שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גזל ונזיקין

שן שנשברה מחרצן באוכל

undefined

כולל דיינות פסגות

י"א אדר ב' תשס"ח
שאלה
על פי דין תורה, שן שנשברה כתוצאה ברורה וישירה של חרצן שהושאר בטעות ע"י חברת קייטרינג במנה שמכרה, מי ישא בעלות תיקונה?
תשובה
שנינו בגמ' בבא קמא דף מז: תניא: הנותן סם המות לפני בהמת חבירו - פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים; סם המות הוא דלא עבידא דאכלה, אבל פירות דעבידא דאכלה - בדיני אדם נמי מיחייב, ואמאי? הויא לה שלא תאכל! אמרי: הוא הדין אפילו פירות נמי פטור מדיני אדם, והא קמ"ל, דאפי' סם המות נמי דלא עבידא דאכלה - חייב בדיני שמים. ואיבעית אימא: סם המות נמי באפרזתא, דהיינו פירי. העולה מהסוגיא הוא שמי ששם לפני בהמה מאכל המזיק לה, אע"פ שהיא עשויה לאכול אותו, אינו נידון כמזיק בידים, אלא כגרמא בלבד ופטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים. ובהמשך הסוגיא שם: ת"ש: הכניס שורו לחצר בעה"ב שלא ברשות, ואכל חטין והתריז ומת - פטור, ואם הכניס ברשות - בעל החצר חייב; ואמאי? ה"ל שלא יאכל! אמר רבא: ברשות אשלא ברשות קרמית? ברשות - שמירת שורו קבל עליו, ואפי' חנק את עצמו. אם כן, רק כאשר מקבל עליו שמירה הוא חייב בנזק זה מכוח חיובי שמירה שעליו, אבל לא מדין אדם המזיק. כך נפסק להלכה בשולחן ערוך חושן משפט סימן שצג סעיף ב. לנידון דידן, ראשית עולה מהסוגיא שבדיני אדם ודאי פטור המאכיל, והדיון הוא רק לגבי דיני שמים. והנה, אם מדובר על חרצן שמוטל על הטבח להוציאו בשעת ההכנה, והוא פשע במלאכתו, אז יש מקום לחייבו בדיני שמים. אך אם מדובר בתבשיל של זיתים ללא גרעינים, הנה מנהג הטבחים לא לבדוק את קופסאות השימורים הגדולות שקונים. והדבר ידוע שלעיתים הם מכילות גרעינים, ומצויין הדבר על גבי הקופסאות. ובמקרה זה, אדרבה, על האוכל לאכול תוך שימת לב, ואין לחייב את המאכיל אף לצאת ידי שמים. בברכה הרב אברהם זרביב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il