"ז סע' נ"ד). המ"ב (ש"ז סקי"ט) כתב שיש לפסוק כדעת הרמב"ם, ועם זאת כתב המ"ב (רע"ו סקכ"ה) שבמקום מצוה דרבים כגון לתקן את העירוב, ניתן לסמוך על בעל העיטור. ועוד כתב (סקכ"ד) שבהפסד גדול ניתן להתיר אמירה דאמירה לגוי אף באיסור תורה, וכן כתב בחזו"ע (שבת ח"ג עמ' תנ"ד) שבמקום צורך הרבה יש להקל בזה. השו"ע (רע"ו, ה') כתב: "בארצות קרות מותר לאינו יהודי לעשות מדורה בשביל הקטנים ומתרין הגדולים להתחמם בו. ואפ' בשביל הגדולים מותר אם הקר גדול שהכל חולים אצל הקר, ולא כאותם שנוהגים התר אע"פ שאין הקר גדול ביום ההוא". וכתב המ"ב (סקל"ח) שהוא הדין שמותר לומר לו להסיק תנור בית החורף. עפ"ז כתבו השש"כ (כ"ג, כ"ד) והילקו"י (ש"ז צ"ה) שבמקום שקר ומצטערים מחמת הקור, מותר לומר לגוי להדליק את ההסקה, כיון שלגבי צינה על אדם נחשב חולה. ואם ישנם ילדים קטנים בית, מותר לומר לגוי להדליק את ההסקה גם כשהקור אינו גדול כל כך. ולגבי אמירה לגוי להדליק מזגן, נחלקו בכך מפוסקי זמננו. השש"כ (י"ג, ל"ג) כתב ע"פ שו"ת מנח"י (ח"ג, כ"ג כ"ד): "בימות הקיף החמים מותר לומר לגוי להפעיל את המאוורר החשמלי או את מזגן האוויר". המנח"י למד את דברים ע"פ התוס' (ב"ב קמד:) בשם הירושלמי, שיותר יש להתפלל להנצל מחום מאשר קור. וכתב (שם סק"ד) שכיון שהדלקת זרם חשמל הוא מדרבנן ואפילו כשיש ניצונות, לכן האמירה לגוי היא שבות דשבות, ונפסק בשו"ע (ש"ז, ה') ששבות דשבות במקום צער מותר. וכן פסק הילקו"י (ש"ז, צ"ו), וכל שכן שיש להקל לצורך חולים או קטנים, ובמקרה כזה מותר גם לבריאים להנות מהקירור של המזגן, ואף אם אין חום כבד כל כל יש להתיר כשיש תינוקות קטנים (ילקו"י שם). אולם בשו"ת אור לציון (ח"ב כ"ה תשובה ה' בהערה) כתב לאסור, וכוונת הירושלמי שיתר יש להתפלל להנצל מחום, כיון שמחום יש יותר סבל, אך חולי יש רק מקור ולא מחום. וכן פסקו לאסור האגרו"מ (יו"ד ח"ג מ"ז ב'), והגרי"ש אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות ח"א ל"ב). ויש לציין שדעת החזון איש (או"ח סי' נ' סק"ט) ועוד פוסקים סוברים שיש איסור דאורייתא בהולדת זרם חשמל משום בונה וכו'. ואם כן לשיטתם כל שכן שאין מקום להתיר אמירה לגוי להדליק מזגן. יש להוסיף שאף לסוברים שיש בהולדת זרם חשמלי איסור דאורייתא, מכל מקום במידה והחום בלתי נסבל ויש בבית חולים או ילדים או מבוגרים שהדבר מפריע להם לתפקוד הכללי ומקשה עליהם מאד, ניתן לצרף את דעת העיטור הנ"ל שהובא ברמ"א שמתיר אמירה לגוי אפילו באיסור דאורייתא. כמו כן ניתן לומר שאף לאוסרים אמירה לגוי לצורך קירור הבית, מכל מקום כשיש צורך גדול בדבר כגון תינוקות וזקנים שהדבר קשה להם, נראה שאמירה לגוי שיאמר לגוי (כאמור לעיל) או אמירה לגוי שידליק בשינוי (כן כתב בשש"כ ל' הערה מ"ו, ובחזו"ע ח"ג עמ' תנ"ז, שמותר לומר לגוי לעשות מלאכה מדאורייתא בשינוי לצורך מצוה) תועיל אף לשיטתם. בברכה רבה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il