שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • לשון הרע

לשון הרע על גרושתי

undefined

הרב שלום אילוז

ל אדר א' תשס"ח
שאלה
שלום לכבוד הרב, ברצוני לתאר מקרה מסויים בו אני נמצא, ולשאול את הרב כיצד עליי לנהוג מבחינת לשון הרע. מתוך הלכות לשון הרע שאני מכיר, אני מתקשה לגזור ולהחליט כיצד עליי לנהוג. המקרה הנו עצוב למדי. הייתי נשוי במשך חמש שנים לאישה שבשלב מסויים גיליתי מעשה בגידה שלה בי. בכך כמובן תמו נישואינו. מיותר לצין שקצה ציפורני מעולם לא נגעה באישה אחרת. יצויין כי נהגתי עמה גם בזמן הנישואים, גם לאחר גילוי המעשה וגם במהלך הגירושין בשיא היושר, הרחמים והחסד על פי הבנתי. למשל, שילמתי לה (כמעט) את מלוא כתובתה כדי שחייה האישים לא יתרסקו לגמרי עם הגירושים. בסביבה הקרובה, בדגש על העבודה, העובדה שהתגרשתי עשויה להוציא לי שם רע. מקובל בציבור, גם החילוני, שגירושין מהווים סימן לבעייתיות כלשהי שיש באדם שהתגרש. כלומר, כל זמן שאינני מספר את הסיבה לגירושין, עצם קיום עובדת הגירושין עלול ליצור לי נזק אישי. מהלכות לשון הרע אני יודע שמותר לי להגיד על מקרה שקרה ביני לבין אדם אחר, שהוא קרה "לא בגללי", אך אסור להגיד כי "האדם האחר אשם ועשה כך וכך". אבל באמת, בענייני גירושין, מי לא יטען שהצד השני אשם? טענה כזאת בסביבת העבודה שלי רק עלולה להציג אותי באור מגוחך עוד יותר. האם גרושתי שבגדה בה יכולה להסב לי נזק גם בחיי האישיים לאחר הגירושין? האם אין פתרון הלכתי שיאפשר לי לספר את האמת? אציין כי אני כבר למעלה מארבע חודשים לאחר הגירושין בפועל, קרוב לשנה מאז הבגידה שהייתה, ועדיין מחזיק מעמד ולא מספר לאיש (אולי חוץ ממשפחה קרובה). אבל אני מודה שאני מרגיש שאני מתנהג כאן באיזשהי מידת חסידות שיתכן ואיננה נדרשת בכלל. לא יתכן שההלכה תאפשר לנפגע להיפגע עוד במצב כזה! מה דעתו של כבוד הרב בעניין?
תשובה
קודם כל יישר כוחך על האצילות שאתה מגלה בכל הסיפור העצוב הזה. ולעצם השאלה אין שום מניעה הלכתית לספר את הסיפור האמיתי לבחורה שאיתה את משתדך, כדי שהיא תדע שאינך אשם כלל והגירושין לא באשמתך. אך לאחרים אסור לספר את הסיפור שהרי אין להם ענין בידיעת האמת, אלא אם כן יכול להגרם לך נזק ממשי אם לא תספר את האמת, אבל רק כדי שלא תוצג באור מגוחך אסור, והשם יתברך ישלם שכרך על האיפוק.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il