שאל את הרב

  • הלכה
  • גדולי ישראל ורבנים

בקשה מצדיק שנפטר

undefined

הרב עזריה אריאל

י"ג תמוז תשע"ד
שאלה
שלום לרב. האם יש היתר לפנות בבקשה לצדיק שנפטר, ע"מ שיפעל עבורנו בשמים? רב חבדני"ק אמר לי שיש לזה היתר, אשמח לדעת אם הרב מכיר... אשמח לקבל תשובה מפורטת אם הרב יוכל... הרב, תודה רבה!
תשובה
לשואל, שלום! הנושא של פנייה לנפטרים או למלאכים שנוי במחלוקת, שסוכמה היטב בספר 'גשר החיים' חלק שני, פרק כו. הדיון הוא האם יש בכך איסור עבודה זרה, ובנוגע למתים גם איסור "דורש אל המתים". אחד המקורות המרכזיים לאסור הוא הרמב"ם (בהקדמה לפרק חלק, היסוד החמישי), שקובע שאסור לעבוד שום נברא, וגם לא לעשותו אמצעי להגעה לקב"ה, ובלשונו: "והיסוד החמישי שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו ולפרסם גדולתו ומשמעתו. ואין עושין כן למה שלמטה ממנו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות וכל מה שהורכב מהן, לפי שכולם מוטבעים בפעולותיהם אין להם שלטון ולא בחירה אלא רצונו יתעלה, ואין עושין אותם אמצעים להגיע בהם אליו, אלא כלפיו יתעלה יכוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו. וזה היסוד החמישי הוא האזהרה על עבודה זרה, ורוב התורה באה להזהיר על זה". וכך נאמר בירושלמי (ברכות פ"ט ה"א): "אם בא על אדם צרה - לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד". מאידך, מצאנו במקורות שונים בקשה בקברי צדיקים גם בנוסח של פניה אל הצדיקים עצמם, כגון בגמרא בסוטה לד ע"ב על כלב בן יפונה: "שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להן: אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים" (מקורות נוספים בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' סח). סביב מקור זה ודומים לו נחלקו הפוסקים על נוסח הפיוטים "מכניסי רחמים... הכניסו תפילותינו" ו"מלאכי רחמים... חלו נא פני אל", שיש בהם פניה למלאכים שיפעלו עבורנו. מפורסם שרבי חיים מוולוז'ין התנגד לנוסחים אלה, וגם ל"ברכוני לשלום" בליל שבת. לכן, מסקנת בעל 'גשר החיים' שם היא שאין למחות ביד מי שמיקל לפנות אל הצדיקים בבקשה שיתפללו עבורו. אם כי, לענ"ד בדבר שיש בו חשש עבודה זרה צריך גם לדעת ש"אין למחות ביד המחמיר"... יחד עם זה, יש להציב כאן סייגים שגם המתירים לעיל לא התירו: א. פנייה אל הנפטר בבקשה שהוא יושיע אותך. מה שהותר לדעה המקילה הוא לבקש ממנו שיבקש רחמים, כמו שמפורש בגמרא שמי שיש לו חולה בביתו ראוי שיפנה לצדיק בדורו כדי שיתפלל עליו (בבא בתרא קטז ע"א). אך לא מעבר לכך (האריך בזה בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ה סי' מג אות ו). לצערי הרב, יש מעטים שפונים אל רבי נחמן מברסלב ואל הרבי מלובביץ' בבקשת ישועה (שמעתי על כך מכמה מעטים מחסידי ברסלב, וגם ראיתי סיפורים כתובים על כך בספר בהוצאת כפר חב"ד בשם 'סיפור אישי', ובו בעמ' 47 המשפט: "הסתכלתי על התמונה של הרבי ואמרתי... אנא עזור לי רבי! הרגשתי שהרבי ממש שומע אותי. לפתע פסק הגשם...", וכן שם עוד בעמ' 50, אדם שבשעת תאונה צועק "רבי תעזור"; הסיפור הראשון מחיי הרבי והשני לאחר פטירתו). לענ"ד זוהי עבודה זרה. לגבי פנייה אל הנפטר לשם השגת מידע והדרכה ממנו, נראה שיש מחלוקת ראשונים האם יש בכך איסור "דורש אל המתים", ולא ארחיב כאן. ב. פנייה אל הנפטר כשאינך ליד קברו. הדוגמאות בחז"ל לפנייה אל נפטרים הן כאשר הפונה עומד ליד קברם. כשמישהו נמצא ליד הקבר ומבקש מהמת שיתפלל עליו, הוא מניח שיש למת איזושהי נוכחות וידיעה על הנעשה בקברו ושמיעת קולות ליד קברו (ראה פירוט ב'גשר החיים' הנ"ל). אין בכך ייחוס כוחות אלוהיים לנפטר, מעבר לכוחות שהיו לו בהיותו חי עלי אדמות. אבל כשמישהו נמצא במקום שאינו קשור לצדיק ובכל זאת פונה אליו - הוא מניח שהצדיק שומע אותו בכל מקום, כביכול "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו" ח"ו. נראה שעצם הפנייה הזו, ולו גם בבקשה שיתפלל, כבר מייחסת לצדיק כוחות אלוהיים ועוברת את הגבול המותר, ועל זה כמדומני אין לנו שום ראיה מחז"ל והראשונים להתיר זאת. אדרבה, אחד המקורות להיתר פנייה אל צדיק שנפטר הוא הגמרא בסוטה יד ע"א, על פי גרסת הב"ח ו'עין יעקב' שם: "מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם? מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד בית המקדש ליחרב ולהגלות את ישראל מארצם, שמא יבואו לקבורתו של משה באותה שעה ויעמדו בבכיה ויתחננו למשה ויאמרו לו: משה רבינו, עמוד בתפילה בעדנו, ועומד משה ומבטל את הגזירה, מפני שחביבין צדיקים במיתתן יותר מבחייהם". משתמע שבגלל אי הידיעה על קברו של משה אין כל אפשרות לפנות אליו ולבקש ממנו שיתפלל בעדנו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il