שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

איפה האידאלים בימי התנ"ך?

undefined

הרב רפאל וסרטיל

ט ניסן תשע"ד
שאלה
שלום לרב, אני לומדת תנ"ך במכללת אורות, ושמתי לב לתופעה שמטרידה אותי מאד. הרי לנו, היהודים, יש תפקיד חשוב מאד בעולם. הכי חשוב. אבל כשאני קוראת את התנ"ך אני רואה שעמ"י בקושי אהב את התפקיד הזה. בכל פעם מה שמחזיר אותם לעבודת ה’ הוא עונש! מדוע לא תזכורת על תפקידם החשוב היא שמחזירה אותם אל אלוקים? מדוע לא תשובה מאהבה, אלא רק תשובה מיראה, ואפילו מיראת העונש? אני מחפשת בתנ"ך את תחושת האחדות הזו למען השליחות, ואני פשוט לא מוצאת. מה שקיים היום בציבור הדתי לאומי - התחושה הזו של כולנו למען עם ישראל, באהבה ובאמונה, נראית לי כתופעה חדשה בצורתה הכללית, אשר הופיעה רק אצל יחידי סגולה בימי התנ"ך. אני חוששת שלא הצלחתי להסביר את עצמי כמו שצריך. אנסה בעוד משפט אחד - כשאני קוראת את התנ"ך אני מרגישה שעם ישראל ברובו כלל לא הבין את החשיבות של עם סגולה. ובכל פעם נכפה לחזור אל תורת ה’. מדוע זה כך?! זה מטריד אותי מאד, אשמח לתשובה. תודה!
תשובה
לשואלת שלום, שאלתך היפה היא שאלה יסודית וחשובה. בעקבות שאלתך נועצתי במו"ר הרב איתן שנדורפי שליט"א, ואלו הן הדברים שהועלו בשיחתנו: שאלה דומה נשאלה לפני שנים רבות בדור התנאים על ידי רב אשי, גדול אמוראי בבל בדור השישי ואחד ממסדרי ועורכי התלמוד. הגמרא במסכת סנהדרין (קב ע"ב) מספרת שבחלום הליל שאל רב אשי את מנשה מלך יהודה: כיון שהייתם כל כך חכמים מדוע עבדתם עבודה זרה? קושיה זו מתחזקת כשקוראים את פרקי התנ"ך ולומדים על הנביאים הרבים שנשלחו בזמן מנשה כדי להוכיח את ישראל (מלכים ב' פרק כא). מדוע לא שמעו ישראל לתוכחות הנביאים? ענה מנשה לרב אשי: אילו היית חי בתקופתי, היית אוחז בשולי מעילך ומרימם כלפי מעלה, שלא יפריעו לך לרוץ לעבוד עבודה זרה, כיון שבאותה תקופה שלטונו של היצר היה גדול במיוחד. כזו היתה המציאות הרוחנית בדורות ראשונים, ועל כן על אף שידעו ישראל בשכלם מהי האמת האלקית ומה התפקיד המוטל עליהם, זה לא תמיד הספיק מול כוחו הגדול של היצר הרע שגבר עליהם. כיום איננו מבינים מהו הפיתוי הגדול שהצליח למשוך אחריו רבים כל כך לעבודה זרה. הסיבה לכך היא שחז"ל ביטלו את המשיכה לעבודה זרה שהיתה קיימת בדורות קדומים (יומא סט ע"ב). הגאון מוילנה כותב (בביאורו לסדר עולם רבה פ"ל) שכשביטלו את יצר העבודה זרה, בטלה גם הנבואה. כלומר ההשתוקקות העצומה שהובילה את דורו של מנשה מלך יהודה לעבודה זרה, יסודה בהשתוקקותם העזה לה', השתוקקות שבצורתה הטובה הביאה לידי נבואה (לכן כשהתבטל כוחה של העבודה הזרה, מנגד התבטל גם כוחה של הנבואה). לאורך הדורות שלח ה' את נביאיו להשיב את העם בתשובה - פעמים עלה בידם, כמו בזמן שמואל (שמואל א' פרק ז) ויאשיהו (מלכים ב' פרק כג), ופעמים לא עלה בידם. הקלקול הגדול שגרם יצר עבודה זרה הביא את אנשי כנסת הגדולה, שחיו בזמן שיבת ציון, להחליט לבטלו. הגמרא במסכת יומא (שם) מספרת שהם צמו והתפללו עד שיצא כעין גור אריה של אש מקדש הקדשים. התיאור המופלא שמתארים חז"ל מלמד אותנו, כאמור, ששורשו של יצר עבודה זרה הוא בהשתוקקות האמיתית להגיע לקדש הקדשים! הגמרא שם ממשיכה ומספרת שבעקבות ביטול יצר עבודה זרה ביקשו חכמים לבטל גם את יצר העריות. משביטלוהו הפסיקו התרנגולות להטיל ביצים וחדל הפריון בעולם כולו. הבינו חכמים שאין העולם מתקיים בלי יצרא דעריות ולכן החזירו אותו באופן חלקי. נקודה נוספת שעוררת בשאלתך היא היחס בין עבודת ה' מיראה הבולטת יותר בפרקי התנ"ך, במיוחד לאור תוכחות הנביאים, לעומת עבודת ה' מאהבה הרווחת בדורנו. על כך נוכל להשיב לאור הדברים האמורים. עוצמת ההשתוקקות לה' שהתגלתה בשיאה בתקופת הנביאים גרמה לכך שדווקא אהבת ה' שבערה בליבם הביאה אותם לעתים לידי מכשול, וכשהמכשול נולד מתוך אהבת ה', אז יש צורך בשימת דגש על היראה הנדרשת. יהי רצון שנזכה כולנו לעבוד את ה' מתוך אהבה, ומהרה נראה בחזרת הנבואה לישראל בגאולה השלמה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il