שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • ספר שמות

מדוע לא יבער הסנה

undefined

הרב בנימין במברגר

כ"ג טבת תשע"א
שאלה
שמות פרק ג, ב-ג: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֵלָיו, בְּלַבַּת-אֵשׁ--מִתּוֹךְ הַסְּנֶה; וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה--אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה, אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה: מַדּוּעַ, לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה". בפסוק ב’ כתוב "וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ" - הפלא הוא שהסנה בוער והוא לא נאכל, אז מדוע כתוב בפסוק ג’ שמשה הלך לראות "מַדּוּעַ לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה", הרי הסנה כבר בער בפסוק ב’?
תשובה
הרס"ג מבאר באופן פשוט: "מדוע לא יבער הסנה" - הכוונה, מדוע לא ישרף הסנה. וזה מתאים לפסוק ב'. החזקוני מסביר שזהו מקרא חסר: "מדוע איננו אוכל. לא יבער הסנה ?! בתמיה, וכי לא רואה אני שהסנה בוער באש?" - כלומר, לשיטת החזקוני חסר העניין שהסנה איננו אוכל ויש להוסיפו. הכלי יקר שואל גם הוא שאלה זו ומשיב: 1. שהייתה שם אש ומשה רבנו שאל "מדוע לא יבערו גם שאר חלקי הסנה?". 2. משה רבנו הבין בשכלו שבאמת הסנה לא בוער, שהרי אם היה בוער היה נאכל על ידי האש, ולכן שאל "מדוע לא יבער". 3. בתחילה חשב משה רבנו שהסנה בוער ממש אולם כשהתקרב לראות את הפלא ראה שאינו בוער ולכן שאל את שאלתו. הספורנו מוציא את הפסוק מהפשט.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il