שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גיור וגרים

האם להימנע מלהתחתן עם גיורת?

undefined

הרב שמואל אריאל

י"ד אייר תשפ"א
שאלה
אני עומד לצאת לפגישה שניה, והתברר לי נתון שמעמיד את הבחורה בספק גויות. כיון שהיא יראת שמים, אני בטוח שאם אספר לה על הנתון היא תתגייר מיד. השאלה היא, האם יש מצוה או עניין לא לשאת גיורת? בפרט כאשר אני גרוש ובדרך לגיל 30.
תשובה
שלום וברכה! אם הבחורה היא יראת שמים, אפשר בהחלט להתחתן איתה ואין מניעה בכך. הרחבה ומקורות: בגמרא (ברכות ח' ב, פסחים קי"ב ב) מופיעה הדרכה של חכמים שאמרו לבניהם: "אל תשבו על מטת ארמית". בביאור עניין זה נאמרו בגמרא כמה פירושים, ואחד מהם הוא שלא לשאת גיורת. ראשית, יש לשים לב שאין כאן הלכה ופסיקה שנועדה לכלל הציבור, אלא עצה שאמרו חכמים מסויימים לבניהם. בנוסף, כאמור, בגמרא מופיעים כמה פירושים לגבי הדרכה זו, ולפי הפירושים האחרים יוצא שאין כאן כלל התייחסות לנישואים עם גיורת. ואכן דברים אלה לא נפסקו להלכה, ואין הלכה השוללת נישואין עם גיורת. אף על פי כן, המפרשים ביקשו לברר את האמירה הזו מצד עצמה. המפרשים הקשו על כך מכמה מקורות שבהם רואים שגדולי ישראל נשאו גיורות (כגון בועז שנשא את רות, ועוד), וכן מדברי הגמרא בהוריות (י"ג א), שם נאמר לכאורה להפך, שאנשים מעוניינים לשאת גיורת ואין בכך בעיה. מתוך כך, יש שכתבו שהבעיה היא רק במצבים מסוימים, כגון בגיורת שחיה חיי פריצות בזמן שהיתה גויה (עיין הגהות יעבץ בברכות שם). יש שהסבירו שהבעיה היא דוקא במצב שהגיורת עדיין מרגישה הזדהות חזקה עם העם שממנו באה, וכך עלול להיפגע שלום הבית, במקרים שבהם הבעל יאמר ביקורת על התנהגותם של הגויים בכלל או של בני העם הזה (עיין שו"ת מאמר מרדכי ג', או"ח ג). מקרה דומה לשאלתך מופיע בספר חשוקי חמד של הרב זילברשטיין שליט"א (בפסחים שם), לגבי בחורה שיש ספק ביהדותה. בהקשר זה הוא כותב שאין חשש לשאת אותה לאחר שתעבור גיור לחומרא, משום שאין חשש שהיא תרגיש הזדהות עם הנכרים – אדרבה, במצב כזה היא מעדיפה לראות את עצמה כיהודיה מלידה ואינה רוצה להיות מזוהה כשייכת לעם אחר. ובאופן כללי כתבו כמה מפרשים, שהדבר תלוי בכל מקרה לגופו, ואם רואים שהגיורת היא יראת שמים וקשורה לעם ישראל אין שום מניעה להתחתן איתה (עיין למשל הגהות יעבץ בהוריות שם; הערות הגרי"ש אלישיב זצ"ל בפסחים שם). במציאות של זמננו, נראה להוסיף נקודה נוספת בעניין זה. נראה שהטעם הפשוט לחשש של אותם חכמים מפני נישואין עם גיורת, הוא משום שעל אף הגיור היא עלולה להישאר קשורה לתרבות ולדת שממנה הגיעה, והדבר ישפיע לרעה על המצב הרוחני של הבית ועל חינוך הילדים. בדומה לכך מצאנו אזהרה מפני נישואין עם אשה שאביה הוא עם הארץ, משום שהיא עלולה לחנך את הילדים בדרך שלמדה בבית אביה, דרך של זילזול בלימוד התורה וחוסר הקפדה בקיום המצוות (פסחים מ"ט א). והנה, לגבי עניין זה של חשש מלהתחתן עם בת של עם הארץ, מופיע בפוסקים (ט"ז אבן העזר ב', ג), שאם היא חכמה ומכירה בערך לימוד התורה אין בעיה לשאת אותה. ובדורותינו, מפורסם בשם החזון איש, שאשה שלמדה במוסדות תורניים אין שום בעיה להתחתן איתה, גם אם אביה אינו תלמיד חכם. בעבר, כאשר נשים לא למדו כמעט בעצמן, הרי החינוך של האשה הושפע בעיקר ממה שספגה במשפחתה, ואם המשפחה היתה ברמה תורנית ירודה היה חשש שגם האשה תתנהל באופן כזה. בעוד שבימינו, כאשר נשים לומדות ומתפתחות מבחינה רוחנית מצד עצמן, הרי המשקל של משפחת האשה הוא הרבה פחות משמעותי, והדבר המכריע הוא אישיותה של האשה עצמה. בדומה לכך בענייננו – כאשר נשים לומדות ומעמיקות בתורה וביראת שמים מצד עצמן, הרי המוצא שממנו הגיעה האשה הוא הרבה פחות משמעותי, ואם האשה היא יראת שמים אין שום בעיה להתחתן איתה. שיהיה בברכה ובהצלחה!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il