שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • איך ומה להחליט?

אני דתיה והוא חילוני

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

כ"ז תמוז תשס"ז
שאלה
אני בת 20. חונכתי בבית דתי, שומרת שבת הולכת צנוע, אבי מלמד תורה ולומד ב"כולל". למדתי בביה"ס מסורתי. שומרת על צניעותי מתלבשת צנוע, שומרת שבת ומצוות. לפני כ-8 חודשים הכרתי בחור די נחמד מבית חילוני. אמנם ידעתי על כל ההשלכות שיהיו לי בהמשך אך לאט לאט יצאתי עם אותו הבחור עד לפני שבועיים. הבחור עומד לסיים את שנת הצבא שלו. בחור ביישן, עדין ומקבל אותי איך שאני. הוא שומר מסורת אך שבת לא. נפרדנו לפני שבועיים בשל הדת. אני רוצה שיהיה לי בחור נפלא להכיר להורים, בחור שאני חולמת עליו עם כיפה ושומר שבת אך המציאות היא שונה. והוא מוכן לשמור ולעשות הכל למעני אך הוא תמיד אומר לי "זה לא מהלב". נפרדנו. אני בוכה בדמעות אך ללא הצלחה אינני יכולה לשכוח אותו, הוא יוזם, חכם, יש עם מי לדבר. את הפרידה לקחתי מאוד קשה,וגם הוא. דיברנו היום וליבי לא יכל עוד ואמרתי לו שאני מקבלת אותו איך שהוא, אני רוצה אותו, אעשה הכל להיות איתו. הבהרתי לו שהוא בנאדם טוב, אני מקבלת אותו אבל שימשיך לכבד אותי ואת משפחתי בקרוב אם אחליט להכניסו לביתי. חלומי הוא לבנות בית דתי, כי אני דתיה. הוא לא מוכן לשמוע על כיפה ושבת. כי משפחתו ככה והוא לא יכול לשנות הרגלים, הוא רוצה שהדברים יבואו מליבו. וגם הוא רוצה שאני אקבל אותו איך שהוא, הוא מוכן לאט לאט ללכת לשמוע שיעורי תורה אך עם רצון שלו. אני לא רוצה להלחיץ, ושאני איתו הוא מוכן לשמור שבת כך אומר לי ואני מאמינה לו בלב טהור. אני מרגישה שזה הבחור שנועד לי. מה דעת הרב?
תשובה
דעתי היא שעשית צעד נכון שנפרדת ממנו. כי לא היית יכולה לבנות איתו חיי משפחה דתיים. ואי אפשר לחנך ילדים חינוך דתי כאשר האבא אינו דתי. אילו הבחור היה נוטה להתחזק ולהתקרב לתורה היה צריך לבחון היטב אם זה רציני אך כעת שגם לזה אינו נוטה אין מקום כלל להמשיך איתו. אמנם הפרידה קשה לך מאד אך תקבלי הרבה שכר על כל הצער של הפרידה. בעזרת ד' תמצאי את זיווגך הנכון בחור דתי. וכאשר יש שאיפות משותפות הבית מחזיק מעמד. וכאשר הקשר בנוי רק על אהבה אין לא קיום ארוך. חזקי ואמצי.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il