שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • מצוות השירות

להתגייס לצבא בשנה שלאחר החתונה

undefined

הרבנות הצבאית הראשית

ד שבט תשס"ט
שאלה
האם מותר להתגייס לצבא בשנה הראשונה שלאחר החתונה, ואם כן האם גם בתור קרבי כשהמשמעות היא שהיה של שבועות שלמים מחוץ לבית?
תשובה
כעיקרון, שירות צבאי במקום המרוחק מן הבית בשנת הנישואים הראשונה הוא מאוד בעייתי, יש בכך איסור לאו, או משום "לא יצא בצבא" או משום "ולא יעבור עליו לכל דבר". (בספר הצבא כהלכה פרק ג, הערה 4, הביא מחלוקת ראשונים האם מדובר באיסור אחד או בשני איסורים ויש נפ"מ להבחנה זו). מלבד זאת, ישנה פגיעה קשה במצות העשה המיוחדת לשנה זו - "ושמח את אשתו". איסור זה חל במקביל גם על החתן המתגייס וגם על הצבא כגוף מגייס (כך דייק בשו"ת משיב מלחמה חלק ב, קנח, בדברי החינוך). ולכן אסור למערכת הצבאית לכפות גיוס על חתן בשנת נישואיו הראשונה והוא מצידו צריך לעשות כל מאמץ כדי להשתחרר מהשירות. לכן, אם הדבר אפשרי, על החתן לבקש לדחות את גיוסו עד סוף השנה הראשונה כדי שלא הוא ולא המערכת הצבאית יכשלו באיסורים אלו. עם זאת במקום שישנם שיקולים כבדי משקל להקדים את הגיוס ניתן לצרף לקולא כמה שיקולים שהוזכרו בפוסקים: א. במקרה שלפנינו האישה מביעה את הסכמתה ומוחלת בכך על הזכות שהתורה העניקה לה. מחילה זו מועילה לדעת רוב הראשונים, אך הדבר אינו מוסכם, בפרט שהיוזמה למחילתה באה מצידו של הבעל ויש שהחמירו במציאות כגון זו. ב. מאחר שכל צעיר המגיע לגיל גיוס חייב בגיוס, ורק מתוך התחשבות בבקשתו המיוחדת של החייל גיוסו נדחה לצורך לימוד התורה, נמצא שחובת השירות בצבא קדמה לנישואיו. במקרים מעין אלו נקט הרב גורן (משיב מלחמה הנ"ל) שחובת השירות הצבאי קודמת. שהרי חתן פטור מכוח דין "העוסק במצווה פטור מן המצווה" (כך עולה מדברי הגמרא סוטה מד, ב. אמנם הגמרא אינה מתייחסת במישרין למצוות החתן אלא למצוות אחרות אך יש ללמוד זאת מביאור הברטנורא ותוס' יו"ט למשנה בסוטה פ"ח, ז), וכאן אדרבה כיוון שחל עליו חיוב הגיוס לצבא קודם נישואיו הרי הוא מחויב לעסוק במצווה זו ולא במצוות "ושמח" (היש"ש קידושין פ"א ס"ז הדגיש שהפטור של העוסק במצווה שכבר נתחייב בה, ממצוות אחרות, נאמר אפילו במקום שמצוותו יכולה להיעשות על ידי אחרים). ג. מדובר בחייל החפץ להתגייס לשירות קרבי, ששירותו הצבאי חיוני לביטחון ישראל. מכוח סברא זו הקל בשו"ת משיב מלחמה (הנ"ל) והתיר לגייס חתן בשנת נישואיו הראשונה, משום שפטור זה נאמר דווקא במלחמת רשות ולא במלחמת מצווה. אדרבה, על מלחמת מצווה נאמר: "הכל יוצאין . . . אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". וממילא, כל פעילות מבצעית להצלת ישראל מיד צר מצדיקה את גיוסו אפילו בכפיה. מסקנה: לכתחילה מן הראוי להמנע מגיוס החייל בשנת נישואיו הראשונה, במידה והדבר תלוי בו. אך במקום שישנם שיקולים כבדי משקל להעדיף את הגיוס בשנה זו, יש מקום להקל בכך אם אשתו מוחלת בלב שלם. וראוי שהחתן יתייעץ עם תלמיד חכם, המכירו באופן אישי, אם ראוי לו להתגייס בשנה זו ובאיזו מידה עליו להעדיף שירות שאינו קרבי המאפשר לו ללון בביתו בכל לילה, אם הדבר מתאפשר לו. דובר צה"ל בשם הרבנות הצבאית הראשית
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il